טיפול בקשר: מה לעשות כשמרגישים ניתוק

שלום
ד״ר ,אני בת 23 נשואה כשנה עם תינוקת בת כחצי שנה.בשנה וחצי האחרונות לא עבדתי,הריון לידה טיפול בילדה,בעלי בן 27,עובד בעבודה קבועה ומסודרת,מפרנס ודואג לבית...לפני חודש חרב עלי עולמי,הוא התחיל לטייל בלילות ובאחת הפעמים הרחתי ממנו ריח של מישהי אחרת.עזבתי את הבית הוא התהפך התחנן שנחזור ,ביום שחזרתי הוא יצא שוב פעם עד הבוקר.אחרי זה החלטתי שזהו גם שכל התשלומים והמחייה הגיעו ממנו העפתי אותו מהבית.הוא אומר שהוא לא יכול איתי יותר,שאני לא לא עצמאית שאני לא עושה שום דבר בשביל לרצות אותו,שהוא לא אוהב יותר.מסתבר שהבחורה הזאת שהוא איתה היא עובדת איתו,ילדונת בת 19 בלי דאגות על הראש.ניסיתי לדבר איתו להסביר לו שהכל זמני ושהתקופה הרעה תעבור אבל כלום לא עוזר,אני לא מזהה אותו יותר הוא הפך לבן אדם זר.משפחתי ומשפחתו תומכים בי בהכל,כל עזרה כל בקשה הכל קורה בשבילי ולטובתי.בזמן הזה אני נרשמתי ללימודים,מחפשת עבודה,ומנסה לסלול את חיי החדשים.היום הוא לקח את הילדה כביכול לטייל איתה,הפחד שלי שהוא יקח אותה לאותה ילדונת שלו ורק מהמחשבה על זה העצבים שלי מגיעים לשיא ואם זה יתגלה לי כנכון אני לא ישלוט בעצמי כנראה,כל החודש הזה הוא בקושי נמצא עם הילדה,לא רואה אותה לא מטפל בה ,ממש כלום.מה עליי לעשות?אני מפחדת פחד מוות שהילדה שלי תגדל למציאות כזו מעוותת בה אימא ואבא לא יחד ועוד בוויכוחים תמידיים ,אני יודעת שזה יפגע רק בה ,מה עליי לעשות?יש דרך כלשהי לתקן?

לינור יקרה,
למרבה הצער, הקושי הוא לא במציאת ההגיון, אלא באיבוד הקשר והתקשורת עם בן זוגך. מה קרה שם? מדוע פתאום הוא הרגיש שהוא הולך לאיבוד בקשר או אולי שאת הלכת לו לאיבוד בקשר? האם אלו חיכוכים ומריבות? האם הרגיש שמשום שהוא המפרנס הבלעדי, מגיע לו יותר יחס ופחות דרישות? - אני לא יודע. נשמע שלשניכם קשה, ושאולי לא ראית מספיק את הקשיים שלו. אני לא אומר בזה בכלל שהוא היה קל עבורך כבן זוג, אבל השאלה ששאלת אותי היא מה את אמורה לעשות, ומה שאת אמורה לעשות זה לבדוק את הדרך שלך. אם את חושבת שלא נתת לו מספיק מקום, או שאת חושבת שצדקת בכל הדרישות שלך, אלא שהאופן שבו ניסית להניע אותו או להסביר לו את הקשיים שלך הקשו עליו, אז אולי זה מה שאת צריכה לעשות. לחפש דרך שבה הוא ירגיש טוב יותר בתוך הזוגיות, ולא רק יקבל תלונות או דרישות, או הצלפות כאשר את מפסיקה לשלוט בעצמך מרוב תסכול. אני קורא את המכתב שלך, ורואה ביטויים מוקצנים של פחדים, ושל עצבים ושל אפשרות של איבוד שליטה. אני לא אומר שהוא טלית שכולה תכלת, אבל כנראה שגם את לא קלה. זה מעולה שאת מחפשת לבנות את עצמך, ללמוד ולעבוד. הכיוונים האלה אמורים לעזור לך לבנות את עצמך ואת הערך העצמי שלך, ועם הזמן גם להרגיע אותך. אבל כרגע, יתכן מאד שאתם זקוקים לטיפול זוגי יותר מאשר כל דבר אחר.