טיפול זוגי: מה לעשות כשבן/בת הזוג סובלים?

למרות המכתב הארוך אני ממש אשמח לקבל התייחסות , וזה מהותי מאד עבורי,אני מכיר את חברתי כחצי שנה , הכרנו באתר הכרויות , אני בן 32 חברתי כבת שלושים ואחת , מהנדסת מחשבים בחברת מזון גדולה. השלושה חודשים הראשונים היו מקסימים אך לאחרונה אני שם לב לדפוס התנהגות שלדעתי לא בריא ורציתי להתייעץ ולנסות להבין מה הבעיה:חברתי רוב הזמן מדוכאת תמיד משהו מפריע לה, בהתחלה לא היה לה טוב במקום העבודה וחשבתי שמצב רוחה ישתפר שהיא תחליף אותו אבל גם שהחליפה (במאמצים רבים מאד) לא היה לה טוב , לא היה לה טוב בדירה שהיא גרה בה אבל גם שהיא עזבה את הדירה ועברה לאחרת (שוב במאמץ רב, ממש הכרחתי אותה כי לבד היא לא הייתה עושה זאת) לא טוב לה, אנשים מסביבה מדכאים אותה למרות שברושם הראשוני שהיא עושה היא נתפסת כאדם מאד חברותי, קשה לה עם ההורים שלה למרות שהיא מאד אוהבת אותם , היא תמיד סובלת ומרגישה שהחיים רעים אליה וקשים מידיי. היא בחורה מדהימה ביופיה למרות שהיא מרגישה תמיד מכוערת.בנוסף , אין לה חברות או תחביבים ואת מעט החברות שיש לה היא לא אוהבת .הקשר שלה איתי תופס את כל חייה בצורה אובססיבית, עשרות טלפונים ביום והרצון כל הזמן להיות יחד ,אם אני לא עונה לה היא יכולה להתקשר שש או שבע פעמים בטווח של חצי שעה .השלושה חודשים הראשוניים היו חלומיים ובאמת לא רציתי לעזוב אותה לרגע אבל לאט לא ט דברים התחילו לצוץ ולאחרונה אני מרגיש שאני כל חייה והיא כל חיי וזה לא בריא, היא נפגעת ממני על שאיני מקדיש לה זמן מתעצבנת מדברת לא יפה ומייד מתנצלת ואומרת שהיא יודעת שהיא בן אדם רע ושלא מגיע לה להיות מוקפת באנשים , לפעמים גם אומרת שאין לה מקום בעולם ועדיף ולא הייתה קיימת. ממש קשה לי לשמוע את זה. אחרי מריבות כאלה היא פשוט גמורה מבחינה פיזית , העצבים לוקחים ממנה הרבה אנרגיה וממש עושים אותה חולה.היא מודעת לזה שלא טוב לא , היא יודעת שמשהו מפריע לה , הצעתי לה כמה פעמים לגשת לטיפול אך היא כרגע מסרבת.האבסורד הוא שהתאהבתי בה בגלל שבתחילת הקשר היא נראתה לי הבחורה הכי כיפיית ושמחה בעולם וזה גם מה שהיא שידרה!!!אני מודאג מאד, אני מבין שמשהו בקשר לא בסדר, שבאמת לא טוב לה והיא באמת סובלת ומצד שני אני חושב שיש פה בעיה שלא מטופלת . ומעל לכל אני מרגיש רגשות סותרים , מצד אחד אוהב אותה ומפחד מאד לאבד, אני משתגע מהמחשבה שהיא לא תהיה שלי , פשוט משתגע מזה ומצד שני אני עייף, אין לי תמיכה (בטח לא ממנה היא מרוכזת רק בעצמה)אני מותש , מתוח ומרגיש שאני פשוט נשבר!!! אני מרגיש שאני נמשך לקשר הרסני ומה שמפחיד אותי זה שאני נמשך לזה ומתמכר לקשר הזה שעושה לי לא טובמה יש לי ????? מה עושים עם זה??? בבקשה עזרה!!!

רוני יקר,
יש אנשים כאלה, שהם דכאוניים וממורמרים. הם משלמים את המחיר, ומי שאיתם משלם את המחיר. ולכן, אם אתה חושש, אז אתה חושש בצדק.אבל... אתה אוהב אותה, אתה רואה בה דברים טובים, וקשה לך לראות את עצמך בלעדיה. ולכן, אם אתה מוכן להתאמץ, נכון יותר ללכת איתה לטיפול. אני לא בטוח שהיא תסכים לבד. בתהליך הזה, בדוק מלכתחילה שחלק מהפגישות תוכלנה להתקיים בנפרד, והתחילו ביחד. כדי שלא תרגיש שאתה מטיל עליה משקל כבד מדי ואת כל האחריות. אמור לה שיש בעיה, ושאתה רוצה ללוות אותה בזה. לא בגלל שהיחסים ביניכם לא בסדר, כמו בגלל שאתה רואה שקשה לה, ושאתה רוצה לעזור לה ולך. לך, כי אתה לא יודע לפעמים איך להתמודד עם זה, ואתה מחפש כלים.