טיפים ליחסים: שכנעי את עצמך

תודה על התגובה המהירה , הרגישה והענייניתמה ההבדל בין קרב התשה למאבק מאסף?אני מניחה שה'כמובן' מתייחס לכך שאני מאמינה שבניית זוגיות ותא משפחתי צריכים לבוא כהמשך טבעי של יחסים שנבנו לאורך זמן והכרות עמוקה ולא מתוך לחץ ופחד שמא זה לא יקרה.עליי לציין שמהרגע הראשון התייחסתי אליו כאל מישהו שבודאי יסרב לכך ושבעיה תיווצר. כאל מישהו שאין בו רצון למחויבות.אני מרגישה שהבקשה שלי למשפחה והתחייבות לא באה באופן טבעי מתןך הרגשה שלמה שזהו הדבר הנכון, אלא מתוך הפחד שזה לא יקרה, בגלל מצב כלכלי רעוע, ואורח חיים מסוים (שנינו אנשים שעוסקים באומנות), אם כך אתה צודק, שהחשש שלי שהוא יסרב אכן מקל עליו את הסרוב.כמו כן, אולי מההתחלה, הרצון שלי היה כל כך חזק, שלא נתתי מקום כלל לרצון שלו להתבטא אלא רציתי לכפות עליו את רצוני ולעשות את רצונו כרצוני.מן הסתם זה לא בסיס כל כך בריא למערכת יחסים. ויש לתת מקום גם לרצונותיו של בן הזוג. שהוא רוצה ליצור ולהתפתח מבחינה אמנותית וכלכלית.אני מאמינה שהוא אוהב אותי מאד ואנ י מאד חשובה לו. אני רק פוחדת מאד שהזמן יעבור ואני אמצע את עצמי עדיין לא נשואה וללא ילדים.עלי לציין שוב שאני קשורה אליו ואוהבת אותו עד מאד ואינני יכולה להפרד ממנו.תודהרבה

יעל יקרה,
ההבדל בין קרב התשה למאבק מאסף הוא שבקרב התשה מנסים לנצח, דרך התשת היריב. בקרב מאסף אתה יודע שתפסיד, אבל אתה מנסה להרוויח זמן ו/או יוקרה.בהחלט יכול להיות שהוא פשוט נפל למשבצת שבה שמת אותו. מראש הגדרת אותו כאחד שלא ירצה להיות מחוייב לך. בהחלט זה מקל עליו, כי הוא ממלא אחר ציפיותייך. תתחילי לשנות ציפיות. קודם כל בתוכך. תני לציפיות שלך לחיות איתו באופן מחייב, ולהקים משפחה איתו, להבשיל בתוכך עוד לפני שתדברי איתו על זה. אם גם הוא אוהב אותך כפי שאת אוהבת אותו, ואת רוצה שזה יקרה, שכנעי את עצמך קודם כל שזה באמת מה שאת רוצה, ואחר-כך גם שזה מה שהוא רוצה גם אם הוא לא אומר. תני לעצמך להשתכנע בכך. זה יקרין החוצה. ראי את עצמך כמי שחיה איתו לנצח, תרגישי כך, ותאמיני לי שזה יקרין החוצה. אם יש לך סבלנות, יכול להיות שאפילו לא תצטרכי להעלות את זה על סדר היום, ובתוך חצי שנה הוא יהיה זה שיעשה זאת בעצמו (אלא אם יש לו פחדים גדולים משל עצמו). קודם כל תתחילי לעבוד על שכנוע עצמי, ורשמי לעצמך ביומן 5-6 חודשים של מנוחה בהעלאת הנושא. אחרי זה תשובי לעבוד על התפתחות דרך גישושים ורמזים עדינים, ותראי היכן הוא עומד. כמו שזה נראה, שווה לך להשקיע עוד שנה ביחסים האלה. ובהחלט יכול להיות שבתוך שנה, כשהוא יהיה בן 40, גם הוא יתחיל לחשוב על שעון החול שלו. אני חושב שכדאי לך להיות אז בסביבה...