הכחנות ואי התחשבות בצרכים

ד"ר חסון שלום.
.קודם כל תודה על תגובתך המעמיקה...אתה כתבת שאני מדבר ,או לפחות נשמע ככה מדבריי,באובססיביות,אך זה ממש לא כך.אני עברתי קשרים בחיי שהארוך בהם היה כשש שנים ועל סף חתונה אפילו ולכן אני מדבר לא מתוך אובססיביות אלא מתוך ניסיון חיים והבנת המשמעויות האמיתיות של אהבת אמת וחיבור כשלנו...בדבריך כתבת שנאבקתי על החופש שלי ביחסים האלו וכי "ההקרבות" שציינתי ייעשו כי אני מאולץ לעשותן,אך זה ממש לא כך...אני בשמחה מקבל על עצמי לשמור שבת,ומאז ומתמיד רציתי להקנות לילדיי ערכי יהדות לפחות כמו שאני קיבלתי אם לא יותר-אלו רק דוגמאות אבל חשוב לי שתבין שדברים אלו לא הוחלטו מתוך אילוץ כדי שאוכל להיות איתה ומעולם לא היה לנו ויכוח על זה...ד"ר חסון,הבחורה הזו חצתה איתי קווים אדומים למגזר הדתי בקשר הזה איתי(אתה מבין כבר למה אני מתכוון),וזה רק מחזק ומראה לי כמה שזה חיבור שלא נוצר מעצמו וכמה שהאהבה שלה אליי כן עמוקה ושלי אליה ושביחד אנו כן יכולים לבנות הכל.אינני פסיכולוג ולא יועץ זוגי,אך אוכל לומר שהיא עקרונית בצורה שבלונית,קרה,ותמיד חושבת בצורה אבסולוטית ובהרבה מאוד מן הפעמים ,בהתעלמות מוחלטת מהרגש...כך גם בלימודיה,ביחסה לחברה,ובעוד המון דברים..דוגמא לכך שהיא לוקחת כל דבר אלפי שנות אור יותר קשה הוא שאפילו בלימודיה באוניברסיטה השנה,היא היתה לחוצה מכל הלימודים (לתואר ראשון) ברמה שהיא לא היתה ישנה בלילות,כאבי בטן עזים עד כדי טיפול תרופתי,כאשר התשובה שלה לשאלתי :"למה את עושה את זה לעצמך ? אם לא טוב לך אז תפסיקי את הלימודים..",היא ענתה לי שיש נקודות בחיים שחייבים לעבור וזה אחד מהם והיא לא תגיד להוריה בחייים שהיא תעזוב ותוותר....עברו 3 חודשים והיא אכן עשתה זאת....מה שאני מנסה לומר כאן,זה שהיא לא מגיבה בצורה רציונלית לעניין זה כמו לעוד הרבה דברים בחייה...ואם היא היתה חושבת על זה בהגיון,התחשב בעברנו ובמה שהיא עברה איתי עד היום,בעובדה שמעולם אבל מעולם לא היה ביננו וויכוח ולו הכי קטן,בכך שהיא חצתה איתי את כל הגבולות ובכך שהיא יודעת בליבה שאם לא עניין הדת כבר היינו נשואים מבחינתה כי אני מושלם בשבילה ולא לפי מה שאני אומר,כי ככה היא מרגישה בפנים- היא פשוט חוסמת עכשיו את הרגש בצורה אבסולוטית...!!!!

מאוהב יקר,
נראה לי שאתה מכחיש תהליכים שקורים. אתה אומר שלא רבתם על עניין הדת. יכול להיות., אבל העובדה היא שהדבר עומד ביניכם. לא ברור לי איך יכול להיות שיש לך נכונות מלאה לעשות למענה את כל מה שנדרש, מה שאומר גם את כל הכרוך בהלך חיים דתי, ועדיין זה עומד ביניכם. או לחילופין, שהדת עומדת ביניכם, ואתה לא עושה דבר כדי להגיד: אני מוכן לעשות הכל, ולקבל עלי את אורח החיים הדתי שמתאים לך, כדי שנישאר ביחד.אתה כותב: "היא יודעת בליבה שאם לא עניין הדת כבר היינו נשואים מבחינתה". ללא שום קשר לדברים האחרים שכתבת, זה אומר שזהו נושא שעליו אתם לא מסכימים. מבחינתה, זה עניין רגשי או עניין רציונלי, זה בכלל לא משנה, אבל לפי מה שאתה כותב, זהו עניין ברור ונחרץ. אבל נראה לי שאתה לא מוכן לקבל את זה. אתה חושב שאם היא עברה חלק מהתהליך, ועברה בעבר גבולות של דת למענך, זה אומר שהיא צריכה להמשיך ולעשות את זה. אני חושב שכאן נכשלת בהבנה שלה. אתה מאשים אותה בנוקשות ומקובעות, אבל מודה שהיא הלכה לקראתך הרבה. ואחר-כך אתה מופתע מכך שיש לה כנראה גבולות שאינה מוכנה לעבור. אפילו בשבילך. מן הסתם, כנראה גם לך יש גבולות שאינך מוכן לעבור. אפילו בשבילה.ואולי עוד הערה אחת, שהיא אולי החשובה ביותר: מצד אחד אתה כותב שהיא מתעלמת באופן מוחלט מהרגש, ומצד שני, שהיא לא מגיבה בצורה רציונלית לעניין זה כמו גם לעוד הרבה דברים בחייה. אם אתה שם לב, אתה לא משאיר לה שום דרך שבה היא יכולה להבין נכון את העולם (לא דרך הרגש, ולא דרך ההגיון) ולכן,מוצדק בעיניך לשלול ממנה את זכות ההחלטה העצמאית(כלומר, כאשר זה מנוגד לרצונך). אם זה מה שאתה אומר לה, היא מבינה מתוך זה, וכנראה במידה רבה של צדק, שאתה לא מעריך אותה מספיק, ולפחות לא מוכן לשקול את דבריה, כאשר אתם חלוקים בדעותיהם. אם זה המצב, יכול להיות שהיא עזבה אותך בגלל סיבות אחרות לגמרי.אם אתה באמת רוצה לעבור תהליך שיסייע לך להיות בן זוג טוב יותר, אני מציע לך לקרוא את הפיסקה הזו, פעם ביום, בשלושה החודשים הקרובים. אני לא בטוח אם זה יסייע לך בזוגיות הזו, אבל בטוח כן לזוגיות הבאה שלך.

