טיפים להתגברות על משבר זוגי

שלום
ד"ר.לפני כחצי שנה זוגתי נפרדתי ממני, יותר נכון זרקה אותי אחרי שנתיים של זוגיות. שנינו בני 24. יש לציין שאני החבר הראשון שלה, והיא הייתה בתולה לפניי.גם היא החברה הרצינית הראשונה שלי.בהתחלה אמרה שהסיבה לפרידה איזה ריב, ניסיתי לחזר אחרייה ונתקלתי בקיר בכל פעם מחדש. כחודש לאחר שהפסקתי, פתאום נפגשנו והיא יזמה סקס ולאחר מכן רצתה עוד פגישה, וכאמרתי לה אולי,אעדכן בערב, היא אמרה לי שהיא מצפה להפגש, ואם אשלח לה הודעה שאני מבטל היא זה יגרום לה לבכות, ממש ככה.נפגשנו והחלטנו לחזור יחד לתקופה בגלל תקופת מבחנים שעברה על שנינו, רצינו לסיים אותםבתמיכה הדדית והסיכום היה לאחריו להפרד.בהתחלה הייתי קשה להשגה והיא רדפה אחריי, אבל לאחר מכן נהייתי שוב כרגיל והיא כנראה השתעממה או משהו אני לא יודע, בכל מקרה ההתחלהבות שלה ירדה וירדה.יום אחד קמתי ונמאס לי להיות במצב של משחקים כי בכל זאת אנחנו אחרי שנתיים של זוגיות שאפילו דיי גרים ביחד, ושלחתי לה הודעה שדיי ואני מסיים את זה, היא בכתה בהיסטריה ואמרה שהיא חייבת להפגש איתי, סירבתי, ואז טענה בבכי שאיך זה יכול להיות שהבן אדם הכי יקר לה בעולם מסרב להפגש איתהחשבתי אולי יש פה משהו, נפגשנו וכאילו כלום ראתה אותי התחבקנו ונפרדנו לדרכנו.מאז נפגשנו כמה פעמים לסקס בלבד, שפעמיים היא בכתה תוך כדי, פעם ראשונה אמרה שזה מרגש אותה יותר מדי ובפעם השנייה היא אמרה שהיא משלה את עצמה (שאני לא מבין בכלל, אם כבר היא משלה אותי)כל הזמן התנגנה אותה מנטרה, שהיא לא מרגישה שאני הבחור לחתונה איתה, אפילו פעם אחת במהלך ה"קאמבק" הזה הרגשתי שנמאס לי להסתתר, והיא בכתה ואמרה שהכל טעות ושהסיכום היה רק עד תום תקופת המבחנים, כאילו היחסים איתי הם איזשהו חוזה או משהו...מאז הפרידה הסופית עברו כחודשיים, במהלכן אני כל הזמן חושב עליה, אני יודע שהיא לא טובה עבורי, ואני בספק אם אחרי כל מה שעברנו אני מוכן לחזור אבל אני יוצא עם בחורות וחושב עליה, מחזיק יד למישהי ומדמיין אותה, עושה סקס, אבל לא מרגיש אותן הרגשות כמו שהרגשתי איתה.כאילו כל הדברים הרעים פורחים מראשי ורק הרגעים הנעימים מתנגנים כל הזמן מחדש, וזה משגע אותי, אני כל היום עסוק בזה וחושב על זה, חושב עליה.למרות שאני גם מרגיז את עצמי כי אני רציתי להפרד ממנה מספר פעמים, ובמקום להגיד או קיי גם ככה רצית להפרד, אני רק נזכר ונזכר בה.האם זה רכושניות, אהבה, אובססיה, אגו, מה זה כבר? הרי נכון שעברו רק חודשיים מאז שהפסקתי לראותה, שלדעתי זה גם הרבה זמן, אבל כבר חצי שנה אנו לא באמת יחד.אנקדוטה אחרונה, כמו בשיר של אהוד בנאי "אבן ספיר" יש לי משקפיים אבל אני לא רואה את כל הלכלוך הזה שיש.אשמח לעצה כיצד להעביר את היום בלי להעסיק את עצמי בה.

דן יקר,
עושה רושם שאתה עושה את הדברים הנכונים, אבל אולי לא מספיק. לצאת זה טוב, גם עם חברים, לא רק לדייטים. לעסוק בדברים שבאמת מעניינים אותך, להתחבר משפחתית וחברתית מחדש אם מי שקרוב אליך (וחגים זה זמן נפלא לצורך העניין הזה), לטייל, ועוד. ולזכור שאהבה לא מספיקה לחיים משותפים. צריכה להיות גם התאמה, וגם יציבות נפשית. נדמה לי ששניכם הגעתם למסקנה הזו באופן נפרד, וכל אחד מסיבותיו האישיות שלו.

אני מבין, תודה רבה לך על התגובה, ועל ההשקעה הרבה בפורום בכלל.אני מאמין שאתה עושה עבודת קודש ועוזר להמון אנשים לצאת ממצבים לא פשוטים.שיהיה שבוע נעים, ישר כח