טיפים ליחסי זוגיות צעירים

שלום רב,
הבעיה שלי היא כזו.רקע: אני בת 20 חברי בן 21 יחד 3 שנים.לפני הזוגיות עצמה היינו ידידים הכי טובים בעולם, הייתה לנו גם זוגיות נפלאה במשך המון זמן, היה בינינו משהו מיוחד שהוא רק בין שנינו , הבעיה התחילה כאשר הוא תפס אותי על שקרים קטנים וטיפה יותר גדולים והוא הפסיק לאט לאט להאמין בי, הדבר הכי נורא שהיה זה שנפגשתי עם בחור אחר ללא ידיעתו ( לא קרה כלום בינינו ) אך זוהי בגידה של אמון, לאט לאט נהפכתי ל"שקרנית כפייתית" מבחינתו...( אני חייבת לציין שהוא לא תלית שכולה תכלת אבל במכתב רציתי דווקא יותר לדבר על הבעיה שלי שמקרינה על הזוגיות כמובן), בכול אופן, כרגע זה הגיע למצב שפשוט הוא לא מאמין בי וכל הזמן אני מרגישה שאני בחקירת מצ"ח הוא שואל המון שאלות וזה מרתיח אותי, אפילו חיוך או סתם מצב רוח מסויים גורמים לו לחשוד במשהו או לא להאמין במשהו.בכול אופן, אני אוהבת אותו עדיין והוא אוהב אותי גם ואנחנו מעוניינים לפתור את הבעיה, אני החלטתי לפתור אותה ב"הפסקה" כי אני מרגישה שאני צריכה זמן להרגע מכלח הריבים היום יומיים, זמן למחשבה, אני לא יכולה להשתנות בזמן שאני בתוך שגכרת היום יום שלנו , והוא בטוח שהפתרון הוא להשתנות תוך כדי הקשר, עכשיו אנחנו בהפסקה זמנית, אני לא יודעת מה לעשות, איך אני יכולה להשתנות, מה לעשות? אני והוא מעוניינים להמשיך יחד אך ככה אי אפשר, והוא לר\א ממש מרוצה מההפסקה.דוקטור, תן עצה, איך פועלים עכשיו?

אורית יקרה,
אתם זוג צעיר, וסליחה על התזכורת. לו הייתם במצב הזה באמצע שנות העשרים שלכם, למשל, הייתי אומר לכם ללכת ליעוץ זוגי. הגיל שלכם גבולי בין התנסויות הנעורים לבין הבגרות שנובעת מלקיחת אחריות על הקשר ועל המעשים. בגילכם, הייתי אומר לכם לקחת את זה כשעור לחיים. או שתצליחו לפתור זאת לאחר זמן מה, או שלא, ותמשיכו הלאה. אתם אמנם שלוש שנים יחדיו, אבל זה עדיין קשר נעורים, שאיבדתם בו את הדרך. הייתי בהחלט שולח אתכם לסדנה של זוגיות ויחסים, אם תמצאו כזו. אבל אני לא חושב שנכון יהיה לומר לכם, בגיל הזה, להגיע ליעוץ זוגי.