אילוץ מכשיל: זוגיות, ילדים ולוח זמנים

שלום
ד"ר חסון,מקווה מאוד שתוכל לייעץ לי לגבי בעיה שיש לי.אני בת 37, גרושה ואמא לילד קטן.כיוון שאני חייבת לפרט את מצבי אעיז ואומר שאני אקדמאית, פקחית מאוד, נאה מאוד, בעלת משרה סבירה ואפילו טובה, חרוצה ומעל הכל כפי שנאמר לי רבות בחורה טובה מבית טוב.לצערי, לא ממש הסתדרתי עם נושא הזוגיות. בצעירותי היה לי בן זוג למשך שנים רבות ומאז שנפרדנו (זה היה הדדי פשוט כי מיצינו) היו לי בני זוג אבל לא מצאתי מישהו שממש התאים לי. הכרתי את בעלי לשעבר שבדיעבד לא התאמנו לחלוטין ולבעלי היתה בעיית מחוייבות כלפיי וכלפי בני ולצערי הגדול לא היתה לי ברירה והתגרשתי.אני גרושה כבר שנתיים ומאוד מעוניינת בזוגיות חדשה.מלבד העובדה שקשה לי מאוד להכיר מישהו בסטטוס שלי גרוש +(ואני גם באתרי היכרויות...) אני לא מצליחה להחליט מה הכיוון שלי.העניין הוא שאני רוצה מאוד-מאוד ילד נוסף וכיוון שאין עוד שנים רבות לממש זאת, אני מחפשת בן זוג שיהיה מעוניין להינשא ולהוליד ילד נוסף.כיוון שקשה מאוד למצוא גברים גרושים שירצו להקים משפחה ועם רווקים זו קצת בעיה מפני שאינם מבינים את האילוצים שיש לי בתור אמא , ניסיתי לשנות כיוון ופשוט לחפש בן-זוג.לצערי אני לא מצליחה להתמקד בחיפוש בן זוג שכזה כי שוב שוב מנקרת בי המחשבה שזהו בזבוז זמן כי תכל'ס לא יעזור כלום ואני יודעת שאני רוצה להינשא וללדת עוד ילד (זה חזק ממני).שאלותיי:-מה לעשות? באיזה כיוון נכון עליי לפנות ?בינתיים אני רק "יושבת על הגדר" לבדי ומתוסכלת.- ההיכרות באינטרנט מיצתה את עצמה מבחינתי, לא מצליחה בדרך זו למצוא מישהו נורמלי (ממש לא מחפשת משהו בלתי מושג אלא מישהו דומה לי בתכונות ובסטטוס, אני לא חיה בפנטזיות...) וגם לא מכירים לי בגלל שאני גרושה + וכל החברים שלי נשואים שמכירים זוגות נשואים בלבד.באילו דרכים נוספות ניתן להכיר בן זוג?מודה לך מראש על תגובתך ועל הסבלנות...הילה.

