בטחון עצמי וזוגיות: מה לעשות?

היי ד"ר,אני ממש מבולבלת.לפני כשלושה חודשים הכרתי מישהו דרך חברים, והתחלנו לצאת.לפני שהתחלתי לצאת איתו, הייתה לי תקופה של סטוצים, ומאוד רציתי להכיר מישהו רציני והייתי בשלה והכל..אז הכרנו,ומאז אנחנו יוצאים יחד.אבל זה ממש מורכב.הוא בחור מאוד מוזר.אף פעם לא הייתה לו חברה, נראה שגם אין לו כ"כ זמן לזה, הוא עובד נורא קשה.מצד שני, גם סטוצים וכו' זה לא נראה לי כ"כ הסגנון שלו.שנכנסנו לקשר, ראיתי כמה הוא נלהב שאנחנו יוצאים. נראה שהוא היה מאוד צריך אישה בחייו, גם במובן הפיזי (המיני) וגם כי יש עליו המון לחץ של עבודה.הוא בן אדם שמצד אחד בעבודה, הוא מאוד חרוץ, בחור חכם ברמות, אפשר להגיע איתו לשיחות עמוקות של שעות.הוא צעיר, והתקדם מאוד מהר בחיים (יצא בשאלה לפני כשנתיים) ומאז בנה את עצמו לבד.נראה שהוא לא יודע כ"כ איך להתייחס לאישה. גם בגלל שאני החברה הראשונה שלו, וגם, אני מניחה, כי במסגרת הדתית שבה הוא גדל לא כ"כ הכיר בנות.אני יודעת שאנחנו לא רק סקס..זה מהתחלה לא היה רק זה..הוא גם אמר לי ואני מרגישה..לא יודעת איך זה מתבטא ברגשות אלו אליי (אם יש לו בכלל), אבל אני לא יודעת מה זה אם כך.יכול להיות שיש לו רגשות, אבל הוא לא מראה ולא יראה לעולם. נראה שהוא מפחד...מאז שהתחלנו לצאת יחד, אנחנו נפגשים כמעט כל יום.כך זה היה בחודש וחצי הראשון.אחרי זה הוא טס לחו"ל, והיה לו איזה פרוייקט מהעבודה, אז הימים קצת התבלגנו לנו, והתחלנו לראות אחד את השנייה כל שבת כמעט ופעם אחת ביום חול.אני מרגישה שההתרגשות של ההתחלה (שלו אליי ושלי אליו), כבר חלפה.אך שאני מתרחקת, הוא פתאום נהיה רגיש יותר, מחבק ומנשק כמו פעם...אולי עליי לקחת מרחק כדי לגרום לנו להעריך שוב אחת את השנייה, אבל אני לא יודעת אם יש כ"כ טעם..לאחרונה, אמר לי שהוא לא רואה אותי כחלק מעתידו. וזה בסדר, כי שנינו לא רוצים לחשוב כרגע על עתיד, ואנחנו במקומות כ"כ שונים בחיים ואני לא יודעת אם הייתי רוצה להתחתן עם מישהו כמוהו (הוא בן אדם שצריך המון שקט עם עצמו ).ואני מבולבלת... האם בכלל כדאי להשקיע בקשר כזה ? שהוא "זמני"?תודה...

עוד כמה דברים קטנים...אני שמתי אותו במקום הראשון בחיים שלי, דווקא בגלל שכשלוש שנים לא היה לי חבר רציני, והייתי כ"כ צריכה את זה, אני נורא מתלהבת ומפחדת לאבד את זה..אבל ברור לי שהכרתי בן אדם שלא עומד בציפיות שאני צריכה...תמיד היה לי קושי בלקום ולעזוב, במיוחד כי הבן אדם נמצא איתי יוםיום בשלושה חודשים האחרונים, ומאוד נקשרתי אליו, ואניבטוחה כי גם הוא אליו.רק שהוא במקום אחר בחייו, עובד קשה, (אני לא עובדת), בקושי עושה משהו מאז שהשתחררתי מהצבא ..אני יודעת שכשהוא הכיר אותי עבדתי, הייתי בן אדם הרבה יותר שמח ואולי זה הוריד לו קצת ממני...ובגלל זה הוא לא שם אותי במקום הראשון, יש לו יותר חברים ממני ובגלל זה אני יותר תלותית אליו משהוא אליי..אני באמת לא יודעת איך לשנות את זה...

מאי יקרה,
לא כתבת בת כמה את, ויש לזה חשיבות. עוד לא בנית לעצמך עצמאות - ולזה בודאי שיש חשיבות. לכן את בטוחה פחות בעצמך, ולכן קשר - גם אם אינו של אהבה מצד הגבר - עוזר לך ומחזק אותך. אני לא יודע אם נכון או לא נכון לך לצאת מהקשר עכשיו. יתכן שהוא ממלא לך תפקיד חשוב במקום שבו את נמצאת היום. בכל מקרה - את צריכה להתחיל לדאוג לעצמך ולבנות את עתידך - ובשלב זה כעצמאית ובלתי תלויה. שזה אומר ללמוד ולהתמקצע. בסופו של תהליך יהיה לך יותר בטחון ויותר קל לחפש קשר שיתאים לך גם לעתיד. רק תצטרכי לבחון עם עצמך אם הקשר הרגשי שלך איתו, בזוגיות ששניכם מסכימים שאין לה עתיד של חתונה, לא יעכב אותך בעוד כמה שנים, אם הוא ישרוד עד אז.