טיפים ליחסים: גמירה מהירה, תקשורת וביטחון

אנחנו נשואים מזה 5 שנים ומכירים כבר 8 שנים.הזוגיות שלנו תמיד הייתה "בסדר" לא יותר מדיי פתיחות רגשית אבל תקשורת סבירה.יש לנו בן מקסים בן 4 ואני בהריון.אני לא יודעת על מה לשים את האצבע קודם בבעיות בזוגיות:לבעלי אין רגישות יתר בעניין המין והוא דואג בעיקר לעצמו כיוון שהוא גומר ממש אחרי דקה וטוען שזה בגלל שאנחנו עושים את זה פעם בשבוע או שבועיים אח"כ שמנסים שוב אם בכלל הוא מתאמץ זה כבר לא הולך...מעבר לזה הוא כל היום בעבודה לא משקיע בזוגיות אך בילד מעט יותר,אני נעלבת ממנו מאוד שליד חברים הוא טוען שאני לא עושה כלים וכביסה ובלעדיו לא היה מה ללבוש-אומנם הוא עוזר לי אבל טורח להזכיר זאת-אני מאוד עייפה בגלל ההריון-אז למה להעליב שאני לא עושה כמעט כלום...הוא לא מפרגן ואני ממש לא רוצה ללמד אותו להחמיא ולפנק עם מתנות כי אם זה לא בא מרצונו אין טעם ללמד אותו לעשות כן.הוא בא הבייתה בשעות מאוחרות וכמעט ולא מתקרב אליי בחיבה או מחמאות שמאוד חסרות לי ממנו.אנא ייעץ לי אם לשוחח איתו על זה בכלל.מצידו אין בעיות רק עבודה ועבודה-מרכז חייותודה

שני יקרה,
כתבת שני עניינים שאינם בהכרח קשורים זה בזה.לגבי הגמירה המהירה שלו, את כורכת את זה בכך שהוא לא מתחשב בך, אבל זה יכול להיות בכלל לא קשור בזה.30 אחוזים ואולי יותר מהגברים גומרים מהר, כי זה מה שיוצא להם. מטפלים מיניים מדווחים בנושא הזה על אחוז גבוה מאד של הצלחה, אז זה משהו שכדאי אולי לעשות, ואם תחליטו לעשות זאת, תביני שגם את חלק מתהליך הלימוד הזה.מצד שני, ישנם היחסים הלא טובים ביניכם. ייתכן שחלק מזה מגיע מכך שאת מביעה אכזבה על זה שאת לא נהנית מינית, והוא מרגיש פגוע ומאויים (כי הוא לא ממלא כראוי את "תפקידו כגבר"). אבל גם חסרה ביניכם העדינות והפירגון ההדדי, ויש ביניכם עקיצות וירידות קטנות או גדולות. זה נראה לי חלק ממאבקי כוח, ושוב, זה נעשה כאשר אתם מרגישים לא ראויים ולא רצויים בעיני הצד השני.יעוץ זוגי לשיפור התקשורת ביניכם, להחזיר לכם את החיבה וההערכה ההדדית, ואת האמון שלכם זה באהבתו של זו, הם הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות. לאחר מכן, כאשר תרגישו בנוח ביחד, תוכלו לעבור לטיפול מיני, ואז גם יהיה לך נוח יותר לשתף פעולה, ולו לשתף אותך בחולשות שלו (אם זו אכן הבעיה), כדי להתגבר על הבעיה. ואפשר להתגבר עליה.בכלמקרה, אל תזניחו. כי קשיים כאלה רק יגדלו. תוכלו להחזיק איתם עוד כמה שנים, אבל אלופערים שישאירו את שניכם ממורמרים. בטווח הרחוק, זה עלול לגרום לכם למצב שלא תהיה ממנו חזרה.

אין לי הרבה לומר חוץ מ...אני מרגשיה גם כמוך מתוקה, ונמצאת באותה סיטואציה עם בעלי. יש לי בן בן שנתיים, והמצב שלי עוד הקצין... אני כבר לא מרגישה כלפיו כלום בגלל כל המריבות וחוסר ההתאמה שהתגלה. גם אני בחוסר אונים וכל הזמן חושבת ותוהה... מקווה שיסתדר לשתינו...