ביטחון עצמי בזוגיות: מה עושים?

היי.אני בת 22.לפני שבועיים הכרתי בחור בן 23 שבילינו יחד שבת שלמה, התנשקנו, הייתה ביננו משיכה ממש גדולה.אני מתריעה שההודעה הזאת הולכת להיות מבולבלת כי גם אני מבולבלת...אז בשבת היה כיף ומצחיק אבל הרגשתי שאני סגורה לידו, לא מצליחה לגמרי להפתח, השלכתי את זה לגבי כמה דברים- כל השבת היינו יחד עם חברים משותפים שלי ושלו אז הרגשתי לא נעים, אולי בגלל שהרבה זמן לא הייתי בקשר עם מישהו אז שכחתתי איך מתנהגים, או שפשוט זה בגלל שאני רוצה אותו ומפחדת לעשות טעויות ואז גם התלבטתי עם עצמי מה הסיבה שאני רוצה אותו- אם אני זו אני באמת שרוצה אותו או שאני רוצה אותו בגלל שהחברות שלי אומרות שהוא אחלה גבר ובגלל שהוא באמת כזה.הוא נורא שונה מבחורים שיצאתי איתם עד עכשיו, הוא הרבה יותר איכותי, זה דבר ראשון- משכיל וגבר גבר כזה, צנוע, חכם, אחראי, קצין במודיעין ואני מרגישה באיזשהו מקום אולי שאני "לא שווה אותו", למרות שגם אני בחורה איכותית. אבל אני בתקופה חסרת בטחון כזו ומבולבלת בחיים שלי כי אני בדיוק אחרי שחרור מהצבא ולא יודעת מה לעשות הלאה בחיים ויש הרבה חברות שאני כבר לא מדברת איתן. אני מתבגרת ומשתנה ומרגישה לבד בתוך כל זה וזה גורם לי לחוסר בטחון וגם באופן כללי יש לי קצת בעיה של חוסר בטחון ועם בנים שיצאתי עד עכשיו נהגתי להרגיש תמיד מעליהם, חכמה יותר וטובה יותר ושהם העריצו אותי.בסוף השבת דברנו ואמרנו שנשמור על קשר. במהלך השבוע התכתבנו ודברנו בטלפון, היה נחמד ונעים ואז נפגשנו אחרי שבוע והיינו ביחד 8 שעות (!) הוא בא אליי לדירה, והרגשתי שוב, כל הזמן עצורה לידו, סגורה כזאת, לחוצה, לא מבטאת את עצמי עד הסוף באמת והרגשתי שגם הוא ככה אבל שאולי הוא ככה כי זה פשוט האופי שלו. ומה שעשינו היה בעיקר להתחרמן, כי רק במיטה הרגשתי שאני מצליחה להפתח אליו.החלטתי שאני לא רוצה יותר ושבוע אח"כ נפגשנו שוב בשבת,הוא אמר לי שהתגעגע אליי, התנשקנו והחלטנו לנסות להמשיך.והנה הבלבלה שיש לי בראש:עכשיו אנחנו מתכתבים ושוב אני מבולבלת ולא יודעת אם אני רוצה או לא כי במעשים הוא מראה לי שהוא רוצה, שולח הודעות, מתקשר, בא עד אליי, מבקש שננסה שוב, אבל אני מרגישה בשיחות איתו שהוא לא ממש נפתח אליי באמת , אולי הוא לא מודע לרגשות שלו וזו הסיבה שהוא לא משתף אותי ואולי גם אני לא משתפת מספיק ולכן זה קורה.וגם אני מרגישה שהוא נכנס איתי לקשר כי הוא רוצה קשר, כי מתוך האחריות שלו של זה שהתנשקנו והיינו יחד אז הוא מנסה להמשיך אבל לא שהוא רוצה אותי ספציפית. הוא גם סיפר לי שעד עכשיו הוא היה עם בחורות שלא התאימו לו בכלל במשך הרבה זמן. אז זה נראה לי שהוא לא ממש מכיר את עצמו. אני מאוד מכירה את עצמי, קוראת ספרים על הנפש והולכת לפסיכולוג והוא קיבוצניק כזה, מעניינים אותו דברים חיצוניים כמו הסטוריה וצבא אבל הוא לא עסוק בדברים של בפנים ואני מרגישה שהשפה שלנו שונה ושקשה לגשר שם. זה משהו שנראה לך אפשר לשנות?