ד"ר חסון שלום
!אני מקבל את התחושה שפשוט לא הבנת את עניין הפער שביננו...אין ביננו מאבק כוחות או ניסיונות לשנות אחד את השני-זה היופי שבדבר...היא התאהבה בי בזכות מי שאני ואני התאהבתי בה בזכות מה שהיא...ולכן היא וגם אני לא מסכימים שאם אחזור בתשובה אז זו הדרך כי הרי ברור שזה יהיה בשבילה ולא מהמקום האמיתי...אך מה שאינני מבין הוא דבר אחד: כיצד ייתכן שהיא ואני כה מאוהבים ברמה כה עמוקה (ושוב,אינני מדבר מתוך סערת רגשות,או אובססיביות-כבר עברתי את השלב הזה...),שגרמה לה לחצות,ללא כל לחץ ממני,את כל הקווים שהיא העמידה לעצמה כל החיים ועדיין להתכחש לרגשותיה (שאגב,בהודעות שאנו מתכתבים מידיי פעם אומרת שהיא אוהבת אותי המון ומתגעגעת...).אני רק מנסה לעשות את הדבר הנכון כדי להחזיר אותה אליי ולצעוד את המסע הזה...בעניין הדת,היא הכירה אותי ואני הכרתי אותה באותה צורה,דעה והשקפה והתאהבנו בכל זאת-ואם מחסום זה היה באמת מחסום אז כבר בחודש חודשיים הראשונים קשר זה לא היה יכול לצאת לפועל ואף לא ניתן היה להתאהב ,לא ? אבל עובדה היא שאכן התאהבנו וחיינו במעין פנטזיה שהיא מגדירה אותה כ"תקופה הכי יפה שהיתה לה בחיים",והיא לא נדרשה ממני לשום ויתור בנושא הדת והיא גם לא ויתרה כך שאני לא מצליח להבין את ההקשר של דבריך...היום אנו במין מצב שבשבועיים האחרונים,לבקשתה,התנתקנו לגמרי (לא טלפונים,לא הודעות ולא כלום),אך אני ניסיתי בכל כוחי להחזירה אליי בכך שניסיתי להסביר לה מה המשמעות של אהבת אמת וכמה שאהבה היא הדבר שעליו נבנה כל בית וכמה שאהבה מנצחת כל מכשול...אך אני מרגיש שזה מעין משחק כזה שכאשר מישהו רוצה אותך אתה מתחזק יותר,אז אולי עליי להרפות ולתת לה לעכל את הדברים ולהרגיש בחסרוני ? איני יודע מה לעשות ......אגב,ד"ר חסון,מה שאתה עושה כאן היא עבודת קודש ואתה עוזר לכל כך הרבה אנשים במצוקה ותבורך על כך -יישר כח !!!!!!!!

מאוהב יקר,
חבל לי שאתה לא מצליח לקרוא את מה שאני כותב לך. אדגים זאת שוב בשני משפטים מהמכתב הנוכחי שלך:"... שגרמה לה לחצות, ללא כל לחץ ממני, את כל הקווים שהיא העמידה לעצמה כל החיים"וגם:"והיא לא דרשה ממני לשום ויתור בנושא הדת, והיא גם לא ויתרה."היא ויתרה בכך שחצתה את הקווים. והיא כן דורשת ממך, גם אם ללא מילים, כי הרי אתה אומר בברור שהדת עומדת ביניכם. יותר מכך לא אוכל לסייע לך. קרא שוב ושוב את מכתבי הקודם. אולי יום אחד תבין.זכור שאני משקף רק את מה שאני קורא במכתבים ששולחים אלי. אבל לפי המכתבים, ולפי הקושי שלך לקבל את מה שאני משקף לך, אולי כדאי שתעבור תהליך עם פסיכולוג. לא משום שאתה לא בריא נפשית, אלא כדי ללמוד להיפתח יותר.

למה אני לא רואה את ההודעה שלי..