טיפול בבעיות מיניות בזוגיות

הייאני בת 24 ויש לי חבר קטן ממני ב-8 חודשים כבר 5 שנים מתוכן היו לנו הרבה פרידות..הפרידה האחרונה נמשכה 9 חודשים,הרגשתי שהתגברתי עליו ואפילו הייתי אמורה לטוס לחו"ל..יום אחד החלטתי שאני רוצה לסיים את זה יפה, כי היינו פוגשים אחד את השני כל זמן ובקושי אומרים שלום היה לי קשה עם זה.כשדיברתי איתו היה לי די ברור שיש סיכוי לחזור..אז חזרנו.השכרנו דירה יחד ותכננו את הנסיעה לחו"ל יחד...יש לו חובות ואני לא רואה את עצמי נוסעת בזמן הקרוב אם אמשיך לחכות...דברים מתחילים להציק לי אצלו כמו האדישות שלו לחובות האלה ולהרבה דברים שצריך לטפל בהם אני יוזמת ועושה אותם לבד רק שאני ממש רבה איתו על זה הוא מוכן לעשות משהו,הוא עצבני וקשה לו לשמוע שאומרים לו שהוא לא בסדר או שאני מנג'סת לו שיהיה יותר רציני ואחראי בקשר לעבודה וכו'...אנחנו רבים המון בעיקר בגלל התגובות הכעוסות שלו והאטימות שלו אחרי..לפעמים אני מרגישה שאנחנו מתחרים אחד בשני ועושים דווקא וממש לא טוב לי ככה כי אני בנאדם מאוד שלו ושקט...אני בן אדם שזקוק לשיחות נפש במיוחד עם הבן זוג שלי ואין לו את זה!כשאני מנסה לפתח שיחה עלינו על החיים וכו'..הוא אף פעם לא מבין על מה אני מדברת הוא תופס את הראש ואומר" אל תכניסי אותי לתסביכים עכשיו"או"נו מה זה קשור עכשיו?"זה נראה כאילו אנחנו סתם חלון ראווה וזה בסדר מבחינתו!אני מרגישה המתוסבכת מרגישה כי הרצונות שלו לגבי מערכת יחסים שונה לגמרי משלי..וסקס-אני לא רוצה לעשות !עברתי התעללות מינית שהייתי קטנה אף פעם לא טיפלתי בזה האמת היא,לפעמים אנחנו שוכבים ואני פשוט קופאת ובוכה תוך כדי!כי זה כאילו לא מרגיש הכון וטוב,כשאני לא רוצה לשכב איתו כי אני מכירה את עצמי ויודעת מה יקרה אחר כך הוא מגיב בחריפות ואין הבנה כלפיי למרות שהוא יודע...הוא בן אדם טוב אני יודעת אבל משהו תקוע בתקשורת ביננו אני מרגישה שהוא לא מבין אותי בכלל! כל הזמן שאני מאיימת לעזוב הוא מבטיח לשנות את הגישה העצבנית והאטומה הזאת אך זה כל הזמן חוזר על עצמו עד שכבר איבדתי תקווה ואמון בו שהוא יכול להשתנות...אני לא ודעת מה לעשות להישאר ולנסות לעבוד על זה עוד כי אני ממש מיואשת או פשוט לעזוב..כי זה לא דומה לקשר שייחלתי עבורי ואני יודעת שגם הוא סובל..אני תמיד מנסה לטפח ולדחוף אותו להיות בנאדם יותר טוב יותר מוצלח ומרגישה שאין מהצד שלו רצון לתמוך להעצים אותי או את הקשר.אני שונאת-אוהבת אותו ולא יודעת מה לעשות???אשמח לקבל את עצתך ועזרתך..בתודה מראש...

מבולבלת יקרה,
עלה בדעתך שאולי אתם לא מתאימים?וחשוב אפילו יותר: כרגע, גם את לא מתאימה לו!יש לך בעיה שהיא מאד משמעותית לקשר – את סובלת בעת שאתם מקיימים יחסי מין, ואת לא מטפלת בזה. איך את מצפה שהוא יטפל בבעיות שלו? באיזו זכות מוסרית? מבינה? מעצם העובדה שאת לא מטפלת בבעיה שלך, את שוללת מעצמך את הזכות לדרוש ממנו להשתנות.ואני חושד שאת נשארת איתו כי הוא מוכן להיות אתך למרות שאת שיש לך בעיה לא מטופלת. את מבינה שזו בעיה שתתעורר בכל מערכת יחסים, וחוששת שיהיה לך קשה למצוא מישהו אחר שיהיה מוכן להיות איתך כפי שאת. ואולי בצדק. את אולי אפילו חושבת שחוסר הנסיון שלו (התחלתם את הקשר בני כמה? את 19, הוא 18?), פועל לטובתך, ושגברים אחרים, שבהכרח כבר מנוסים יותר, יתרחקו ממך.לכי לטיפול מיני. זה חשוב. את חולה, ושם המחלה הוא 'טראומה'. הטראומה שלך כובלת אותך. רק ריפוי הטראומה יאפשר לך אחר-כך בחירה אמיתית בבן זוג שמתאים לך, ושיהפוך אותך למאושרת. יותר מזה, יפה שעה אחת קודם, כי אנחנו נוטים לקבע הרגלים ותחושות. קל יותר להרפא היום מאשר מחר, ובודאי יותר מאשר בעוד שנה.ההמלצה שלי היא ללכת לטיפול כזה לפני שתיפרדי ממנו, אבל התייעצי עם המטפל/ת שלך גם לגבי היחסים שביניכם, ואם להפרד מיידית או אחר כך (במידה והיחסים ביניכם יישארו לא טובים). מצד אחד, טיפול מיני יהיה קל יותר כאשר יש לך בן זוג מאשר כאשר אין (אבל בן זוג שמוכן להכנס איתך לתהליך). מצד שני, אם תעברי את הטיפול איתו, אולי תרגישי מחוייבת כלפיו גם אם תחליטי בסוף שהוא אינו מתאים לך. אולי אפילו תהיה לך תחושה שאפילו שאיתו זה (סוף סוף) עובד, לא בטוח שזה יעבוד אם מישהו אחר, ולכן תישארי איתו. העלי את כל הנקודות האלה בתחילת הטיפול המיני. וחשוב שתביני שאת מחוייבת לעצמך לעשות זאת, כדי שלא תהיי כבולה להשאר ביחסים לא טובים, אם בכלל.