חרדות ומתח בזוגיות: מה עושים?

ד"ר חסון שלום
רב,אני בת 25 ולפני כשנתיים סיימתי קשר עם בן זוג שהיה רכושני קנאי ואובססיבי כלפיי והיו לנו מריבות קשות המשפחות לא הסכימו או אהבו את הקשר ובקיצור, קשר הרסני. יש לציין כי בכל זאת היינו נפגשים מידי פעם והיה קשה לנו לנתק את הקשר המיני בעיקר שהיה ביננו. לפני כ7 חודשים התחלתי קשר חדש טהור ונקי. הוא בן גילי והוא בחור מדהים, באמת. הוא רגיש מאוד ומתחשב ואוהב לאהוב ולהיות נאהב. הוא בעל הומור פורה וגנטלמן אמיתי. בקיצור גבר! מה גם שהוא עובד איתי באותו מקום עבודה אך אנחנו לא נותנים לזה בכל אופן מאוד משתדלים לא לתת לזה להשפיע. מה שיפה הוא שהיינו ידידים לפני ומאותו יום שהגעתי לעבודה סימנתי אותו לאיש קשב לבן אדם שניתן לסמוך עליו וללמוד ממנו. הערצתי אותו אך לא נמשכתי אליו פיסית כלל. ובאמת כל פעם שהיו לי בעיות בעבודה ישר באופן אוטומטי פניתי אליו והוא ע"י תכונות האופי המופלאות שלי גורם לי להרגיש נפלא שוב. לפני 7 חודשים התחלנו להתקרב ממש והיינו מדברים מלא ולפני השינה שעות (ועדיין הייתי קשורה בלב לאקס). היה לי כייף לשתף אותו וכייף לדבר איתו. וכשהיה לנו ערב מהעבודה זה התפרץ. והתחלנו לצאת מאותו יום. עדיין לא נמשכתי אליו כ"כ אבל האופי שלו הקסים אותי ולאט לאט התאהבתי באופי שלו דבר שלא קרה לי מעולם וכמובן שאחרי זה הגיעה גם המשיכה הגופנית. היום אנחנו זוג מידי פעם מדברים על חתונה וכ"כ משוכנעים כבר החל מהחודש הרביעי שנועדנו. ובאמת לא היתה לי ואני מאחלת לכל בנות ישראל אהבה כזאת. לא האמנתי שאני מסוגלת להתאהב שוב בצורה כזאת אחרי הקשר עם האקס(כמובן שאיתו סיימתי להתראות לגמרי).מה שכן, בזמן האחרון הוא נורא עסוק בעבודה ויש לו עוד איזו תקופה של מן לימודים שעות שתופסות לו את היום וזאת אחרי שהוא מסיים לעבוד. הרבה זמן לא נשאר לנו להיפגש. כי גם אני עובדת שעות מטורפות. ואני לא יודעת למה אני כל הזמן מחפשת תשומי ממנו וכשהוא לא נותן או לכמה דקות אפילו מתעלם ממני אני נורא נפגעת. והוא מסביר שהוא פשוט עייף ומותש. אני אוהבת אותו בצורה טוטאלית! לא רוצה אף אחד אחר ולא יכולה לחיות בלעדיו. גם לא רוצה. הוא גם אוהב אותי ומאוהב בי מאוד ואומר לי את זה המון אבל משום מה בזמן האחרון הוא מעביר עליי ביקורת על כל דבר שאני אומרת אם זה בעבודה ואם זה בדברי היום יום וכאילו שכבר אין לו סבלנות אלי. וזה פוגע. ואמרתי לו את זה והוא חוזר ואומר אין לי כוח די אני מותש. אני משתדלת לא להעיק עליו ומרעיפה עליו טונות של אהבה אבל מה איתי? איפה אני? ומה שיוצא זה שמתפתח ריב אני זורקת רמיזות על פרידה ולפעמים אומרת את זה מפורשות ואני לא באמת רוצה בזה והוא נפגע מזה כי הוא ממש לא רוצה לסיים את הקשר ואז הוא אומר מילים ודברים שחותכים לי את הלב וכאשר אנחנו מתפייסים ואני מזכירה לו את זה כי זה יושב לי עדיין ומעיק אז הוא מתעצבן ואומר אני עייף ומותש ולא בא לי לדבר על זה למה את מזכירה דברים שהיו ומרים את הקול. אני מפחדת שהוא יתייאש ממני בסוף. אני יודעת כמה הוא אוהב אותי. גם אני אותו. מה עושים?

סיגל יקרה,
מתוך מה שאת מספרת לי, יש מצב שהחרדות שלך (את רואה אותו פחות, ואולי חוששת שזה עלול להרחיק אותו רגשית ממך, לאפשר לו קשרים אחרים, ושיש לך פחות שליטה על כל אלה) גורמות לך להלחיץ אותו, ושהתגובות שלו הן בעיקר לשמור מרחק מפני הלחצים הללו. אם זה המצב, כדאי ללמוד סבלנות, ואורך רוח, ולהתחיל ללמד אותו לקבל בטחון מחדש שאת לא מטילה עליו את כל כובד היחסים, כדי שילמד להקשיב לך שוב. האם הסיבה לכך נעוצה אך ורק ביחסים בינך לבינו? האם היא נעוצה במשהו שקשור ליחסים הקודמים שלך? למשהו שבאת איתו מהבית? אני לא יודע מספיק כדי לומר לך. אבל אם התאור הזה נכון, כדאי שתלכי ליעוץ פרטני, כדי שלא לקלקל את מה שיש לך עכשיו.לעומת זאת, אם מה שקרה לכם קשור בלעדית לדינמיקה ביניכם, ולשינויים שחלו בו בלי שום קשר להתנהגות שלך, רצוי יעוץ זוגי. אני מבין ממך שהיחסים שביניכם הולכים והופכים להיות מתוחים יותר ויותר, וחבל. כדאי ללמוד מה הדינמיקה שמתרחשת ביניכם, כדי לסייע לכם לצאת ממנה ולממש את האהבה שיש ביניכם.בעיקרון, את נשמעת לי די במסלול של מומנטום לכישלון, סיגל (חרדות עושות את זה), שהוא כנראה מיותר אם תדעו לעצור את זה בזמן.