טיפול זוגי: מה לעשות?

ד"ר חסון שלום,
אני בת 36 נשואה 13 שנה ואם לשלושה ילדים. יחסיי עם בן זוגי יחסית טובים, יש אהבה, אמון והבנה וכמובן שעברנו משברים במשך השנים ועדיין יש עליות וירידות אבל בסך הכל בסדר. עיקר הבעיה בינינו היא ביחסי מין. בן זוגי היה הגבר הראשון שהייתי איתו למרות שהיו לי יחסים עם גברים לפניו רק שאף פעם לא מצאתי עניין במין ולא הרגשתי צורך בכך. במשך השנים בהן אני נשואה עיקר המריבות בינינו היו סביב נושא המין דבר שהיה קורה אחת לחודש במקרה הטוב מאחר ואני לא הייתי מעוניינת ועדיין לא. כשזה כן היה קורה שיתפתי איתו פעולה, למרות שמצידי לא הרגשתי שום הנאה אלא רק השפלה, כעס כלפיו ותחושה של גועל. אציין שבן זוגי מתחשב ועדין כך שהאשמה לא בו. עם השנים התרגלתי לרעיון שאין לי ברירה אלא לשכב איתו מידי פעם כדי למנוע מריבות וואיך שהוא לעבור את זה בשלום. הבעיה שבתקופה האחרונה קשה לי יותר לשתף פעולה, נמאס לי מהעמדת הפנים ואני לא יודעת איך להתמודד עם הבעיה, אני לא רוצה לפגוע בו ולדחות אותו בכל פעם שהוא מנסה להתקרב אליי אבל גם לא יודעת איך להימנע ממשהו שגורם לי להרגיש רע. הוא מודע שישנה בעיה והייתי בטיפול פסיכולוגי תקופה מסויימת אך באיזה שהוא שלב הפסקתי והוא כנראה חשב שהבעיה נפתרה. אבל היא לא ואין לי מושג מדוע ומה לעשות.אודה לתשובתך.

אנונימית יקרה,
היית כנראה בטיפול הלא נכון. לכי לטיפול מיני. לא... לכוביחדלטיפול מיני. משהו עוצר בעדך, ואם תפתרו את זה, ויש כנראה סיכוי טוב לפתור את זה, תכעסי על עצמך מאד על זה שלא עשית זאת 13 שנה קודם.בהחלט יכול להיות שלא תאהבי להגיע לשם. בהחלט יכול להיות שבהתחלה תרגישי שלא בנוח לפתוח משהו שהוא כואב לך, כי הוא אינטימי, וכי הוא נקודת חולשה שלך. אבל צפי לסוף טוב. אולי אפילו מאד טוב.