טעות כלכלית וזוגית: מה לעשות?

לד"ר חסון שלום,אנחנו נשואים כבר 9 שנים עם 2 ילדים קטנים (5,2).חסכנו כסף כל השנים, ולפני כשנה היה לנו חסכון יפה. בעלי השקיע את הכסף לא נכון והפסדנו את כולו! בזמן ההשקעה אני הייתי מעורבת חלקית (הייתי גם מאושפזת בבית חולים), הוא די התעקש אפילו שלי זה לא נראה בזמנו וביקשתי ממנו לסגת, הוא לא הסכים ואחרי כמה חודשים התברר שאיבדנו את כל הכסף.אני מרגישה עכשיו, שבמקום להיות מסודרים כלכלית אחרי כל השנים, או למשל לקנות בכסף אוטו חדש לעומת הטרנטה שיש לנו, אנו מתחילים מחדש כמו זוג שרק נישא. ובנוסף יש גם 2 ילדים וגם להם אי אפשר כעת להעניק יותר מדי...אני כועסת על עצמי, אבל בעיקר עליו. דיברנו על זה המון בינינו, הוא אמר שאי אפשר להמשיך אם אני כל הערב עם פרצוף חמוץ וכועסת עליו, הסברתי לו שאני פשוט עצובה שכל הכסף ירק לטמיון ושאני לא מבינה איך לא בדק את עצמו ועשה כזאת השקעה גרועה. הוא אומרת תסתכלי על העתיד. אני אומרת היינו יכולים להיות עכשיו מסודרים בהווה אם היה משקיע נכון.מה עושים?? זה ממשיך להפריע ובטח יקח לנו עוד כמה שנים טובות לחסוך מחדש את הסכום הזה. אני לא רוצה להתגרש, אבל מרגישה שאני כבר לא בוטחת בו בכלל, ושאין לי בכלל כבוד אליו.

המשך - לד"ר חסון,רציתי לומר שבעצם מה שמפריע לי זה שהוא לקח את ה"טעות" שעשה בקלות. אולי פעם או פעמיים אמר שהוא מצטער וזהו. הוא אומר שהוא לא הראשון שעושה טעויות כספיות....אותי זה לא משכנע, בד"כ הוא אדם מסודר ומחושב, אבל פה, דווקא בהחלטה כ"כ חשובה לו ולכל המשפחה, הוא נהג בפזיזות ולא בדק דברים לעומק.כמובן שחוץ מהכעס הגדול כלפיו, אני כאילו רוצה להעניש אותו, ולא יודעת איך לעשות את זה כי היחסים גם ככה כבר נעכרו, וכעת הוא טוען שאני אובססיבית.אשמח מאוד לקבל את עצתך.

ענת יקרה,
בן זוגך עשה טעות כלכלית. הוא גם עשה טעות זוגית, בכך שעשה את מה שעשה למרות שאמרת לו אחרת. אם את חושבת שכתוצאה מכך את לא יכולה לסמוך עליו יותר, ושהדבר יקרה שוב בפעם הבאה שתהיה לו הזדמנות, אז עשי את מה שאת צריכה לעשות ועזבי אותו. אלא שהעובדה שאת לא עושה זאת, יוצרת בי את הרושם שאת עדיין רוצה לתת צ'אנס לזוגיות הזו. העובדה שאת טוחנת איתו את הדברים שוב ושוב, אומרת לי שאת מנסה "לחנך" אותו, כדי שלא רק יודה בטעותו (והרי הוא יודע שטעה), אלא שגם ייכנע, וייתן לך שליטה מלאה בזוגיות, ועל החלטות משותפות. היום, על זה הויכוח ביניכם, לא על השאלה אם טעה או לא. היום את רוצה שליטה על כל מה שקורה לך, כדי לוודא שהחיים שלך יזרמו בנתיבשאת קובעת, ושאף אחד, כולל בן זוגך, לא יפריע לך מלזוז ימינה או שמאלה. במילים אחרות, מה שמניע אותך היום, זו החרדה מלאבד שליטה (שאגב, היא תוצאה של אבדן הציפיות הגבוהות שהיו לך מהמשך חייך). והדרך הכי טובה למנוע שליטה מאחרים, ענת, היא להישאר לבד. ועושה רושם שאם תמשיכי כך, זה מה שיקרה. כי בן זוגך, למרות שהוא יודע שטעה (ובודאי שהוא יודע, כי הרי הוא היה זה שהפסיד את הכסף), הוא עדין זקוק להערכה עצמית ולכבוד עצמי, ואם תמנעי את זה ממנו, הוא יחפש את זה במקום אחר. כאשר עושים שותפויות, אין ברירה אלא לתת מרחב החלטה גם לשותפים, ובכך לקחת גם בחשבון את האפשרות שתהיינה טעויות שאינן שלך. הוא לקח סיכון והפסיד. אבל גם את, ברגע שהתחתנת איתו, לקחת סיכון, והרווחת בהבטים מסויימים, והפסדת בהבט אחד. זו היתה ההחלטה שלך, ואת יכולה לתקן על-ידי זה שתישארי לבד. אבל אם את בוחרת בזוגיות, על היתרונות שלה ועל החסרונות שלה, קחי בחשבון שאת לא מחליטה לבד. לא תוכלי לקיים זוגיות, כשאת שולטת בלעדית על מה שקורה.וכפי שאני אומר לגבי מקרים דומים, שברור לי שלא קל ליישם את מה שאני אומר, אבל שאני חושב שחשוב לעשות זאת, אם את מתקשה לעשות את זה לבד, בקשי עזרה מקצועית. לא משום שאת לא בסדר, ואפילו לא משום שאת חלשה, אלא משום שאם את חפצה בזוגיות, את צריכה ללמוד לאפשר לאחרים לטעות.

תודה רבה על תשובתךעזרת לי להבין את מה שקורה עכשיו ביני לבין זוגיושבעצם אם אני רוצה להישאר איתו (ואני כן רוצה) אזעלי לבלוע את הצפרדע ולהמשיך הלאה.ורציתי לשאול למה כתבת "שאת חלשה"?

ענת יקרה,
לא התכוונתי לומר שאת חלשה, אלא לומר שאם קשה לך לבצע את המלצתי, לכי לטיפול לא בגלל שאת חלשה (כאמור, כאן אני לא אומר שאת חלשה), אלא כדי ללמוד לקבל את מה שיש, ולהמשיך הלאה.