טיפים להתמודדות עם משבר זוגי

שלום,
הכירו לי בחור גרוש (7 שנים) ללא ילדים וגם אני הייתי גרושה (5 שנים) ולמרות פער הגילאים בנינו (17 שנה) הרגשתי קליק. יצאנו יחד מספר חודשים והוא לחץ עלי שאפסיק גלולות כי גם ככה אנחנו נתחתן ועלי לנקות את הגוף (לקחתי גלולות כמעט 15 שנה ברציפות). הסכמתי כי באמת הכל היה טוב בנינו ונישואים נראו לי כרעיון נהדר ונקלטתי להריון לאחר חודש. אנחנו נשואים כבר שנה ו-שמונה חודשים, יש לנו ילדה בת שנה וחודשיים. חשוב לי לספר כי במהלך הזמן שיצאנו לפני הנישואים (כחצי שנה) היו לנו יחסים מדהימים: שיחות נפש, חברות אמיתית, יחסי מין פעמיים ביום, רומנטיקה, הקשבה, השקעה ובאמת חשבתי שמצאתי מציאה (היום אני בת 32 והוא בן 49). במהלך ההריון, קצת לפני הנישואים עברתי לגור אצלו ובבית שלו התחילו שיחות מאקסיות, כתגובה הוא החליף מספר טלפון בבית. משהו הציק לי בבטן ובדקתי מבלי ידיעתו את הפלאפון שלו מספר פעמים וראיתי שלמרות שהחלטנו שאנו מנתקים קשרים עם המין השני הוא ממשיך להתכתב עם בחורות שונות. כשהתעמתי איתו על כך, ישר הוא כעס על החיטוט בפלאפון ועל חוסר האמון וכמעט שלא נגע בתוכן. סבא שלי בדיוק נפטר ואיכשהו הוויכוח נעצר ולא חזרנו אליו. התחתנו. המצב השתנה: תדירות יחסי המין ירדה לגמרי (פעם בחודש וגם רק כי אני יוזמת, אין שיחות, אין רומנטיקה, אין הקשבה) ואז נולדה ביתי הראשונה (היחסים הדרדרו יותר כי אנו מאמינים בצורות חינוך שונות ולכן התחלנו לריב המון) וביום שישי אחד בצהרים הפלאפון שלו קיבל הודעה והוא ענה וחזר לישון צהרים. משהו שוב בבטן הציק והסתכלתי בפלאפון וההודעה הייתה ממישהי לא מוכרת 'מה נשמע?', הוא ענה 'אני בעבודה נדבר אח"כ' (למרות שהוא ישן בבית), החלטתי לעשות מעשה נועז והתחלתי להתכתב איתה בפלאפון כאילו אני זה הוא. מיותר לציין שכאשר שלחתי הודעה 'אני מרדים את התינוקת שלי' היא הייתה בהלם ומתוכן ההודעות הבאות הבנתי שלא היה לה מושג שהוא נשוי. החלטתי לחטט לו במחשב וגיליתי גלישות רבות לאתרי פורנו. אני לא אדם ששומר בבטן והתעמתי איתו על הכל, הוא אדם שיודע למרוח ולתת תשובות וישר כעס שנגעתי לו בפלאפון, טען שזו אחות של חבר טוב שהייתה צריכה טובה ממנו ולגבי אתרי הפורנו אמר שזה מיילים מחברים.הייתי במצב רע. לא האמנתי לו כלל, אבל לצידי שכבה תינוקת בת 3 חודשים שלא מגיע לה לסבול ולחיות עם אמא בלבד. לאחר מספר שבועות קשים, איכשהו הוא התחיל לחזור להיות מה שהיה פעם כשיצאנו (מקשיב, רומנטי וכו'...) ושוב החלטתי להישאר.נכנסתי להריון שוב (אני בחודש חמישי) והמצב בנינו זוועה.אין סקס בכלל (הכניסה להריון היא בגלל שאני באתי, ביקשתי עכשיו סקס וכך היה), לא מדברים על כלום (מלבד על הילדה שלנו), אין חום, אין אהבה, אין תקשורת. סתם זוג שחי יחד בגלל שיש לו ילדה.