טיפול זוגי: איך להתקדם?

אורן שלום,אני ובן זוגי יחד למעלה משלוש שנים (33 ו-32). בשנה האחרונה החלו דיונים סביב חתונה, והפחד שלו ממחויבות וחתונה. הייתה זו תקופה די בעייתית באופן כללי, והדיונים סביב החתונה תרמו ללחץ שהיה ממילא והובילו לאולטימטום שנדחה, ואז שוב אולטימטום ולבסוף פרידה של כחודש וחצי. מאז חזרנו בעיקר ביוזמתו, והפרידה עשתה המון טוב. אנו הולכים לטיפול זוגי, ובגדול אין בנינו יותר מדי בעיות. חלפו חודשיים וחצי מאז שחזרנו, ואני רוצה להימנע מלמרוח את הזמן שוב. אני אוהבת אותו, ומרגישה שפתרנו את רוב הבעיות אם לא כולן, ושהביטחון והיציבות חזרו. עתה, שוב נותר נושא המחויבות. אני לא מתכוונת לתת עוד אולטימטום, ואני לא רוצה להעלות שוב את הנושא - אני לא רוצה להיות שוב במצב של חוסר הביטחון ולהיות שוב תלויה באויר. יחד עם זאת, אני מרגישה שהוא במקום שטוב לו, כיף לנו ביחד, והוא יכול שוב להישאר במצב הזה זמן רב. אני, לעומת זאת, מרגישה שבקרוב שוב אתחיל לצפות, וככל שאני מצפה יותר ככה אהיה קצרת סבלנות וזה ישליך על הקשר שלנו. אני מניחה שאצליח להישאר מאופקת עוד חודש חודשיים, ושוב אתחיל להתאכזב ולכעוס, ולשקול פרידה.אני לא יודעת כיצד להתמודד עם זה, מצד אחד אני לא מתכוונת להעלות את הנושא - הרי הוא יודע שזו הציפיה, מצד שני השתיקה בסופו של דבר תשיב את המתח לקשר ולבסוף תוביל לפרידה.אשמח לדעתך

לילי יקרה,
אני מבין את הקושי שלך להעלות את הנושא מחדש ולשים אותו על השולחן, כדי שלא להגיע מחדש לסחרור של אכזבה-לחצים-חומות. אבל את כן יכולה לנצל את העובדה שאתם בטיפול, ויש מי שמכיר היטב את שניכם. בקשי בטיפול לעשות סבב של פגישות בנפרד, ודברי עם המטפל/ת שלכם, והציגי את השאלה מה לעשות. אל תסתפקי ב"את צריכה סבלנות", אלא שאלי את מה שחשוב: כמה זמן את/ה חושב/ת שצריך לחכות? איך אפשר לעזור לי להיות סבלנית? האם זה אומר שאצטרך לחכות אחר-כך גם להחלטה על ילד? ובעיקר - איך אפשר בכל זאת לדבר על זה, ללא פחד?התחילי דרך היעוץ הזוגי שלכם. בשביל זה הוא שם - כדי לעזור לכם להתגבר על הקושי שלכם לפתוח נושאים רגישים.