הילה יקרה,
הקושי העיקרי שלך הוא קושי ממשי, כי את צריכה בן זוג מתאים כבר אתמול, כדי להספיק להביא ילד נוסף מחר, ולוח הזמנים הזה לא יתאים כמעט לאף גבר.והרי, לולא לחץ הזמן הזה, כלומר, לו היית למשל גרושה עם ילד אבל בת עשרים ותשע, היית מחפשת בן זוג חדש, אבל לוקחת את הזמן כדי לדעת אם יש ביניכם התאמה. ומספר חודשים של הכרות מן הסתם לא היו מספיקים לך, נכון? - זה בדיוק המקום שבו נמצאים גברים שאת פוגשת, גם אם הם כבר בגיל שבו הם חושבים שהגיע זמנם לקשר נוסף ולילד, ובודאי כך כאשר כבר יש להם ילד או ילדים משלהם. הם הרבה יותר קרובים למצב שבו את היית לו היית צעירה בחמש-שש שנים: הם צריכים לבדוק את הקשר ואת הזוגיות ולדעת שאתם מסתדרים. הם גם צריכים לבדוק איך הם מסתדרים עם הילד שלך, ואולי גם איך את מסתדרת עם הילד שלהם. זה סוג אחר של בדיקה מזה שאת עושה כשאת בלחץ זמן. את בודקת מהר יותר, את מה שבולט יותר, ופוסלת מהר יותר כי אין לך זמן לבדוק אם אפשר להתגבר עם הזמן על קשיים מסויימים. את רוצה אותו מוכן, ולא חומר גלם שצריך לעבד כדי שיתאים לך, כי אין לך זמן לאפייה.אין לי טענות, וגם לך לא צריכות להיות. זה האילוץ שלך, ואיתו את צריכה להסתדר. ולהשלים עם האילוץ הזה, כי הוא שם וכי הוא משפיע.ואולי להבין שיתכן שאת מגבילה את עצמך יותר עם האילוץ הזה, מאשר לו היית אומרת לעצמך: חשוב לי יותר להשיג בן זוג מוצלח, מאשר ילד בעוד שנה וחצי, ולקבל את זה. זה מאד קשה, אני יודע, אבל זה אולי יעיל יותר גם למטרה שאת רוצה, גם אם לא מבטיח אותה. באופן שבו את נוהגת, את לפחות אומרת לעצמך שאת עובדת בכיוון הנכון, כי יש לך מטרה ואת פועלת לקראתה. אלא שהפעולה הזו היא פעולה רבה, שנותנת תחושה שאת עושה משהו והולכת לקראת המטרה שלך, אבל שסיכויי ההצלחה שלה נמוכים. שקט נפשי ושינוי הגדרת המטרה ייקלו עליך למצוא בן זוג, קודם כל. ואולי גם את האפשרות להביא ילד, אם תהיה ביניכם אהבה וזוגיות טובה וחמה, גם אם אולי קצת יותר מאוחר מאשר התוכניות שלך. ואולי לא, אלא רק זוגיות.את מתכננת להשיג את הכל, ולא תמיד זה עובד. אולי כדאי להחליט מה חשוב יותר: בן זוג מוצלח ומתאים, או להביא ילד. כל אחד מהם קל יותר להשיג מאשר את שניהם יחדיו. במסגרת האילוץ שלך, זו פשוט עובדת חיים. זה לא אומר שלא תצליחי להשיג את שניהם, אבל זה יותר קשה כאשר את מגדירה את שניהם גם יחד כמטרה אחת.קראתי את מה שכתבת, ואני יודע שגם את הגעת למסקנה הזו, אבל אני חושב שגם את מבינה שזה רק בערוץ הקוגניטיבי שלך, ולא בערוץ הרגשי. אני מנסה לחזק אותו, כדי להעמיק את התובנה הזו, כי היא חשובה.

תודה רבה על תשובתך.ברור לי שכרגע הרבה יותר חשוב לי ילד ומשפחה מאשר בן-זוג בלבד, אין כאן בכלל תהייה אבל איני מוכנה שאותו ילד יגדל בבית בלי אבא רק בגלל שהגעתי להחלטה "האגואיסטית" להביא ילד לעולם לבדי. מספיק שילדי היחיד מתמודד עם מצב דומה לזה ולו לפחות יש אבא שרואה אותו מדי פעם.מאידך, אתה צודק לגמרי בכל מה שכתבת וכפי שציינת לא ניתן למהר עם יחסים וכנראה שכבר "פיספסתי את הרכבת" בכל הנוגע לילד ומשפחה.עצוב אבל זו הסיטואציה ואיתה איאלץ להתמודד.תודה לך ששמת לי מראה, אכן הגעתי לאותן תובנות אך קשה לי להתמודד איתן.שבת שלום,הילה.

הילה יקרה,
ובאופן מפתיע, אני חושב שדווקא כאשר תחפשי אהבה קודם, גם אם זה יהיה עם גבר שלא בהכרח משתוקק להביא ילד, הסיכוי שלך למצוא משפחה יהיה גדול יותר מאשר כאשר את מחפשת "משפחה ועכשיו" מלכתחילה. וכן הכרחי, וזה חלק מרכזי מהאילוץ, שהילד שלך, זה שיש לך, והילדים שלו, אם יש לו, יהיו מרכיב חשוב בזוגיות שתתהווה ביניכם. וגם זה לוקח זמן לבנות, כי זה מאד לא פשוט. חשוב מאד לבנות את מה שאת רוצה לבנות באופן שלא יהיה על חשבון מי שנוכח כבר עכשיו בחייך.אולי כדאי גם שתקראי את המאמר שלי עלהתחלות קשרים של פרק ב'. ואני רוצה לומר בזה: גם כך זה קשה.

ד"ר חסון היקר,
לעולם אבל לעולם לא אבנה את חיי ע"ח מי שכבר נוכח כבר עכשיו בחיי...דהיינו בני היקר לי מכל.עזרת לי מאוד להתחיל לשנות את כל תפיסת עולמי.המון-המון תודות,הילה.

הילה יקרה,
אני יודע שקל ללכת לאיבוד בסבך הרגשות שבו את נמצאת, ואני שמח שמצאת את המוקד. זה מאד משמעותי. בהצלחה בהבנת האושר שלך!