אני אדם מאוד אמוציונלי, ניסיתי לדבר איתו והוא אמר שאני חופרת. כתבתי לו הכל... כמה שאני בודדה, כמה שרע לי - הוא קרא ולא הגיב.אתמול בלילה אמרתי לו שאני חושבת שאנחנו צריכים ללכת לייעוץ, הוא לא הבין למה. אמרתי לו 'טוב לך בחיי הנישואים הללו? אתה מאושר?' הוא ענה 'בעננים' אמרתי לו 'בלי ציניות, אני רצינית, המצב לא טוב'. הוא כרגיל שתק ולא הגיב. שאלתי אותו 'אתה מרגיש שניסית לשפר משהו מהדברים שאמרתי לך שמפריעים לי?' הוא ענה 'לא, כי גם את לא משנה שום דבר ממה שאמרתי לך שמפריע לי' שאלתי 'אז אתה עושה לי דווקא?' והוא כהרגלו שתק. אמרתי לו 'אנחנו חייבים לדבר, המצב לא טוב. מישהו בסוף ירים ידיים', התגובה הרגילה שלו הייתה 'זה לא הזמן לדבר' (חשוב לציין שבחרתי עיתוי רגוע, שעת לילה, שנינו במיטה, הילדה נרדמה. הוא העדיף לראות טלויזיה במיטה ולא לדבר). עניתי 'אף פעם אין עיתוי טוב לדבר איתך' הסתובבתי והלכתי לישון.מה עושים?אני יודעת בתוך תוכי שמאז ההתכתבות עם הבחורה ההיא אני לא בוטחת בו, לא מאמינה לו, אולי אפילו כבר לא כ"כ אוהבת. אני יודעת שאני טיפוס מאוד חם ומיני ולא יכולה להיות עם גבר שתקן ושלא נמשך אלי.אם אין בנינו חברות, אין בנינו יחסים גופניים (לא נשיקה, לא ליטוף, לא חיבוק, לא סקס) האם זה נכון להישאר רק בגלל ילדה ואוטוטו עוד תינוקת???ממש זקוקה לעזרה, אני על סף ייאוש, בוכה המון וזה ממש לא בריא להריון שלי.תודה (וסליחה על האורך, עוד קיצרתי מיליון סיפורים).

שכחתי לציין שאחרי הלידה הראשונה חזרתי לעצמי מבחינת המשקל, אפילו רזיתי יותר ממה שהייתי לפני הלידה. לפעמים שניסיתי ליזום סקס הוא טען שהוא עייף, כואב לו הגב, הבטן - כל הזמן תירוצים כדי לא לשכב איתי.היום אני כ"כ מרגישה דחויה שאני כבר לא מנסה (למרות שזה מאוד חסר לי).פעם אמרו לי שגבר שלא רוצה לשכב עם אישתו בטוח שוכב עם מישהי אחרת.מה דעתך?

בילי יקרה,
המצב ביניכם קשה, ואין שיתוף פעולה מצידו. אל תמתיני. התחילי בלהיפגש עם יועץ זוגי לבדך. אני אפילו מציע לך שלא ללחוץ עליו להצטרף. לומר לו שאת הולכת, ושאם וכאשר הוא רוצה גם, הוא מוזמן. והשאירי זאת כהזמנה פתוחה ולא מלחיצה.בתהליך הזה, קודם כל חשוב שתקבלי פרופורציות, ולכן גם יותר אמונה בדרכך. חשוב שיהיה לך עם מי להתייעץ, ולדעת איך להגיב נכון יותר במצבים שונים. "נכון יותר" במובן של יצירת הקשבה טובה יותר בצד השני, במקום סגירה ואטימות. שנית, סביר שהוא ירצה בהמשך להצטרף גם, לפחות לחלק מהפגישות. שלישית – אם הוא לא יצטרף, ואם המצב לא ישתפר, לפחות תדעי שעשית את מה שצריך לפני פרידה. כי נישואים רעים לא יוסיפו לילדים שום דבר, להפך. עדיף בית הרמוני חד הורי, על בית דיסהרמוני ועויין עם שני הורים שלא מסתדרי ם ביניהם.

