טיפים לזוגיות: מה לעשות?

ד"ר חסון שלום,
אני נשואה טרייה (10 חודשים) לבעל מקסים ואוהב. גרנו יחד ארבע שנים לפני החתונה ועברנו תקופות קשות ומשבריםלא פשוטים יחד. (מות אמו בסמוך למועד החתונה הוא המשבר הגדול ביותר אשר הווה תפנית משמעותית)האהבה ביננו גדולה אבל משום מה אנחנו רבים הרבה,כמעט על כל דבר אך משלימים מהר. בעלי הוא בחור היפראקטיבי,חריף ומוכשר אך נוטה לעבור ממצב רוח אחד לאחר באופן קיצוני,הכוונה היא שהוא נתקף לא פעם בדיכאון ומרגיש שהכל גדול עליו. אפשר לומר שבמהלך הקשר ביננו חווינו מספר "גלים" של התקפות חרדה שלו שהוו עבורי אות אזהרה ובכל זאת בחרתי למסד איתו את הקשר על אף החשש מפן זה. חשוב לציין שאנחנו שותפים וחברים טובים,למרות השוני יש ביננו הרבה מן המשותף.הפצרתי בו לפנות לטיפול והוא אכן נענה.בתקופה מסויימת התנהגותו השתפרה ובאופן ישיר גם הקשר בננו ויחסי המין אך כל פעם הוא מוצא הזדמנות להרים ידיים.אני חוששת לשלומו לא פעם אמר לי שבלעדי לא היה לו בשביל מב לחיות.אין ספק שהסיטואציה מורכבת מגורמים רבים. מות אמו ,שאליה היה קשור הביא אותו לתובנות אודות משפחתו ה"מפורקת". הוא מחפש סיבות לריב ולבקר אותי וכל אדם מסביבו ,אינו מרוכז ולא פעם אני מרגישה שקשה לי לשתף אותו כיוון שזה מכביד עליו למרות שהוא טוען שאני יכולה לדבר איתו על כל דבר.הוא כמעט ולא משתף אותי במה שעובר עליו וטוען שאני מתערבת בטיפול הפסיכולוגי שלו מה שאינו נכון בעיני.בעלי העלה כבר נושא של ילדים. שנינו מאוד רוצים אבל אני חושבת שצריכים לחכות קצת...בטח עד שנפתור ביננו את הבעיותמצד אחד קשה לי לראות את הזוגיות שלנו מתפרקת ומצד שני אני מפחדת שנקים משפחה ופתאום הוא יכנס לדיכאון או פאניקה...אגב גם אבא שלו גילה סימנים דומים...האם עלינו לפנות לטיפול זוגי או אולי לחכות לתום הטיפול הפסיכולוגי שלו? מה עלי לעשות לפעמים אני מרגישה כמו אמא שלו...

rpיקרה,
אם נסתכל על הנתונים היבשים, התגובה הראשונה היא: למה את צריכה להכניס את הראש שלך לזה? ברחי משם והתחילי שוב.אבל הנתונים אינם יבשים: אתם גרים ביחד כבר 5 שנים, את אוהבת אותו, ואין ספק שיש בו גם דברים טובים שאת זקוקה להם. הוא כבר מכיר אותך, ויודע איך לעשות לך טוב, כשהוא רוצה ויכול. וכל אלה גם הם נכנסים לתוך המשוואה הכוללת של מה לעשות. ולכן, אם את רוצה להיות איתו, השאלה היא גם באילו תנאים. ולכן אני מצמצם את התשובה לשאלה: בהנחה שאת רוצה להיות איתו, מה לעשות כדי ליצור ביניכם את הזוגיות הכי טובה שאפשר?התשובה היא: הרבה עזרה. קודם כל, ליצור אצלו מחוייבות של המשך טיפול בכל מחיר. ואם מטפל אחד לא מתאים לו בשלב מסויים, שיעבור לאחר, ואם לא אז לחפש עוד אחד עד שימצא את זה שמתאים לו באותו שלב בו הוא נמצא. צרי מחוייבות בכתב, וכתנאי להמשך זוגיות, ותקפידי מההתחלה שלא לזוז מזה כקוצו של יוד, כי משם הדרך לסיפוח זוחל ולמדרון חלקלק, ולכל מיני מילים אחרות שתבאנה מן הפוליטיקה, מאד קלה. שהדבר הזה יהיה העוגן שלך, והמסגרת והסורגים. אמנם יש לזה מחיר, של התפיסה שלו את האהבה שלך כתלויה בדבר, ושל חוסר בטחון שלו כתוצאה מזה, ויכול להיות שעל זה הוא גם ינגן כדי לסחוט ויתורים. אלא שאם תגדירי זאת נכון, אז לאחר כל נסיונות המחאה, הוא יבין שבעצם הכל תלוי בו בלבד.הוא צודק בכך שהוא אינו מחוייב לספר לך מה שקורה לו בטיפול, כי הוא צריך להרגיש בטיפול שהוא יכול לפתוח שם הכל, אבל הכל, ווחשוב שהוא יעשה זאת. וכאשר הוא יודע שהוא צריך למסור לך דין וחשבון, זה לא יעבוד.יעוץ זוגי יכול לעזור לכם, במקביל, הן להגדיר את הגבולות הללו ואת המחוייבות שלו בטיפול, והן לשיפור האופן שבו אתם מבינים זה את הצרכים של זו (ולהפך), ואת אופן התקשורת שביניכם (ובין היתר, להקטין את תכיפות המריבות ואת העוצמה שלהן). יכול להיות שהוא מעוניין בילד כדי לחזק אצלך את המחוייבות כלפיו, בדיוק כפי שאת עדיין לא מעוניינת, כי את בוחנת את המחוייבות שלך כלפיו, ואינך בטוחה בה עדיין, כמו גם בתפקודו כאב. ויכול להיות שאת צריכה להתרגל לזה שלפעמים תתפקדי כמו אמא שלו (למשל, שמירה על המחוייבות שלו להמשך טיפול), כדי שלפעמים תרגישי איתו כאשה.