טיפים לשיפור מערכת יחסים

אורן שלוםיש לי חבר מזה כחצי שנה. בעבר היו לי מספר מערכות יחסים של כשנה אך באף אחת מהן לא הרגשתי אהבה או התאהבות. תמיד חשתי חנוקה ולחוצה, כאילו אני מתפשרת ומצויה בתוך מערכות היחסית בניגוד לרצוני ולא יכולה לצאת מהן...המערכות ההן הסתיימו לבסוף, ביוזמתי פחות או יותר.אני עובדת על עצמי כבר כמה שנים, ומתקדמת בכישורים הזוגיים שלי וביכולת להיותבתוךהקשר בלי כל החרדות והדאגות והקונפליקטים (אני בטוחה שלפחות חלק מהשליליות שלי לגבי בני הזוג הקודמים הייתה תוצאה של חרדה ולחץ).בקיצור, כרגע יש לי חבר מזה כחצי שנה. התנהלות העניינים לא הייתה שונה לגמרי, גם בקשר הזה לא הרגשתי מספיק אוהבת ובטוחה ורוצה. אך היו מספר דברים שגרמו לי להישאר, וביחוד זה שבן זוגי הנוכחי הוא מה שקרוי "בחור זהב"- מתחשב ורחב לב ועדין ונדיב ויודע להקשיב ולתקשר בצורה טובה אף פעם לא מאשים אותי תמיד לוקח אחריות לקשיים גם על עצמו יש לנו יכולת לנהל שיחות על נושאים טעונים בינינו בצורה טובה ויש עוד...למרות כל הדברים האלו אני הרשיתי לעצמי להתנהג אליו לא כל כך יפה, כי המחשבה שלי היא "זה במילא כנראה לא זה" "הוא לא מספיק טוב בשבילי מבחינות מסוימות" וכו'. הסיבות המוצהרות לכך- שהוא לא אוהב כמוני להתפלסף ולהתפסכלג על כל מיני נושאים ולא כל כך טוב בלשוחח שיחות מרתקות ובלתת לי עצות ודברים חכמים על מה שקורה לי בחיים.... וזה שאני לא מרגישה מספיק אהבה או התאהבות..לפני כשבוע נמאס לו והוא אמר שהוא רוצה להיפרד, אך בסוך הסכמנו שננסה שוב. בשבוע שחלף, כנראה עקב איום הפרידה, היחסים בינינו השתפרו מאד- בעיקר כנראה כי אני שיניתי את ההתנהגות. הייתי הרבה יותר חמה כלפיו והיה לנו ממש ממש טוב.אני תוהה מה לעשות.. האם זה רומז שאני בעיקר צריכה לעבוד עוד על הכישורים שלי כרגע ולא להחליט החלטות קיצוניות? אני כל הזמן מתלבטת אם זה הבחור הלא מתאים או שאני עוד לא בשלה ולכן כל היחסים שלי נראו ככה...תודה

נטלי יקרה,
את קודם כל צריכה לקבל את בן הזוג שלך, כדי להבין שאת באמת לא רוצה להפסיד אותו, ולשנות את ההתנהגות שלך בהתאם. ולקבל אותו זה יכול להיות לחכות לבן זוג מוצלח יותר, או לעבוד על עצמך כדי להשלים גם עם החסרונות שלו, ולקבל אותו כשלמות, על הטוב והרע, להפסיק להתבכיין, וללמד את התחושות הרגשיות שלך להשלים עם מה שיש לך.

אורן שלוםלא כל כך הבנתי את התגובה שלך- אתה בעצם אומר שאני צריכה להחליט אם אני מקבלת אותו או עוזבת אותו? והאם אני נשמעת "מתבכיינת"? למה התכוונת בביטוי הזה?נטלי

נטלי יקרה,
מה שכתבתי לך הוא בדיוק זה. שאם תקבלי אותו, יהיה לך קל יותר. וכנראה שזו התובנה שהתחלת לקבל בשבוע האחרון, שהקלה עלייך, ולכן גם הקלה עליו. אבל זו צריכה להיות החלטה שלך. ואם את מעדיפה להחליף את המילה "להתבכיין" במילה "להתלונן", אין לי שום בעיה עם זה. אבל אין לך על מי או על מה להתלונן. הוא מגיע כפי שהוא, ואת צריכה להחליט אם זה מתאים לך, ואם כן, לקבל אותו כפי שהוא ולא לחשוב שמה שאת מקבלת הוא מה שתעשי ממנו בעוד כמה שנים, כי אולי לא תצליחי. קראי גם את תשובתי לשרון, כמה שאלות אחרייך (כלומר, למעלה).