אבל כן בא לי לגשר על הפער, בא לי להיות איתו כי הוא גבר איכותי ויש לו תכונות שאני מאוד מעריכה וכי לפעמים יש לי הרגשה שיכול להיות חיבור טוב ביננו ואולי אני פשוט צריכה סבלנות.מרגישה שאני צריכה ממנו יותר הרגשת בטחון ופתיחות שאני לא מקבלת אז גם אני לא נפתחת אליו, נשארת עצורה. ואולי אני עצורה כי אני לא רגילה להיות עם מישהו "ברמה שלי" ורגילה לשחק משחקים עם כאלה שנמצאים מתחתיי ויש ביננו גם משיכה פיזית גדולה שזה מאוד מוסיף לעניין. ואני לא יודעת אם העניין הזה שאני מרגישה סגורה ולחוצה לידו ייפתר באיזשהו שלב אם אני אשנה משהו בחשיבה שלי או שזה פשוט איך שהוא משפיע עליי ולכן אנחנו לא מתאימים.אשמח לעזרה בסידור המחשבות.

מדמוזל יקרה,
אני מתרשם שאת בעיקר מאבדת ביטחון כי נראה לך שהגבר הזה "שווה" יותר מכפי שאת שווה. וכשזה מפחיד אותך את מתקשה להיות חופשיה, אולי כדי שחס וחלילה הוא לא יראה מי את באמת. אולי. כדי שלא לעשות שטויות. כדי שלא לומר דברים לא נכונים, או כדי שלא להיראות ברמה נמוכה מכפי שהוא היה רוצה שתהיי. וזה משפיע עליך.אבל מצד שני, הוא בחור רציני וחכם, ואת לא נותנת לו את הקרדיט שהוא כן מבין ויודע להעריך איכות. אז אולי את יותר איכותית ו"שווה" מכפי שאת חושבת?זה לא דבר שיפתיע אותי במיוחד, כי המון אנשים, המון, גברים ונשים, מעריכים את עצמם פחות ממה שהם. וחוסר הביטחון שלהם משפיע עליהם.כך שאם הוא נמשך אליך, ומחזר אחרייך, אולי את שווה יותר ממה שאת חושבת? ואולי הוא זה שכאשר הוא רואה שאת לא "מתמסרת" בקלות, רגשית ואינטלקטואלית, קצת מאבד ביטחון וחושב שאולי הוא זה שלא שווה מספיק כדי שתרצי אותו, וזה כשלעצמו משפיע עליו. אולי הוא אומר לעצמו שאת לא רוצה אותו מספיק, כי זהו התחושה שהוא מקבל?והתחושה שלי - הוא מוצא חן בעינייך? - לכי על זה. הכי גרוע שיכול להיות הוא שהמחשבות הרעות שלך באשר לעצמך יאושרו. אבל הם שם ממילא, לא? ואולי הן לא כאלה רעות, אלא פשוט לא מספיק טובות, נכון? אז מקסימום, הדבר הכי גרוע שיקרה הוא שהמחשבות שיש לך ממילא, שאת לא מספיק טוב, יאושרו. אבל אולי הן לא נכונות? הדבר הטוב שיכול לקרות הוא שאולי תגלי שאת שווה, למישהו נחשב, יותר ממה שאת חושבת. לא שווה לנסות?ואולי יתרחש איזה שהוא משהו באמצע. אבל לפי המשוואה הזו, את לא יכולה להפסיד. כי את המחשבות הלא טובות, ואולי גם לא נכונות, על הערך העצמי שלך, יש לך ממילא.לכי על זה, כי כנראה שאת שווה יותר ממה שאת חושבת. כמו שרובנו חושבים כאשר מדובר ביחסים עם מישהו שווה.