טיפים לזוגיות: איך להסתפק במה שיש?

מאוד מוזר היה לי לקרא את תשובתך האחרונה אלי "הוגן לא רלוונטי לעניין:הכדור אצלך" וזאת בהקשר לזוגיות של הורי.אמי היא אשה "בלי מרפקים" מוותרת תמיד ולא עומדת על דעתה וכן תלותית במידה מסויימת וזה התבטא בחיי הזוגיות שלה עם אבי שהוא טיפוס מאוד דומיננטי, עצמאי ושתלטן. תמיד ראיתי את הזוגיות שלהםכלא אידיאליתבמיוחד מצד היחס של אימי שהייתה תמיד מוותרת ועושה את רצון אבי. אבי תמיד נתן לה גם אפשרות להיות עצמאית ולעשות מה שהיא רוצה אבל היא אף-פעם לא ניצלה את זה והייתה תלותית באבי. מצד אחד היא שידרה שטוב לה עם זה וזה פשוט האופי שלה אבל מצד שני היו לה הרבה תסכולים ואכזבות.כשכתבת לי לוותר על הרעיון לשנות את בעלי ולקבל אותו כמו שהוא ולהשלים עם המצב זה פשוט לא נראה לי כשאני רואה לנגד עיניי את אימי המוותרת תמיד ומשלימה עם כל גחמה של אבי. מצד שני ייעצת לי שלא לחיות בציפייה כוזבת שהוא ישתנה ולכן לתפוס יוזמה ולהיות יותר עצמאית ולעשות דברים בעצמי. זאת בשונה מהתנהגותה של אימי שפתחהתלותיותבאבי. ובנקודה זו קל לי יותר לקבל את דברייך.האם זה באמת כל-כך פשוט כמו שכתבת: "את יכולה להיות מאושרת-זה תלוי בך". להשלים עם האופי שלו ויחד עם זה לעשות דברים לבד.. ולוותר על הקניות המשותפות ועל תחושת הביחד שהן מעניקות לי??

טובה יקרה,
את מתייחסת להתכתבותכאןבינינו. כתבתי לך שכל עוד אני מדבר רק איתך, אין טעם שאגיד לך שתיפגשו באמצע, כי זה ממילא לא יעזור. אני בטוח שאמרת לו עשרות פעמים שיילך לקראתך, ושגם את מוכנה ללכת לקראתו עד אמצע הדרך. האם זה עזר לך? זה הדבר שאת צריכה לקחת בחשבון. את אומרת את הדבר הנכון, והוא שמגיע לך יותר. ואני מסכים איתך. התשובה הקלה, טובה, היא שאם זו הזוגיות שאת באמת רוצה, אז תחליפי בעל. אבל אם את לא רוצה להחליף אותו, ואת גם לא מצליחה לשנות את דרכיו, הדרך היחידה שנשארת לך כדי להיות מאושרת היא ללמוד להסתפק במה שיש לך.אבל.זה בכלל לא אומר שאת צריכה להיות כנועה ותלותית בזוגיות שלך. להפך. את יכולה לקחת את זה כמנוף, ולפתח לך עצמאות באותם תחומים שבהם הוא לא שותף. את יכולה לנסות (1) ולהביא את בן זוגך ליעוץ זוגי, (2) לנסות ללמד אותו לעשות איתך הכל בדרך חיזוקים חיוביים בלבד, או (3) לעשות את כל המלחמות האפשריות בבית כדי להביא אותו לעשייה משותפת. אני לא מכיר אותו אלא דרך דברייך, אבל לפי מה שכתבת, סביר שאם הוא יעשה את זה, ויבוא איתך לקניות, למשל (בגדים, רהיטים ועוד), הרי זה לא יהיה מתוך עניין, אלא כי כפית את זה עליו. זה הרי לא דבר שמעניין אותו, והוא לא מרגיש שהוא יכול לתרום לך, פרט לנוכחות פסיבית. סביר להניח שרוב הזמן הוא ירגיש קישוט לידך. אני לא בטוח שזה באמת מה שאת רוצה. את רוצה שותף, ויכול להיות שהוא לא יודע להיות כזה בתחומים שעליהם את מדברת (לפעמים קוראים לזה "תחומי עניין שונים"). ואם זה המצב, טובה, מוטב אולי להשלים עם זה, ולהיותעצמאיתבתחומים אלה.במקום להיות תלויה בו! והיום, דרך הנסיון להפוך אותו לשותף, את מנסה להיות תלויה בו, או להפוך אותו לתלוי בך. או שניהם (וסימביוזה הדוקה של שיתופיות היא הרי תלות הדדית).לכן, מה שכתבתי לך הוא שאת עדיין יכולה להיות מאושרת, ואיתו, אבל בתנאי שתצליחי לשנות את חזון הזוגיות הסימביוטית שלך, כי יכול להיות שזה לא יעבוד איתו, וכל מה שתשיגי בנסיונות להשיג אותה הוא רק אוירה עכורה ולא נעימה.אנא קראיכאןגם תשובה שלי למקרה יותר קיצוני משלך. אחר-כך, קראי שוב את התשובה שלי אליך. ואולי שוב בעוד כמה ימים. ברור לי שזה לא מה שאת רוצה לשמוע, כי פרוש הדברים הוא ויתור על אופי הזוגיות שעליה חלמת. אני לא אומר שאת חייבת לעשות זאת. להפך. אני אומר שאת צריכה לחשוב היטב הן על האפשרות הזו, והן על האפשרויות האחרות, ולבחור מתוכן את זו שהכי טובה לך.וזכרי, שאושר הוא הגשמה של ציפיות. את רוצה להיות מאושרת? - התאימי את הציפיות שלך למה שאת יכולה להגשים.

וואוווווווו....... הדברים שכתבת מאירים את הזוגיות באור שונה...... ייקח זמן עד שאסכים עם הדברים בלב שלם ואיישם זאת בפועל, בכל אופן הדברים שכתבת נותנים לי כבר מעכשיו כוח ורצון להתמודד עם הבעייה.....ועל כך ד"ר התודה והברכה! עזרת לי.. (בעיקר בשינוי הגישה בראש וכמו שאומרים הכל מתחיל מהראש)

טובה יקרה,
כן. עכשיו מתחילה העבודה הקשה. אני מאחל לך הצלחה והרבה סיפוק.