טיפול פרטני מול זוגי - מתי לבחור?

שלום,
אני נשואה 19 שנים, סה"כ חיים יפה עם עליות וירידות בגדר הנורמה, לאחרונה ממש קשה לי לסבול צורת דיבור בוטה של בעלי, לאוו דווקא כלפי מישהו ספציפי, ואני מבקשת ממנו יפה למען הילדים שלא יתלהם ולא ידבר בצורה בוטה, אבל זה חוזר וממשיך... מעבר לזה הוא הרבה פחות רגיש אלי בכלל ומאוד לא נעים לי ככה בבית, עולות אצלי מחשבות שעדיף להיות לבד, אבל יש ילדים, ואין אפשרות כלכלית באמת להיפרד, והוא לא מאמין באנשי מקצוע, ואני מיואשת....

שאני הלכתי עד לאחרונה לטיפול לבד, אבל זה דווקא גרם לי לראות את הדברים בצורה יותר ביקורתית, ויותר קשה לי מאז אולי...

לי יקרה,
אני מבין את מה שאת אומרת משני הכיוונים. מצד אחד, אם צד אחד לא מעוניין להגיע לייעוץ זוגי, באמת יש בעיה. אבל למיטב ידיעתי וניסיוני, בכל זאת אפשר לעשות משהו ולייצר זוגיות טובה יותר גם כשאת הולכת לייעוץ לבדך. אבל... הצד השני הוא שבטיפול פרטני, לא פעם המטפל רואה את תפקידו, ובמידה רבה של צדק, לעזור לך להרגיש טוב עם עצמך. ובמקרים רבים הדרך הקצרה לעשות זאת היא דרך ההבנה שדרכך נכונה. וכשזה קורה וזה התהליך, לא פעם מתגברים הכעסים על הצד השני, זה שאינו נוהג כפי שאמור להיות.העניין הוא שאם מטרתך היא זוגיות, אני חושב שנכון יותר ללכת לייעוץ או טיפול זוגי, ולא פרטני, כי אז הפוקוס הוא קודם כל איך יוצרים זוגיות טובה יותר, ורק אחר-כך איך מנקים אותך מרגשי אשם ומתחושות לא טובות לגבי עצמך. לפעמים יש ניגוד מסויים בין הדברים, אבל לא פעם, דווקא דרך הנחייה הדורשת מנה מסויימת של רגשי אשם והקרבה, בתוספת של הבנת תקשורת זוגית שתוכל גם להביא אותך להפעלה נכונה של בן זוגך כך שגם הוא ירגיש טוב יותר עם נתינה, תרגישי בסופו של דבר טוב יותר, וכל זאת כי זוגיות טובה יכולה לתת, בסופו של דבר, תחושות חזקות מאד של הצלחה וערך עצמי. התחושה שלי היא שמטפלים אישיים, אלו שאינם עוסקים בייעוץ זוגי ואשר לא מגדירים קודם כל את הזוגיות כצורך חשוב, לא תמיד רואים את זה, ולכן לא פעם פועלים כדי לתת לך תחושה טובה יותר ביחס לעצמך, דרך הטלת האשמה על הצד השני. יתכן מאד שזה מה שקרה לך בטיפול.