חוסר ביטחון בזוגיות: איך זה משפיע?

שלום רב,
אני בן 24 מאזור המרכז. אני וזוגתי ביחד שנה וחצי לערך. קצת מוזר לי לכתוב על זה בפורום לאנשים שאני כלל לא מכיר אבל נראה לי שרק ככה אוכל לקבל תשובה מספקת. אז ככה, אני בן אדם מאוד רומנטי ורגיש וגם הדרך שהכרתי את חברה שלי הייתה כזאת- השארתי לה פתק מתחת לדלת של המשרד שלה בצבא כשהיא הייתה חיילת (לצורך העניין והנתונים היא כיום בת 21 וגרה בנהריה(!)). העיניינים התגלגלו ונהפכנו לזוג. בתחילת הקשר היה מהמם ובדיוק כמו שרציתי- אהבנו אחד את השני בצורה מטורפת- לא יכולתי להעביר דקה בלי לדבר או לחשוב עליה. למרות המרחק הרב בנינו לא נתתי לזה להשפיע על הקשר והייתי שולח לה פרחים על כל פעם שלא הייתי מגיע אליה בגלל שהייתי בצבא. ותמיד הייתי נוסע כל סופשבוע או אמצע שבוע עד לקריות בשביל להיות איתה בסופשבוע. כל מהלך הקשר הזה ידעתי מתי לפנק ולפעמים אפילו יתר על המידה- אחרי חודשיים ביחד לקחתי אותה לסופ"ש על חשבוני בבית מלון מפואר באילת, כל שבוע כמעט הייתי קונה לה מתנות ותכשיטים לא היה אכפת לי מכלום רק להיות איתה- לא כסף לא זמן, כלום. אחרי תקופה של 8 חודשים לערך ביחד היא עברה לנהריה מקרית מוצקין ומעט התרחקנו. אך עדיין לא נתתי לזה להפריע לנו.השתחררתי מצבא קבע לפני בערך שנה- מאז אני בתקופות מבחנים ולמידה לקראת הבחינה הפסיכומטרית מה שמצריך ממני ללמוד גם אצלה מס' לא מוגבל של שעות- ועל כך היא לעיתים מתעצבנת ומתאכזבת.היא התחילה לעבוד בתחום ההייטק לאחרונה ועובדת במפעל מתכות בשלומי בתור טכנאית רשתות היחידה במפעל- במהלך היום מופעל עליה לחץ וכמעט ואין לה זמן לדבר- מה שמאוד מאוד מפריע לי כי אני כל הזמן חושב עליה ואנחנו בקושי מדברים. לאחרונה היא ביקשה ממני להמשיך בשקט הזה עד שהעניינים הסתדרו- אני לא מאמין בלהמשיך בשקט. תמיד אפשר לפתור כל דבר- כך חונכתי- אוהבים גם כשרע.ד"ר יקר, נראה לי שחפרתי לך קצת- אבל אני אוהב אותה עד עמקי נשמתי ואני לא יודע אם היא גם אוהבת אותי- היא אומרת שכן- ושלכל אחד יש דרך להראות את זה- אבל באהבה לא אמורה להיות אותה הרגשה? זה לא אמור להיות הדדי? או שתמיד יש אחד בקשר שאוהב את האחר יותר מהשני? חסרה לי הקרבה והחיבה שהייתה פעם היא תמיד אומרת שזה לא יחזור למה שהיה פעם כי פעם היה לנו יותר זמן וגם כי אנחנו רחוקים אז זה יותר מפריע.זקוק לעצה דחופה,

אלון יקר,
אני חושב שאתה מפריח סיסמאות ("אבל באהבה לא אמורה להיות אותה הרגשה? זה לא אמור להיות הדדי?"), כדי להצדיק את עצמך ולא משום שאתה באמת מאמין בהן. לזוגיות יש שני צדדים, בכל צד אדם אחר שמבנה האישיות שלו אחר, ועוצמת התחושות והמגוון של עושר התחושות והרגשות שלו אחרת. זו המציאות. אתה אוהב אותה, ורוצה לקבל משוב, בכל רגע נתון, שיש לך את הביטחון שהיא אוהבת אותך. אלא שבלי המשוב הזה, אתה חסר ביטחון. כנראה גם ששפע המתנות שאתה ממטיר עליה קשורות לאותו חוסר ביטחון – אתה רוצה לוודא שהיא תישאר איתך.נתינה זה טוב. אבל חוסר ביטחון עלול להכשיל אותך, כי הוא מכניס אותך לחרדות, ואתה עלול ללחוץ יותר מדי, ולגרום לצד השני אי נוחות, ומפלט מהלחצים שיוליך אותו (אותה, במקרה שלך) החוצה. התוצאה היא שהחשש שלך מכישלון, אכן יכשיל אותך. אתה לא יכול לדרוש יותר ממה שהצד השני יכול לתת, ופעמים רבות, מתוך לחץ, הוא ייתן אפילו עוד פחות. טוטליות כמו שלך מרשימה מאד בהתחלה, אבל עלולה להרחיק בהמשך.העצה? ללמוד להתאזר בסבלנות. או לחפש מישהי תלותית, שתחפש את התלות הזו ואת הזנת הבטחון התכופה הזו כמוך.