לד"ר אורן חסון ערב טובקודם כל רציתי להגיד תודה על תשובתך,רציתי לעדכן במה שקורה עכשיו עם הגבר שהייתי איתו.אחרי בקשה שלו לפסק זמן עדיין יצר עימי קשר ואפילו הייתי אצלו כמה פעמים,היתה התקררות ביחסים לא היה גילויי חיבה לא נשיקות ולא חיבוקים כמו שאני רגילה אבל עצם העובדה שהייתי אצלו נתן לי תקווה.בזמן הזה גם התחלתי שיחות עם פסיכולוגית גם בגלל שאמר שזה מה שיכול להציל את הקשר וגם בגלל שהרגשתי חייבת לעשות זאת בשבילי.לפני כמה ימים שלח לי הודעה שרוצה לדבר אני הבנתי שזה פרידה ואכן זה היה כך.אומנם לפני דיברתי איתו באותה שיחה ואמרתי לו שמה שקרה לגבי החיטוט בפלאפון לימד אותי הרבה וגם אני מרגישה שהעצה שלו ללכת לפסיכולוג מאוד עזרה לי,ואני מוכנה לעשות הכל כדי לשנות ולהשתנות.הוא אמר שהוא שמח והוא רצה להגיד לי שניפרד אבל אחרי שאמרתי לו מה שיש לי להגיד יש לזה עוד סיכוי וניתן לזמן לעשות את שלו.ואז היה ניתוק מצידו כמה ימים עד שביקשתי לדבר איתו ואמרתי לו שאני מאוד אוהבת אותו ואני לא מנסה לשכנע אותו לחזור אבל אני חייבת להגיד מה שיש לי שאני באמת עושה הכל,הוא אמר שהוא לא רוצה לנתק עימי את הקשר ואם אצטרך תמיד יעזור ויתמוך.ואז בשבוע האחרון הייתי אצלו איזה פעמיים ואפילו הזמנתי אותו אליי לחג אבל הוא אמר שהוא צריך לעבוד .היום שלחתי לו הודעה לשאול לשלומו והוא הגיב רק אחרי כמה שעות שהוא נמצא בטיול משפחתי,מאוד התאכזבתי כי הוא יודע שמזמן לא יצאתי וביליתי ואפילו אתמול שדיברנו הוא לא אמר שזה מה שהוא מתכנן.מה שמפריע לי באמת אני אוהבת אותו כל כך והייתי מוכנה לעשות הכל כדי שנחזור אבל גם זה כנראה לא השפיע עליו.הוא מתנתק .רק אם אני שולחת הודעה אז הוא מגיב אבל במשך היום כאילו אני לא קיימת.אני לא מבינה הוא ביקש ממני לטפל בעצמי ואני עושה זאת,עשיתי הכל למענו לא שאני מתלוננת כי זה באהבה אבל השאלה איך אפשר להשליך את זה ?איך הוא ממשיך את החיים בכיף ואני כואבת ובוכה כל הזמן?שאנחנו ביחד הוא משתף אותי בכל מה שעובר עליו אבל אחר כך הוא נעלם.יתכן שאין לו רגש כלפיי?החלטתי שאני יותר לא שולחת לו הודעות,אולי אם אפסיק הוא התגעגע?אני כבר לא יודעת מה לעשות?האם נתינה אין סופית למישהו גורמת לו לראות את הצד השני כמובן מאליו ?אני כבר לא יודעת מצד אחד הוא אומר שיש סיכוי אבל מצד שני הוא פשוט ניתק איתי את הקשר.מה עושים?אודה לך על תשובתך