טיפים לזוגיות: הקשבה וכבוד הדדי

היי, אני צעירה בת 20 שלפני שנתיים בערך נכנסתי להיריון והחלטתי לא לעשות צבא ולהתחתן. כיום הילד בן שנה. לפני שכל זה קרה היו לנו כל כך המון בעיות שזה משפיע המון על חיי הנישואים שלנו עכשיו. כשהיינו רבים וכמובן כמו כל צעיר הוא היה שותה הוא היה משווה אותי תמיד למישהי שהייתה לו בעבר, ואני כל כך הייתי אוהבת אותו שהייתי סולחת על הכל, אני הייתי נותנת לו את כל כולי אבל ברגעים מסויימים פתאום הכל משתנה כשאנחנו היינו רבים.היום זה משפיע על חיי הנישואים כל כך.. אם זה שירים ישנים שהוא שומע ואני בטוחה שזה שירים שהם היו ביחד, ואם זה מחשבות שאני לא שווה מספיק בשבילו, פעם ברגע של כעס הוא גם אמר לי שהוא מצטער על הכל ושאני אשמה שנכנסתי להיריון ואם הוא היה עם מישהי אחרת (ואני יודעת שהוא התכוון אליה) אז הם לא היו במצב של הריון ואז חונה אלא- חתונה, לעבוד במקום קבוע ואז לתכנן ילדים.מלא פעמים הוא חוזר מהעבודה וישן בלילה וקשה לי מאוד להירדם, אני מחטטת לו בפלאפון בודקת כל דבר שהוא עשה..ושלא תבינו לא נכון, אני אוהבת אותו מאוד, הוא אומר שהוא גם אוהב אותי, וכשאנחנו לא רבים הכל כל-כך מושלם וכיפי, ופתאום זה יכול להשתנות ואני במצד של דיכאון שחבל על הזמן אני נזכרת בהורים שלי ומתגעגעת כל כך.אם תוכלו להגיד לי מה אתם חושבים על המצב שלנו, אולי כמה טיפים לשמור על הזוגיות. תודה רבה, ושנה טובה

מודאגת יקרה,
הטיפים הכי טובים שאני יכול לתת לך הם הקשבה וכבוד הדדי. אבל לא תמיד זה קל, והקינאה שלך לא מקלה עליך להקשיב, וכאשר אתם רבים קל לפגוע זה בזה בדרכים שונות, מה שמקשה עוד יותר להיות ענייני. והשאלה היא אם את יכולה בכוחות עצמך להיות סבלנית יותר, ופגיעה פחות. ואני מכוון זאת אליך, כי אם תגידי לו את אותו הדבר, זה יהיה לו קשה. אם תתחילי בזה את, ואם תצליחי להחזיק בזה זמן רב, תהיינה פחות הזדמנויות למריבות, ואפילו יהיה לך אז קל יותר לבקש גם ממנו לנסות ולהיות סבלני יותר, ולומר במקום לכעוס, כך שיהיה גם לך קל לשמוע כאשר משהו לא מוצא חן בעיניו (והרי זה יקרה, לעיתים גם שלא מרצון).