טיפים לשיפור תקשורת בזוגיות

לדר' אורן חסון היקר,
קודם כל תודה על תרומתך ממרצך וזמנך האישי.יישר קודם, ותבורך בכל טוב על טוב ליבך.אני בת 31, יוצאת חודש עם בחור בן 32. הוא אחרי זוגיות ארוכה של 7 שנים שהסתיימה לפני שנה. ואני אחרי מספר קשרים זוגיים, שהארוכה מביניהן נמשכה 8 חודשים. לא היתה לי הצלחה עד כה בתחום הזוגי, ואני יודעת שאני מגיעה לקשר עם הרבה הגנות אחרי שנפגעתי בעבר.אני יודעת שאני יותר מידי עסוקה בשאלה של אם "זה זה" ולא מאפשרת לעצמי להנות מהקשר כמו שהוא. הבחור רציני, משכיל ואני נמשכת אליו.הוא לא יכול לנהוג בגלל לקות ראייה, שלא מפריעה לו בחיי היום יום. בדייטים אנחנו הולכים, לוקחים מונית או אוטובוס וזה לא קל. בכל זאת החלטתי לתת הזדמנות.עלו מספר תקריות מוזרות שאני לא יודעת אם זה אי התאמה או קצר בתקשורת שנובע מחוסר הכרות וניתן לעבוד עליו -1. אנחנו יוצאים לבית קפה, מגיע הזמן לשלם, אני מוציאה כרטיס אשראי מתוך נימוס ואז הוא אומר שאני אשלם באשראי, ומביא לי את רב הכסף במזומן. הוא כביכול שילם את רב החשבון, אבל הקטע של העברת הכספים היה מאוד ביזארי בעיניי. ציינתי בפניו, אמר שזה הרגל מקשר קודם והוא מסכים שזה מוזר.2. בדייטים הראשונים תמיד ליווה אותי עד הבית, ואז לקח מונית הביתה. בדייטים האחרונים, כשאנחנו מסיימים בילוי, הוא הציע שכל אחד ייקח אוטובוס לביתו (אנחנו לא גרים באותה עיר). מאוד נפגעתי מחוסר ההשקעה, ציפיתי שייסע איתי הביתה ואחר כך יחזור לביתו. הוא אמר שזה יותר בעייתי באמצע שבוע (אני מניחה בגלל העבודה שלמחרת).3. אני לא תמיד מבינה את חוש ההומור שלו, ולרב הבדיחות שלו לא מצחיקות אותי.4. הוא איש הייטק ומדבר יותר על גאג'טים ודברים טכנולוגים, לי קצת חסר דיבור יותר בקטע רוחני/ רגשי.כל הנקודות שציינתי את עיקרן, כמכלול גורמות לי לתהות האם אנחנו מתאימים? אני לא יודעת מה אני מרגישה בשלב זה, אני כן נמשכת אליו והוא מעניין אותי. האם בשלב זה כדאי לתת לקשר הזדמנות ולדבר על הדברים שמציקים, או שפשוט לעבור לקשר הבא. לזכותו ייאמר שהוא כן פתוח לקבל ביקורת ומקבל את הדברים בצורה נעימה עם נכונות להשתנות. אני מרגישה שחסרה לו אינטליגנציה רגשית, ושאם אני לא מציינת מה שמפריע במפורש, הוא לא יבין לבד וגם לא בעזרת רמזים. מה עושים בשלב כזה של בלבול?אני לא מצליחה להתחבר למה אני מרגישה ומה נכון בשבילי לעשות?תודה מראש על עצתך האדיבה.

מבולבלת יקרה,
חלק הדברים שציינת, הם דברים שאפשר ללמוד, כמו שאמרת על התקרית מספר אחת. זה לא היה קצר בתקשורת, אלא להיפך - תקשורת שפתרה את הבעיה.חלק אחר קשור להבדלים די אופייניים בין גברים לנשים, וכאן אני מדבר על נקודה מספר 4 שלך. ההבדל הזה יהיה לך כנראה עם בין חמישים לשבעים אחוזים מהגברים. אבל רובם יכולים ללמוד להקשיב יותר, אם תכווני אותם נכון. אולי לא כמו החברה הכי טובה, אבל הרבה, לפחות כל עוד הם לא מרגישים נלחצים או מואשמים, ואם את תדעי להסביר להם שלפעמים מה שאת צריכה זה חיבוק, ולא פיתרון.עניין הנהיגה והנוהג סביב זה הוא גורם שיש לו השפעה על איכות חיים, שאת צריכה לקחת בחשבון שזה המחיר בקשר איתו. האם את מוכנה לקשר לחיים עם גבר שאינו נוהג? לא שאני רואה בזה אסון גדול, אבל אולי תהיה לזה השפעה מסויימת על איכות חיים, או על הצורך שלו לשלם על מוניות מדי פעם (אני לוקח את מחיר האוטובוס כזניח, כי בד"כ זה זול ממכונית, אבל גוזל יותר זמן).בצד זה, לגבי אמצע השבוע, אני לא יודע מה המחיר שהוא ישלם בנסיעה אל ביתך ואולי גם בחזרה, מבחינת שעות השינה ויכולת העבודה למחרת. כך שאני לא יכול לדעת אם הוא חסר התחשבות בך, ואולי להיפך. אבל אפשר לגשר על פער הזמן, אולי בכסף, אם יש לו או לכם, ולשלוח אותך במונית, או לקחת מונית הלוך חזור לפני האוטובוס שלו (אם יש אוטובוס לעירו מאוחר יותר). זה משהו שאתם צריכים לדבר עליו, וכדאי שגם את תהיי פתוחה לצרכים שלו.כך שהשאלה שאני שואל את עצמי, ואולי אותך, היא אם חלק מהעניין הוא שאת רוצה גבר "מוכן", שיבין אותך ויהיה מתואם עם הצרכים שלך, הפגיעות שלך והצרכים הרגשיים שלך עוד לפני שיכיר אותך. אין ספק שזה יהיה אידיאלי, אבל יהיה קשה למצוא אחד כזה.אני לא אומר שאת צריכה להיות איתו. את צריכה להקשיב לעצמך ולדעת אם הוא מתאים לאורח החיים שתרצי לעצמך. אבל חשוב גם שתקשיבי עוד לעצמך ותפרידי בין פחדים מפני פערים לבין פערים סבירים שהם ניתנים לגישור.

