טיפול זוגי ומשפחתי - מתי הכרחי?

אני בן 48, גרוש שנתיים וחצי ואב ל-3 ילדים, בני עשרה. לאחר גירושי הכרתי אשה ש"עשתה לי את זה" כבר בהתחלה, והכל התחיל באהבה גדולה ובהתאהבות גדולה עוד יותר. אבל הקשיים התחילו לאחר מכן. היא לא אשה מאוד רגועה באופן כללי, נעלבת מהר מכל מיני דברים שאני אומר ובכלל לא מתכוון לפגוע בה, מתפרצת בקלות ולצערי חוזרת על דבריה שוב ושוב .זה מעיק עלי מאוד . למה היאחשוב תשאני לא מבין אחרי פעם אחת? ...היא אשה מאוד טובת לב, אכפתית וייצרית, מעניקה לי המון אהבה אך אני חייב לומר יש שיש מחיר לאהבה הזו.ילדי לא אוהבים אותה כבר מהרגע הראשון ,למרות שהיא לזכותה יאמר, לא מתערבת בחייהם אבל הם לא חשים בנוח לידה. היא עשתה בסך הכל ניסיונות להתקרב אך הם לא רוצים אותה עם סימן קריאה גדול. אין להם לומר עליה משהו מסוים אלא שהיא לא מקובלת עליהם.כל עוד גרנו בשני בתים עוד יכולנו לעבור את זה, אך מאז מגורינו בדירה אחת גדולה ומרווחת כדי לתת פרטיות לכל אחד), הם כל הזמן מתלוננים שהם לא רוצים לבוא כאשר היא נמצאת. אני קורא את כל התכתובת ו"מרגיש בבית".אני מבין מה קורה שם. אני נקרע בצורה קשה מאוד בין ילדי שרוצים להרגיש טוב כאשר הם באים אלי לבין הקשר עם חברתי שחשוב לי אך הולך קשה.בתקופה האחרונה היא מתפרצת הרבה יותר , מחמיצה פנים וקשה לתקשר איתה . אני מבין שקשה לה אך אני מצפה שהיא כאדם מבוגר תבליג , תבין שמדובר בילדים ותוותר . הם בגיל ההתבגרות, גרים עם אבא ועם אשה זרה להם, וקשה להם. לאחרונה היא החמירה את הנהלים בבית. למשל: היא רוצה לעשות ארוחת ערב לכולם, להתחיל ביחד ולא לקום לפני שמסיימים. נכון, זה אכן יותר מכובד ומשפחתי אבל הם לא רוצים כי בבית של אמא שלהם הם לא רגילים לזה. והיא בשלה - לא מוכנה לוותר . כנ"ל בערב שבת.הם מבצעים אך מתקוממים.. . היא למשל רוצה שבימים שהם ישנים אצלי - הם ילכו בבוקר מוקדם כדי שהיא תוכל ללמוד בשקט. היא מאוד עסוקה בלימודים ובעבודה ואני יודע שהשקט חשוב לה . היא צודקת מבחינתה אבל מבחינת הילדים זוהי הרעת תנאים לעומת מה שהיו רגילים כאדר גרתי לבד. עכשיו חופש גדול, הם הולכים לישון מאוחר ורוצים לישון עד הצהריים. בגלל העניין שלה הם חייבים לקום מוקדם וללכת ביתה וזה מכעיס אותם.הם מתלוננים שקשה להם איתה כי אין להם חופשיות כמו שהיה להם קודם, כאשר גרתי לבד. הבן שלי למשל לא יכול ללכת בבית בתחתונים בלבד כי היא בבית , וזה לא נוח לו. כל בוקר הוא סוגר את הדלת כאשר הוא קם ומתלבש מחשש שהיא תעבור, וזה - גם אם היא ישנה...היא מצידה לא מוכנה למגורים בשני בתים כי לדבריה היא חיכתה מספיק זמן ורוצה חיים "נורמלים. עם כל הצער, האהבה מתפוגגת כאשר כל היום מדברים רק על זה ורבים . לאחרונה הילדים מתלוננים יותר ויותר ואיני יודע למי להאמין. ילדי לא משקרים לי אבל היא בסך הכל אישה אמינה ורצינית. בתקפה האחרונה היא כעסה עליהם כמה פעמים וזה לא היה בסדר מצידה , לדעתי, וזה החמיר את המצב .אני במבוי סתום. להיפרד לגמרי . לחיות כמה שנים בלי קשר רציני עד שהם יגדלו ? לחפש גרושה עם ילדים שתבין את המצב ותרצה גם היא חיים בנפרד?ומי יודע אילו קשיים יצוצו אז?בנוסף, היא מאוד רוצה לבלות יותר .אני מאוד שקט. רוצה לבוא הביתה ולנוח ולצאת בסופי שבוע. היא רוצה יותר .אמנם הצעתי לה שנצא אחת לשבוע אך היא לא מאגנת ומצפה שאני אזום וכועסת אם אני לא עושה זאת.אני רגיש שנגמר לי מהכל. הילדים לוחצים להפריד בתים , ובכלל הם ממש לא סובלים אותה , היא לוחצת להישאר בבית אחד , אין לי כוח לכל המריבות והכעסים שלה , ויכול להיות שהיא צודקת אבל זה מה שאני יכול לתת בשלב זה .היא מאוד אוהבת אותי ואף אשה לא תאהב אותי ( וגם לא אהבה בעבר) כמוה. אבל יש מחיר רב לכל האהבה שלה. חוסר השקט, "טחינה" בלתי פוסקת של דברים.אנחנו ביחד כזוג עשינו הרבה כיף , והיו לנו ימים מאוד טובים ומאושרים. היא אשה שמשקיעה ( אבל לעיתים במה שאני לא מעוניין בו והיא מתלוננת שהיא זקוקה לדברים אחרים ממה שאני נותן לה שנראים לה לא מספיק חשובים).בחודש האחרון ילדי מסרבים לבוא אלי וכאשר קראתי את דברי הכותבת הרגשתי שאני כל כך מבין מה קורה שם. גם אני חושב לסיים את הקשר כי אני חושש לאבד את ילדי החשובים לי מכל. שום קשר עם אשה אינו שווה לי את המחיר שהילדים שלי יגידו לי שהם לא רוצים לבוא אלי. אני חש כעס גדול על כך שזה למעשה בגללה!אני אכן אוהב אותה ורציתי מאוד להקים איתה חיים יפים ומאושרים. אבל אני לא רואה שהמשולש הזה עובד טוב ואני לא רואה שיפור , רק החמרה.איך להמשיך מכאן?

פתאום אני מרגישה שאני מוטרדת בשטויות של ילדה בת 16....שיהיה בהצלחה...

למה בדיוק את מתכוונת?...

יאיר יקר,
עושה רושם ששניכם עשיתם טעויות רבות ביחסים שביניכם, וביחסים עם הילדים. בשלב הזה, אם אתה רוצה לקיים את הקשר איתה, אין מנוס מללכת ליעוץ זוגי. במקביל, יכול להיות שתצטרך לעשות טיפול משפחתי עם הילדים (ואולי טיפול משפחתי שיכלול גם את בת הזוג שלך), כדי להבהיר את גבולות ההתערבות שלהם. זה גם יועיל מאד לחייהם בהמשך, להבין שהם יכולים לפרגן לאחרים שהם רוצים ביקרם, וללמוד איך לעשות את זה.