טיפול מיני: מה עושים כשצריך?

שלום.
אני נשואה בת 45 עם ילדים כ- 10 שנים וס"ה היחסים ביני ובין בעלי בסדר גמור חוץ מיחסי מין .בעלי טען בעבר הרבה פעמים שהוא מרגיש שאני לא אוהבת מין ואני עושה זאת בשבילו בלבד ולא נהנית מכל הסיפור ודורש ללכת לטיפול מיני אני כל השנים הכחשתי זאת וכמובן לא הסכמתי ללכת (כי אני חושבת שלא ניתן לתת לי כדור שיהיה לי חשק , לא היה לי ואני חושבת שלא יהיה לי )אנחנו מקיימים יחסי מין כפעמיים עד שלש בשבוע וזה בגלל שאני חוששת שבעלי יעזוב אותי או יבגוד בי .האמת היא שאני לא זקוקה למין , אין לי צורך במין , אני לא מרגישה צורך לגמור , לא נהנית מכל הסיפור מספיק לי הקרבה בלבד ולא כל האקט , לא נהנתי בעבר מיחסי מין ואני לא נהנית גם עכשיו הכול נעשה עבור בעלי שירד ממני ויניח לי לטובת השקט ביחסים בינינו .בעלי כמובן הרגיש ומרגיש זאת ומאיים כל הזמן שקיימת בעיה ואני דוחה את הטענות שלו כל השנים .ושוב אני מדגישה היחסים נעשים בלחץ כך אני מרגישה , הפרשי הצרכים בינינו הוא עצום אני לא זקוקה למין ובעלי כל הזמן מחפש את הקרבה אלי והמין .לאחרונה איים עלי בעלי שיעזוב אותי או שיתגרש ממני באם לא אלך לטיפול מיני וכמובן הלכתי ושם אמרתי את האמת ש"הרג" את בעלי הוא מרגיש מרומה , ממורמר , כועס מאוד על כל השנים וטוען שהכול היה משחק לצורך חתונה והשגת האמאות שלי , מדוע לא הלכתי ליועץ לפני שנים רבות כאשר הוא התלונן על כך ? ורק עכשיו שיש כבר ילדים וקשה להתגרש?היועץ הציע לבעלי מספר אפשרויות: להתגרש , להשלים את החסר לו מחוץ לבית או להשלים למצב .ולי אמר שלדעתו אין לו תרופה שיכולה לעזור לי כי אם לא היה לי בעבר חשק גם לא יהיה לי בעתיד .2 ההצעות הראשונות כמובן לא מתאימות לי והצעתי לבעלי להוריד קצת לחץ ממני בנושא המין ולהמשיך לזרום ויתכן והתחושות שלו ישתפרו .בעלי (נראה לי) לא כול כך רוצה להתגרש אבל חושב על השלמה מחוץ למסגרת מה שכמובן אני לא מסכימה .האם תוכלו ליעץ לי ? מה עושים ? (ללכת ליועץ אחר) , האם יש פתרון לבעייתי ?תודה.