לאורן היקר,
תודה רבה על תשובתך וההשקעה בכתיבת תשובה רגישה מתחשבת ומפורטת!אני בקשר יומיומי חודש עם הבחור הזה. אני מוכנה להתפשר בנוגע לנהיגה. יש לי רישיון וגם רכב זמין של ההורים, אני רק צריכה להתגבר על הפחד לנהוג.הבחור חכם, אמין, רציני, יש תחומי עניין משותפים. הוא בחור רגוע ונינוח. יש לו נכונות להקשיב ולנסות לשנות מה שמפריע.לאור מה שכתבת לי, וגם לאחר מספר שיחות שלי איתו הבנתי מה הכי מפריע לי בו - חשש שהוא קמצן ושאם נהיה בזוגיות אסבול מאי הסכמה בנושאים כלכלים ואולי אפילו הגבלות כלכליות. אני אתן מספר דוגמאות:בדייטים הראשונים אם הצעתי כרטיס אשראי, הוא לא התנגד להתחלק בתשלום.בפגישות הראשונות לקחנו מונית, בחמישית כבר העדיף בחצות לחכות לאוטובוס ולא הציע מונית (למרות שאני בדיוק החלמתי מצינון).אמרתי שאני רוצה גלקסי 3 , הוא חושב שיספיק לי גלקסי 2, כי יותר זול והביצועים של האחרון מספיקים לי.מצאתי דיל שווה ביותר לאילת - 1500 לזוג, כולל טיסות וחצי פנסיון. למרות המחיר הזול הוא עדיין רוצה להוזיל את הדיל ולחפש מלון של 4 כוכבים, כי לטענתו גם ככה לא נהיה הרבה זמן במלון.אנ תמיד אעדיף איכות על פני מחיר. הוא מעדיף מחיר על פני איכות.זאת נקודה שמאוד מאוד מדאיגה אותי. כן נקשרתי אליו, כן כייף לי איתו, עד לנקודה שהוא מציע לקחת אוטובוס כל אחד לעירו, מאשר להשקיע במונית.אנחנו מכירים חודש, כן יש פוטנציאל לקשר, חוץ מהנקודה הזאת שהיא מאוד משמעותית בעיניי. האם יש סיבה לנתק את הקשר, או שאפשר לדבר איתו על זה? אני מאוד מאוד מודה לך ומצפה לתשובתך.

אני בת 31, הוא בן 33 (בשבוע הבא).הוא עובד בהייטק, כרגע גר אצל ההורים ומחפש דירה להשכיר או לקנות.אמר בעצמו "אין לי בעיה תקציבית".חשוב לציין אני לא חומרנית, אני עובדת ומרוויחה בכבוד את שכרי. אני גם מחושבת.אני לא רוצה להיות תלויה כלכלית באחר. אני רוצה זוגיות שבה יהיה לי חופש כלכלי.

מבולבלת יקרה,
אני חושש שאת מקשיבה מאד לפחדים שלך. מאד. את מכירה אותו רק חודש, וזה לא מספיק, אלא שאת חסרת סבלנות. את מצליחה לדבר איתו ולא תמיד הוא מסכים לדעתך, אבל כפי שראיתי הוא יודע להקשיב. ואת שואלת:"האם יש סיבה לנתק את הקשר, או שאפשר לדבר איתו על זה?"למה, למען השם, לא לנסות לדבר קודם? הסיבה היחידה שאני רואה היא שאת מתייאשת עוד לפני שניסית. חשבי היטב על המשפט האחרון, כי נראה לי שהוא חשוב מאד עבורך. כי זה באמת מה שמפריע לך.וקראי מחדש את תשובתי הקודמת.