טיול ופרידה: מה לעשות?

היי,כבר מספר חודשים שאני מכינה את עצמי לרגע הזה- הטיול אחרי צבא של החבר. אז הרגע הזה הגיע, והחבר טס אוטוטו לטיול חלומותיו, לבד, ל5 חודשים.אין אופציה לטיול משותף, ואין אופציה לקצר את הטיול (מבחינתנו).אחרי הרבה מחשבות הוחלט לנסות להישאר ביחד.למרות ההחלטה המשותפת, אני מסתובבת עם מועקה קשה ביום יום. זה משפיע עליי וכואב לי. אני מרגישה ננטשת במקום מסוים, למרות שאני מבינה את הצורך לטוס ולהגשים חלום.אני מרגישה שהוא נמנע מלדבר על זה כי "יש עוד זמן " (שבועיים) ונדבר על זה שבוע לפני.אני מרגישה שלמרות האהבה הגדולה, יהיה מאוד קשה לעמוד באתגר הזה.האם זה אפשרי?האם נכון להיפרד ?קשה לי עם זה שהוא רוצה לטוס, למרות שהוא יודע שזה יכול לעלות במחיר הקשר המדהים. אני מרגישה "עדיפות שנייה", בעלת פחות ערך...מאוד מפחדת מהתמודדות עם פרידה.

גברת פלפלת יקרה,
את שואלת אם זו עילה לפרידה. אני לא יודע. אחרי הכל, זה תלוי בך. אם את רואה בעצם הנכונות שלו לעשות משהו בלעדייך, עילה לפרידה, אז זו עילה לפרידה. אם את רואה בעובדה שהוא מוכן לצאת למרות שאת תקנאי מאד בכך שהוא מבלה ואת לא יכולה, עילה לפרידה, אז זו עילה לפרידה. אם את חושבת שהנכונות שלו לגרום לך לייסורים בשל הגעגועים שלך אליו בתקופה זו עילה לפרידה, אז זו עילה לפרידה. אם את חוששת שבזמן שהוא יהיה שם תכעסי עליו, ולכן אולי זה ירחיק אותך נפשית ממנו, ואולי יוליך אותך לחפש תחליפים, אז זו לא עילה לפרידה, כי כדאי לראות קודם אם תרצי לחפש תחליפים. אם תרצי, ואם תמצאי, רק אז זו תהיה עילה לפרידה. ואם את חוששת שבזמן שהוא יתרחק ממך, הוא יתרחק ממך נפשית ורגשית, ואולי יבגוד בך, גם זו לא עילה לפרידה, אלא אם זה באמת יקרה.את שואלת שאלה מאד כללית, כי נראה לי שאת רוצה לכפות עליו להישאר איתך, ומחפשת הצדקות כמו "אני בעדיפות שניה בשבילו". הצדקה כזו אכן תעצים את הכעס שלך, ועלולה לגרום לך להיפרד ממנו (ראי עילה לפרידה מספר ארבע (נדמה לי) למעלה). נראה לי שאת חושבת שזה לא הוגן מה שהוא עושה, ושאם את לא יכולה, אז גם הוא צריך להגביל את עצמו, כדי שלא להעצים את תחושת הקיפוח שלך. ואז אני חייב לשאול - האם תחושת הקיפוח שלך מוצדקת? האם את לגמרי שלמה עם תחושת הקיפוח שלך? אני לא לגמרי בטוח.אבל אני חושב שאת יותר חוששת מפני הריחוק וערעור הקשר בשל האפשרויות שייווצרו עם הזמן ליצירת קשרים אחרים. זה כלשעצמו אינו עילה לפרידה, אלא אם דברים אכן יקרו, אבל החרדה שזה יקרה, אצלך או אצלו, היא ממשית, גורמת לך מועקה לא פשוטה, ויש לה השפעה. זה טיבן של חרדות. האם הקשר שלכם חזק מספיק כדי להתמודד עם הריחוק? האם את חזקה מספיק? האם הוא חזק מספיק? - אני לא יודע. אבל אולי כדאי לתת לזמן לפתור את השאלות הללו, במקום להקדים את המאוחר שאולי לא יבוא.גם האלטרנטיבה היא לא פשוטה, אגב. אם הוא ירגיש כפוי להישאר כאן בגללך, זה עלול להעמיד את היחסים שלכם באור אחר, כשאת תהיי מחוייבת לו או אולי הוא ירגיש שאת צריכה להיות מחוייבת לו, וגם זה עלול לערער את הקשר בהמשך.

אין לך מושג איך מה שכתבת קלע בול.קראתי פעמיים ולא האמנתי, זה ממש נשמע כאילו אתה מכיר אותי.עזרת לי מאוד.תודה רבה!