טיפים לשיפור זוגיות: מה עושים?

שלום רב,
אני בת 29, נשואה מזה 3 שנים, ללא ילדים. בחצי שנה האחרונה החלו בעיות תקשורת ביני לבין בעלי. בעלי מעוניין בילד ואילו אני עדיין לא חשה מוכנה לכך. בעלי נוזף בי כאילו הייתי ילדה קטנה, ומטיח בי האשמות בכל דבר שקשור בבית ובדאגה לכלב שהבאנו לא מזמן. יש לציין שהנני רקדנית בשעות הפנאי וחשוב לי מאוד לצאת לרקוד פעמיים בשבוע. בעלי אינו מתחבר לתחביב זה ואף אינו מקבל את העובדה שזה מאוד חשוב לי.יש לציין שהוא אינו מוכן לוותר על תחביביו וממשיך להתנהל בשגרת חייו כרגיל. כאשר אני מציעה לבלות בפעילות משותפת, הוא תמיד מסרב ויחד עם זאת טוען שאיני מבלה איתו די זמן ושאני מזניחה אותו ואת הכלב, למרות שאני משתדלת לעשות ככל יכולתי כדי לדאוג לכלב ולבית ולבלות עם בעלי.אני חשה תסכול מהתנהגותו הילדותית ומרגישה שהוא מעניש אותי על לא עוול בכפי.מה לעשות ??תודה מראש,דנה.

דנה יקרה,
אני קורא את מה שכתבת, ואני מתקשה לדעת מימכם ילדותי יותר. האמת היא שאני חושב שזה גם לא נכון לי לקבוע זאת, מאחר שיועץ זוגי עובד נכון יותר כאשר הוא משמש כ"כומר מוודה" ולא כ"שופט". אני מנחש שלשניכם יש חלק באי שביעות הרצון שלכם מהזוגיות. אני מנחש גם שאי רצונך להביא ילד לעולם מנוגד להסכם הבלתי כתוב בינך לבין אישך. האם אינך מעוניינת עכשיו? האם את נותנת לו איזה שהוא מידע על מתי כן? כי אם לא, והוא מעוניין בילד, ואם זו אחת הסיבות שבגללה התחתן איתך, את משאירה אותו בחוסר ודאות גדול על משהו שהוא מאד משמעותי. ואולי הוא שואל את עצמו, ובצדק, אם את רואה את עצמך ממשיכה איתו גם הלאה, כשאת לא מוכנה לחייב את עצמך לקשר איתו דרך הורות משותפת. ואולי הוא רואה סימנים (מוצדקים או לא) דרך הנכונות שלך להשקיע בכלב. ואולי הוא רואה לכך סימנים בכך שאת יוצאת לרקוד פעמיים בשבוע (ואת יודעת היטב שריקודים מהווים פתח ליצירת קשרים חדשים, ואולי עצם החיזור הזה, גם אם אין לך כוונות לממש אותו בזמן הקרוב, חשוב לך, כי את לא שלמה עם הקשר איתו), ואולי גם את רואה סימנים דומים בכך שהוא לא יוצא לבלות איתך, ובעצם כל הריב ביניכם הוא על סימנים, ומרוב סימנים אתם מתרחקים והולכים זה מזה, כי הסימנים והשליטה והכבוד חשובים לשניכם יותר מהקשר. ואתם הולכים לאיבוד.ולשאלה מה עושים, התשובה היא: קודם כל, עושים. ראשית, מחליטים אם הקשר של הנישואים הנוכחיים הוא מה שאת רוצה, ואם כן, מחפשים כל דרך אפשרית לעשות אותם טובים יותר. שזה אומר, קודם כל לדאוג לתרומה שלך, לעשייה הזוגית שלך, ולכך שתרצי שיהיה לו טוב בתוך המסגרת הזוגית הזו, אחרת הוא לא ירצה להישאר שם. ולהבין שאם יהיה לו טוב, אזי גם יהיה לו הרבה יותר קל ללכת לקראתך כדי שיהיה גם לך טוב. כלומר, במקום להילחם איתו, ללכת איתו, ולקבל ממנו את מה שהוא יכול לתת לך על פי דרכו, ולדרוש כל פעם עוד קצת.קצת(!). שיהיה לו קל לתת. בהדרגה, ובסבלנות, תקבלי גם את, והרבה.