חששות בקשר זוגי: מה לעשות?

לדר' חסון היקר
שלום,כתבתי לך בעבר ונהניתי מהתובנות שלך. תודה רבה.אני בקרוב בת 33, חוויתי מספר רב של קשרים של חודש-חודשיים, ודחיות חוזרות ונשנות מצד בנים. אני מטופלת אצל מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ורואה כרגע את הדפוסים הבעייתיים שלי. אני עובדת איתה על תחומים נוספים, ולכן חסרה לי תובנה שמתייחסת ספציפית לתחום המומחיות שלך - זוגיות.בעצתה סגרתי את החשבון שלי באתר הכרויות. לפני כן הכרתי בחור בגילי מארצות הברית. ההתנהגות שלו מדהימה אותי ולגמרי הפוכה מהגברים הישראלים בחברה החילונית שאין להם טיפת כבוד לאישה ולרגשות שלה.רב הבנים שהכרתי חיפשו סטוץ במסווה של קשר זוגי, וזה מחליא אותי שהם משקרים כדי להשיג "בילוי" זמני על חשבון הרגשות שלי.לגבי הבחור מארצות הברית, אני לא רגילה להתנהגות שלו, אנחנו מדברים מסביב לשעון, ברוך השם יש תקשורת טובה, התחלנו לדבר בשיחות וידאו כדי לדמות את הדבר שהכי קרוב לדייט ולראות את שפת הגוף אחד של שני.הוא מגדיר עצמו שומר מצוות ושיתף פעולה בשמחה עם כך שדודה שלי מדברת עם מכרים שלו, על מנת להכיר את האופי שלו והרקע שלו.כבר אחרי שבוע של שיחות, הוא אומר לי כל חמש דקות שהוא אוהב אותי, מאוהב בי, מתגעגע אליי ורוצה להתחתן איתי. זה מציף אותי וגורם לי "להדוף" אותו אחורה.כן היתה לי הרגשה שאני מתקרבת אליו, ואולי מאוהבת בו (לא ברור לי מה אני מרגישה אליו), ופתאום ההרגשה התחלפה לסוג של דחייה מצידי, וזה מציק לי. כי המוח אומר לי לא לוותר על מישהו שכל כך מוכשר וכל כך מתאים לי.יש לו עבר מאוד קשה ובעייתי, ואני בתור מטפלת (בתחום הילדים), מבינה מאיפה הצמא שלו לאהבה מגיע. הוא עבר התעללות פיסית קשה והזנחה. ההורים שלו התגרשו. מתו שהוא היה בערך בן עשרים. היה לו אח שהוא גידל בעצמו, בגיל 12 והאח הזה מת, כנראה שהסתבך במשהו.בתור ילד, הוא היה הומלס ומחפש אוכל בפחים. הוא אומר שההורים שלו לא אהבו אותו. הסיפורים שלו קורעים לי את הלב. כל פעם שיש לנו מחלוקת, זה מזכיר לו איזושהי חוויית דחייה מהעבר. קשה לי עם זה.אני לא יודעת אם אני מגיבה לצמא שלו לאהבה, או שאני באמת רוצה אותו. למרות שאני נוטה להאמין שאני כן מעוניינת בו.אני מרגישה שהוא מציף אותי, והוא מרגיש את ה"חם - קר" שלי, ונפגע מזה. הוא בעל אינטילגנציה גבוהה ביותר גם רגשית, ונראה שבהפוך לבנים קודמים, הוא יודע להגיב לרגשות המתחלפים שלי בהתאמה.אנחנו קרוב לחודש בקשר, וחושבים שהצעד הבא זה שאחד מאיתנו יבוא לביקור, זה כרוך בהרבה מאוד כסף והקרבה, כך שהוא לא רוצה לעשות את זה לפני שהוא בטוח שאני רוצה אותו. איך אני יכולה להיות בטוחה שאני רוצה אותו לפני שאני ראיתי אותו וחווינו ביחד חוויות של בילוי משותף, דייט, ארוחה במסעדה , סרט?דרך אגב, יש בנינו הסכמה בהמון תחומים - דתי, פוליטי, זוגי, משפחתי. שנינו מסכימים על מגורים של שנה בארצות הברית ואחר כך חזרה לישראל, במידה והכל יסתדר בעזרת השם.מה אתה חושב על כל הסיטואציה?מה לעשות עם ה"חם - קר" שאני מרגישה? ועם ההידלקות שמתחלפת חדשות לבקרים ברצון לדחות אותו?אני לא רגילה שקשרים מסתדרים לי על הצד החיובי ואני נפגעתי בעבר מבחור שהיה איתי 3 שבועות ואמר לי ים של מחמאות וכמה הוא מאוהב ואז התחיל להיעלם בלי לטרוח להסביר למה.תודה מראש וסליחה על ההגדה (ברוח פסח),צופית

