טיפול מיני לבד: עצות ליעל

אני נשואה מזה 6 שנים לבעל מקסים ביותר, חיים מאושרים והכל נפלא.הבעיה היחידה שקיימת ביננו (ורק אני מודעת לה) היא שמעולם לא חוויתי אורגזמה. אתה בטח חושב עכשיו להפנות אותי לפורום סקסולוגיה - אבל לא בזה מדובר. העניין הוא שמעולם לא שיתפתי את בעלי בבעיה זו - הוא מבחינתו חושב שאני חווה אורגזמה בכל פעם בה אנו מקיימים ייחסי מין (אני נותנת לו להבין זאת בתגובותיי וגם באמירות מפורשות).בעלי באמת נורא משתדל לגרום לי להנאה בסקס באמצעות משחק מקדים ארוך במיוחד ובכל דרך אפשרית - אין מקום לבוא אליו בכל טענה בנושא.לאחרוני עולה בי הרצון לשתף אותו בתחושותיי (בכל דבר אחר אני משתפת אותו) אבל נראה לי שנקלעתי למבוי סתום כי אחרי שבמשך 6 וחצי שנים הראתי ואמרתי כל הזמן שאני גומרת פתאום אצא שקרנית גדולה ואני חוששת שהוא מאוד ייפגע מכך וגם יכעס על חוסר האמון שיצרתי.מה לעשות?יש דרך להגיד את זה ולא לצאת שקרנית?? וגם לא לפגוע לו בבטחון המיני?

יעל יקרה,
לא אשלח אותך לפורום סקסולוגיה. אבל אני מציע בכל זאת משהו דומה. אני חושב שהדבר הנכון, עבורך, הוא לפנות לטיפול מיני. אני מניח שלבן זוגך יהיה קל יותר, בדיעבד, אם זו תהיה אשה. תתחילי בטיפול לבד, בהתחלה, ותראי מה קצב ההתקדמות, ואם יש צורך לערב אותו.אחר-כך, בין אם כאשר היכולת שלך השתפרה, ובין אם לאו, דברי איתו. תגידי לו שהיתה לך בעיה, ושפחדת להודות בה. היה לך מאד טוב בחיי המין שלכם, אבל מאד חששת להודות שאף פעם לא באמת גמרת. ותגידי לו שבגלל שהבנת שזו בעיה שלך, הלכת לטיפול, כדי לפתור את זה, כי את מאד אוהבת אותו. כי את רוצה לעשות את זה איתו הכי טוב שאפשר, וכן, שאת מצטערת על זה שלא הלכת לטפל בזה קודם, מתוך פחדים ואי נעימות יותר מאשר בשל סיבה אחרת.ואם צריך עזרה שלו, תוכלי בעזרת הטיפול, להדריך אותו נכון יותר, או אפילו אולי, אם יהיה צורך בכך, לשתף אותו בטיפול.אי נעימות תהיה כאן, אבל כנות, ובעיקר כנות בעניין הבעת החששות, והסבר על הפחד שלך שלך להודות בחולשה שלך, בעיקר שהוא בעניין כל כך אינטימי, יכולים להקל על השיחה ביניכם, ולהוציא את זה ממצב רגשי אחד שלו, שאליו מוליכה תחושת ה"שקר" (שאז הוא מרגיש מרומה), אל מצב רגשי אחר שלו, שאליו יוליכו, אולי, תחושות החרדות שלך, החולשה שלך (מקום שהוא ירגיש אולי שהוא יכול לעזור לך, ואולי גם לגונן עלייך).