תמיכה בבן זוג במשבר

שלום
ד"ר,אני נשואה שמונה חודשים לאחר שיצאתי עם בעלי לפני החתונה שמונה חודשים.הבעיה היא שמיד אחרי החתונה פיטרו אותו מהעבודה, הוא די הזניח את הלימודים אקדמיים וכל היום יושב בבית.הבעיה שלי היא שאני לא יכולה לסבול את העובדה שהוא כל היום יושב בבית ולא עושה כלום.. ממש לא עושה כלום!!! כל היום הוא במחשב או בטלויזיה וזה ממש מתסכל אותי!אני הכרתי אותו בחור רציני- עובד ולומד, זה חלק מההתאהבות שלי בו. בן אדםן שאני מעריכה, שאני תופסת ממנו.. ופתאום- כלום.כל פעם שאני מדברת על זה איתו הוא פוטר אותי ב"אני מחפש, הכל יהיה בסדר, אל תדאגי".אני ממש מתוסכלת מהעיניין... מה אני יכולה לעשות?

נטע יקרה,
אני מבין את החשש שלך. לא שהוא לא רוצה, ולא שאינו חרוץ ואוהב לעבוד, אלא בעיקר שהוא מתייאש מעצמו. וכשזה קורה, אדם נוטה גם להסתגר בתוך עצמו ולהתרחק מהקרובים אליו, ויותר מכך מבת הזוג שלו - כי בעינייך הוא רואה את האכזבה ואת חוסר היכולת לממש צפיות שלך ממנו ושלו מעצמו.אני מניח שחלק מהתסכול שלך היום הוא לא רק ממנו, ומכך שהוא לא מפרנס, אלא גם מכך שאת עוד לא יודעת לאן הוא הולך ומה הוא יהיה בעוד חצי שנה או שנה או חמש שנים, מה שדורש ממך היום אולי לעכב תוכניות הרחבת המשפחה, לפחות עד שתדעי שאת באמת רואה שהוא יודע להתמודד עם משברים.בדרך כלל אנשים מסוגלים ונותנים לעצמם את הזמן להיות חסרי עבודה ולחפש משהו טוב, לתקופה שהם מקבלים קצבת הבטלה מביטוח לאומי. אלא שהוא כנראה כבר עבר את התקופה הזו, ועדיין ללא עבודה.אני לא יודע מה האפשרויות שלו, ואם הוא באמת בטוח בעצמו או רק מנסה לומר לך שאת פוגעת בו בנקודה מאד רגישה, ומנסה לעצור אותך. אם אתם יכולים, נכון הוא לתת לו עוד קצת זמן, ולא ללחוץ אותו, ולהפך - אפילו לתמוך בו. אני בטוח שעשית זאת בתחילת הדרך, ועכשיו את שואלת את השאלה: טוב, עד מתי? מה יהיה איתו, ומה יהיה איתי? ולו הוא היה חולה לפתע, איך הייתי מתמודדת עם זה? - שזו שאלה דומה ואחרת, כי שם לפחות זו "לא היתה אשמתו" וזו "לא בחירה שלו". מה שנכון רק חלקית.ככל שתצליחי להתלונן פחות ולתמוך יותר, כך הוא יהיה פתוח יותר להצעות. זה סוג של מילכוד, כי תרגישי רע בתחילת תהליך שכזה, גם אם בסופו של דבר הוא יעיל יותר. אם תצליחי לתת לו את התמיכה והגיבוי, יתכן שבהמשך הדרך הוא יהיה מוכן גם לשמוע הצעות על הסבה מקצועית (מה שאינו פשוט כלל, כי כמעט תמיד זה דורש ויתור על חלום), או הליכה לייעוץ מקצועי שיעזור לו למצוא מקום עבודה. גם זה דורש להתגבר על הרבה פגיעות, כי המשמעות היא להודות שהוא זקוק לעזרה. זה לא קל. אבל ככל שתהיי תומכת יותר וביקורתית פחות, וככל שתדרשי פחות ותקבלי בקלות רבה יותר את דעותיו על הצעותייך, כך הוא יהיה קשוב להן יותר. סוג של פרדוקס, אני יודע, אבל כך זה עובד.