צופית יקרה,
היה מקל עלי לו היית מצרפת את הקישור לשיחות שלנו מן העבר (הקישי על הכותרת של השירשור הקודם עם כפתור ימני של העכבר, ופתחי חלון חדש), ואם את לא יודעת לעשות זאת, תני לי לפחות את הכינוישבו השתמשת, ותאריך. אם את רוצה תשובות טובות יותר, חשוב לי לדעת מה כבר נאמר בינינו בעבר.ההיסוסים שלך מוצדקים. אמנם גברים בעבר שהיכרת חיפשו בעיקר סטוץ, כדברייך, והוא לא. אבל דגם ההתנהגות הוא בסך הכל דומה מאד: חתירה מהירה מדי בשבילך לקידום הקשר, בין אם זה "מיני" או "מחוייבות". האם כאשר הוא יגיע לכאן (בהנחה שהוא זה שיעשה את הצעד הזה), לא תרגישי מחוייבת כלפיו בגלל ההוצאות הגדולות שלו, ורגשי אשם רבים אם תחליטי שזה לא מתאים? - סביר להניח שכן, וזו בדיוק הסיבה שלך לחשש להתקדם מהר מדי. מה עוד שאולי גם יש לו בעיות נפשיות. הוא "טס" מהר מדי בשבילך, ולכן, גם אם אחרת מקשרים שחווית בעבר, זה מרגיש לך לא טוב באופן שאולי קצת מוכר.זה הימור גדול, שאת צריכה לעשות אותו בתנאי שתדעי שלמרות המחיר שמישהו מכם יצרך לשלם בהוצאה (או שניכם), תדעי להקשיב לעצמך ולדעת מה את רוצה,ולהניח לרגשי האשםכי הם לא רלוונטיים ולא צריכים לתפוס מקום בהחלטה הזוגית שלך. בודאי כשאתם רק בתחילת הדרך, ואת לא יודעת איך הוא מתמודד עם אי הסכמות, עם אכזבות, ואיך תהיה המיניות ביניכם, או אפילו איך יהיה הריח שלו.אני מכיר סיפורים של קשרי אינטרנט ברחבי ארה"ב, כאשר אנשים טסו מחוף לחוף כדי להכיר אהבה חדשה שפרחה דרך האינטרנט ובטלפון, ובהכרח הגיעו להתארח אצל הצד השני לסופשבוע, ולא פעם זה היה פשוט אכזבה קשה. זה הימור, ואת צריכה לקחת בחשבון שזה כך, ולדעת שבכל זאת את צריכה להתקדם בקצב שלך. להיות "מאוהב" אחרי שבוע, ואחרי חודש לתכנן את החיים המשותפים שלכם ביחד כאשר עוד לא נפגשתם באופן מעשי, אומר משהו על המודעות העצמית שלו, או על הצרכים הנואשים שלו (האם זה יהיה יציב לאורך זמן?) או על המניפולציות שלו. אם אלו מהאפשרויות הללו את יכולה להתמודד טוב יותר?

לדר' חסון היקר,
תודה רבה על תשובתך המפורטת והמושקעת. קראתי אותה בעיון פעמיים.אני לוקחת ברצינות רבה את תשובותיך. לגבי העבר, השתמשתי בכינויים שונים ואינני זוכרת את התאריכים. אם תרשום לי כתובת מייל שלך, אשלח לך כתובת מייל נוספת שלי, ואולי בעזרתה תוכל לאתר את שאר ההודעות שלי.בכל מקרה, לגופו של עניין. אני מתחברת ומסכימה עם עם התגובה שלך. מטריד אותי שאתה סבור שיש לו בעיות נפשיות. זה אחד הסיוטים שלי להתעורר יום אחד וחלילה לגלות דבר כזה, רחמנא לצלן.אני מדברת עימו המון שעות בטלפון ובווידאו. התרשמתי ממנו כאדם שקול ורגוע. יש לו 2 כלבים, שהוא מתייחס אליך ברוך וחיבה, ולא מעניש אותם באופן אלים, אלא רק בהוראה לשכב. כך שהתרשמתי שהתייחסותו לחסרי ישע היא טובה.כשהיו לנו וויכוחים הוא הגיב בצורה שקולה ורגועה, הביעה אמפתיה. לא הרים את הקול חלילה.מה שמטריד אותי הוא התלות היתירה. יש לציין שהוא חוזר בתשובה שגר בחברה דתית בארצות הברית ושם כן מקובל אחרי חודש לכל היותר לקבל החלטה לגבי מיסוד הנישואים.בבקשה תסביר לי למה אתה סבור שיש לו בעיות נפשיות, וכיצד לפי דעתך עליי לנהוג באספקט הזה?(בגלל העבר שלו, ביקשתי ממנו שמות וטלפונים של מכרים שלו, כדי שדודה שלי תשוחח עימם על מנת להתרשם ממנו לעומק, והוא שיתף פעולה בשמחה, כי זה מנהג שמקובל בעולם הדתי).תודה רבה, תבורך על כל עבודת הקודש שלך!

צופית יקרה,
אני מצטט אותך:"הוא עבר התעללות פיסית קשה והזנחה. ההורים שלו התגרשו. מתו שהוא היה בערך בן עשרים. היה לו אח שהוא גידל בעצמו, בגיל 12 והאח הזה מת, כנראה שהסתבך במשהו.בתור ילד, הוא היה הומלס ומחפש אוכל בפחים. הוא אומר שההורים שלו לא אהבו אותו. הסיפורים שלו קורעים לי את הלב. כל פעם שיש לנו מחלוקת, זה מזכיר לו איזושהי חוויית דחייה מהעבר. קשה לי עם זה."זה, בנוסף לתאור שלך של הצורך המהיר להתקדם בקשר, הוא חריג. האם זה רק בגלל הרקע הדתי שלו? האם זה כי הוא זקוק לתחושה של אהבה? האם הוא יהיה אחר-כך יציב באהבה הזו לאחר ההסטוריה האישית שלו שי של יחסים ודחיות? - מכאן החשש. אחרי הכל, את מכירה אותו רק חודש, ומרחוק, יש כאן הרבה קשיים של אי ודאות. אני משקף את העובדות שבחרת לספר. עכשיו הוספת עובדות שאומרות שאת לא רוצה בקלות לוותר, ולא ברור לי מדוע לא הרגשת צורך לספק אותן גם קודם. העובדה שעשית זאת עכשיו, אומרת שאת לא רוצה לוותר עליו, למרות מכתבך הקודם. אז התקדמי גם את, אבל בזהירות.