נירה יקרה,
לבן זוגך יש דילמה אמיתית, שכן את לא מממשת ולא מאפשרת לו צורך חשוב שלו, שהוא אמור לקבל בזוגיות. זה כשלעצמו יכול לקרות, כלומר, שאחד מבני הזוג אינו מיני. אלא שהוא ממורמר עוד יותר, ואני חושב שבצדק, על כך שהוא מציע לך פתרון, ללכת לטיפול מיני, ואת גם לא עושה מאמץ בכיוון. זה נכון שזה יקר, וזה נכון שזה יכול להיות לך מאד לא נעים, בעיקר כי את במוקד העניינים, וגם עוסקת בבעייה כואבת, שאת יודעת שיש לך בה בעיה ואת מעדיפה להדחיק אותה. ולהציף אותה זה עלול להיות לך כואב, ואולי גם משפיל. לא התהליך כמו עצם העלאת חולשה שלך לדיון, מה עוד שמדובר בנושא אינטימי כל כך.ויכול להיות גם שאת פוחדת מדבר אחר. כל עוד אינך הולכת לטיפול, לכאורה יש תקווה שאולי יום אחד זה יסתדר, או שאולי יום אחד תלכי לטיפול מיני (גם אם את מצהירה שלו, יכול להיות שעדיין יש לו תקווה שזה יקרה), ובתקווה הקלושה הזו את מחזיקה את בן זוגך איתך. אבל אם תלכי לטיפול, ותקבלי תשובה שזה מה שאת, ושבאמת אין מה לעשות, בן זוגך יישאר ללא תקווה, ומזה את פוחדת.הוגן מבחינתך ללכת לטיפול זוגי כדי לבדוק מה קורה לך. למרות המחיר האפשרי. בן זוגך צריך לדעת שעשיתהכללמענו ולמען צרכיו, בדיוק כמו שאת רוצה לדעת שהוא יעשה הכל למען צרכים חיוניים שלך. ואינטימיות זה צורך חיוני שלו.ולגבי היועץ שהלכת אליו, אני מתרשם שהוא נתן לגיטימציה לבן זוגך בעינייך, אולי כדי ללחוץ עליך לעשות משהו. אני חושב שזה לא צריך להיעשות באופן הזה. כלומר, אם הוא מציע לבן זוגך לעשות השלמות במקום אחר, והדבר נעשה בפניך ובגלוי, הוא לא רק אומר לו "לך לבגוד", אלא הוא גם אומר לך: "ואת, תתמודדי עם זה בזוגיות טובה והרמונית". וברור שזה לא יוכל להיות. לכן, אני משתדל לתת לו את הקרדיט שהתכוון בעיקר ללחוץ עליך, אם כי לדעתי יש דרכים אלגנטיות יותר להשפיע עליך.אבל לאחר שאמרתי זאת, הרי מה שאמר היועץ, עקרונית הוא נכון, כי אין עוד אפשרויות: אם את אינך נכונה לשינוי, ותישארי א-מינית, אז בפני בן זוגך עומדות שלוש האפשרויות שמנה, ורק הן: א. לוותר על המיניות שלו (כלומר, להשלים עם זה), או לא לוותר על המיניות שלו ו-ב. לעשות השלמות בחוץ (בין אם הוא מיידע אותך ובין אם לאו), או ג. להפרד ממך, כדי לחפש בת זוג מינית יותר. והשאלה מה יקרה, אם לא תשני דבר ואם לא תנסי לבחון אפשרויות אחרות, תלויה במידת התסכול של בן זוגך.אם את מעריכה שהתסכול שלו רב, ושאפשרות א' לא תשרוד זמן רב, לכי לטיפול מיני. כי כך או כך בן זוגך יישאר עם אפשרויות ב' ו-ג'. וגם אם התוצאה תהיה אישור פורמלי לכך שאת לא מינית (ואולי את חוששת גם מזה, כי אז לכל מה שיקרה יהיה "אישור פורמלי" כאילו זה "באשמתך", כי, לכאורה, "יש בך פגם"), אז לפחות שבן זוגך יידע שעשית מאמץ למענו, ואולי זה ישאיר אותו בבית. מצד שני, בינתיים את מדחיקה את כל העניין, בתקווה שאולי אז הוא ייעלם, והוא לא. כדאי להגיע לטיפול מיני גם בשבילך, שתוכלי להבין את עצמך טוב יותר. ולכי לשם כשזו המטרה שלך, להבין את עצמך ומדוע את כזו. וכן, יש סיכוי שתוכלי באמת לטפל בזה. את לא הראשונה שעברה תהליך כזה, וגם לא תהיי האחרונה. אני מניח שהרבה תלוי בסיבה לרתיעה שלך ממיניות, ועל זה תצטרכו לעבוד.