טיפול עצמי לפני זוגיות

אני נמצאת עם הבן-זוג שלי כבר שנתיים,גרים יחדיו, בשנות העשרים לחיינו.אנחנו מאוהבים אחד בשני לגמרי, דבר שאין בו ספק גם מצדו וגם מצדי.מערכת היחסים שלנו מלכתחילה היתה טוטאלית, אהבה סוחפת, ותוך כמה ימים עברנו לגור יחדיו.כשהוא הכיר אותי הוא יצא ממערכת יחסים סבוכה עם אישה שהוא היה נשוי לה ( גדולה ממנו ב- 10 שנים). היא היתה אובססיבית כלפיו, ועדיין. היא תמיד נמצאת ברקע של הזוגיות שלנו, מאיימת, רודפת אחריו ללא עכבות, למרות שהם כבר גרושים. אין לו שום רגש כלפיה, והוא הבהיר לה את זה פעם אחר פעם, אך אין הבנה מצדה, היא כ"כ לכודה בתוך האובססיה כלפיו. היא ממש מפריעה לנו בזוגיות. ניסינו את הכול החלפת טלפונים, לעבור דירות, לערב את המשטרה, אך ללא הועיל.לגביו, אני מאוד אוהבת אותו, את הרגישות שלו, את צורת האהבה שלו אליו, את הגבריות שלו,את הבטחון הכלכלי שהוא מעניק לי, ומצד שני יש לי בעיה עם זה שהוא לא אדם שאני יכולה לפתח איתו שיחות עומק, לא יכולה לשוחח איתו שיחות נפש ( בנאדם אשר לא למד, שתמיד הסתבך בשטויות, לעומתי שאני אקדמאית וממש לא עשיתי שטויות). כמו כן אני אדם שמאוד אוהב את חיי החברה,לצאת לבלות, לטייל, תמיד הייתי כזה והוא אדם שאוהב את הביחד שלנו, להשאר יותר בבית, פחות חבר'ה, ובלי בילויים. אני ממש לא יכולה לקבל את זה ויצא שהרבה פעמים פשוט יצאתי לבלות בלי ידיעתו, וכשהוא גילה הוא פשוט כעס.הוא רוצה כבר שנתקדם הלאה ,שנתחתן ונביא ילד, ואני עדיין לא מוכנה. אני רוצה שהוא יהיה האבא של הילדים שלי, כי הוא יהיה אבא נפלא, אבל עוד כמה שנים, כשאהיה מוכנה.אנחנו רבים הרבה, אבל המריבות שלנו הן טוטאליות, אני לא שולטת במעשים שלי, והוא הרבה פעמים כפתרון פשוט יוצא מהבית וחוזר למחרת, דבר שמטריף אותי עוד יותר (למרות שהרבה פעמים אני פשוט מסלקת אותו).אני יודעת שזה בית של שנינו ואין לי זכות לסלק אותו, אבל בשעת מריבה, אני לא יכולה לשלוט במעשים שלי, אני משתמשת בדברים שהוא סיפר לי, ומטיחה בפניו, דבר שגורם לו כנראה לא לספר לי דברים שעוברים עליו, והרבה פעמים פשוט מעיפה אותו.חיי המין שלנו תמיד היו מדהימים, אבל לאחרונה עקב המצב, אין לי פשוט חשק לקיים איתו יחסים, דבר שמפריע לו מאוד, והוא מדבר איתי הרבה על הנושא הזה, שקשה לו ככה.לפני כמה ימים גיליתי שהוא פגש מישהי דרך חבר, נפגש איתה והתנשק איתה.גיליתי את זה עוד באותו יום. הוא הודה, סיפר והתנצל אינספור פעמים (ההתנצלות שלו נשמעה לי כנה, ודי העברתי את זה הלאה ). הוא אמר שהוא עשה זאת מכיוון שהוא מרגיש אני כבר לא איתו, שהיחסים כבר לא כמו פעם, שאני לא כנה אתו וכו'. עקב זאת חוסר הבטחון שעוד היה לי קודם לכן רק החמיר.כל פעם שאנחנו רבים והוא נעלם, אני פשוט לא יכולה כמעט לתפקד רק מעצם המחשבה של עם מי הוא נמצא עכשיו, אולי בגלל שהיחסים שלנו כ"כ עכורים לאחרונה, אולי הוא יפנה לאקסית שלו, שתמיד נמצאת שם.כל פעם שאני עוזבת את הבית כדי לנסות ולהפרד ממנו, אני פשוט לא מצליחה, כי אני כל הזמן חושבת עליו (וגם תוך זמן קצר הוא מגיע אלי ומשכנע אותי לחזור לבית).אני כבר לא יודעת אם אלו יחסים ששווה לעבוד עליהם, כי חוץ מאהבה לא נותר שם הרבה...אנא עצתך... תודה!

מרינה יקרה,
עוד לפני שתדאגי לזוגיות שלכם, אני חושב שאת צריכה לדאוג לעצמך. אם את לא שולטת בעצמך בעת מריבות, יש לך בעיה, והיא תמשיך להתבטא בזוגיות הזו (וכפי שאת מבינה, היא לא דיוק מסייעת להרגעת הרוחות), והיא עלולה להמשך לזוגיות הבאה. זה משהו שאת מביאה איתך – אי היכולת לשלוט במה שאת אומרת ועושה כאשר את מתוסכלת מאד, הפגיעות החזקה שלך, והצורך שלך לפגוע, וחזק, כאשר את נפגעת או מתוסכלת. את חייבת לעבוד על זה. אולי גם הוא, אבל את חייבת להיות אחראית קודם כל על עצמך, כי את לא רוצה לסחוב פוטנציאל הרסני כזה לתוך הזוגיות שלך. לכל זוגיות שלא תהיה.אני מציע לך ללכת קודם כל לטיפול פרטני. לעבוד על זה. בתוך זה אולי גם תלמדי משהו על התנהלות בזוגיות שלך. אלא אם את מסוגלת לעשות סוויץ' בראש, לסובב כפתור ולצאת מזה באופן סופי. מעט אנשים מסוגלים לזה. האם גם את?

כתבת נכון, אני צריכה לטפל בהתנהלות שלי קודם כל.אני מאמינה שכן, שאני יכולה לעשות את הסוויץ' הזה (ונראה לי שכבר עשיתי את השינוי המהותי הזה בסטייט אוף מיינד) אני מודעת לכך שיש בעייתיות בהתנהגות שלי כאשר אני פגועה, ועליי לשנות זאת, לטובתי לפני הכול.תודה שחידדת לי את הנקודה הזו.אשמח לשמוע את עצתך גם לגבי שאר הדברים שכתבתי.בתודה,מרינה