חששות בקשר זוגי: מה לעשות?

שלום
ד"ר חסון,אני בת 23 ואני במערכת יחסים של כמעט 4 שנים עם בן זוג בן גילי. היו הרבה ירידות ועליות במערכת היחסים, מצאתי את עצמי הרבה פעמים לא מאושרת בה, וגם היה לאחרונה מקרה קיצוני של פגיעה בי מצידו (סוג של בגידה) אבל פחות או יותר אני מתגברת עליה בהדרגה.הוא סטודנט מתחיל ולי כבר יש תואר ועבודה ואין לי אפשרות לעבור איתו למגורים בצפון, לשם הוא נסע לצורך לימודים (טכניון). דיברתי עם חברות שלי שאמרו לי שגם בני הזוג שלהן נסעו ללמוד רחוק מהן ולא תמיד הזוגיות היא שיקול שבגללו ילכו אנשים ללמוד במקום שהם לא רוצים, בעיקר בגילנו הצעיר.במהלך הזמן האחרון יצא לי לחשוב האם המערכת יחסים הזו כדאית לי, מכל הבחינות ובעיקר עכשיו מהבחינה הזו של לימודים ולחץ שיפריע לנו להיפגש וכן מרחק גיאוגרפי ומיעוט במפגשים גם בגללו. לציין שיש לי אפשרות לקבל העברה בעבודה רק בעוד כשנתיים לאיזור הצפון (ולו יישארו עוד שנתיים ללמוד). אני יודעת שזה רחוק אבל זה באיזשהו מקום מנחם אותי.בת בבת אני מרגישה פחד שאני מבזבזת את הזמן עליו.. מבזבזת את נעוריי על קשר שאני לא מרגישה שאני ממצה בצורתו הזו ואני לא יודעת אם כדאי להיפגש עם גברים אחרים או לקחת סיכון ולהמשיך עם הקשר הזה.. ומה יקרה אם בעוד שנתיים אני אגלה שזה לא זה? 6 שנים הפסדתי סתם?אני כבר לא יודעת איך להסתכל על זה.. מצד אחד אם סלחתי לו על הכל וטוב לי בחברתו סימן שיש אהבה גדולה אבל מצד שני יש לי גם רצון להיות עם אחרים: לפני כחצי שנה "נדלקתי" על בחור שהיה לו רצון לצאת איתי אבל בשל ייסורי מצפון לא יצאתי איתו והמשכתי את הקשר עם בן זוגי. בקרוב אותו בחור חוזר לעבודה וחשבתי אולי לתת לו צ'אנס, אם כמובן הוא פנוי ויפנה אליי שוב למטרה הזו, ולראות- אולי אני יכולה כן לחיות בלי הבן זוג שלי מהצפון וכך אוכל להתנתק..אודה לך לעיצה נוכח הדברים שכתבתי.. בעיקר מפריע לי שלא אוכל להיות הרבה עם בן הזוג שלי כשאני בשלב בו אני בשלה אפילו למגורים משותפים ומפריע לי הזמן והנעורים שאני מבזבזת (כבייכול או לא כבייכול) על קשר שהוא תמיד "כמעט"..תודה רבה, שבוע טוב.

מלאת חששות יקרה,
נראה לי שאת לא בשלה לקשר הזה בתנאים שלו. כלומר, לו הייתם קרובים, הקירבה הזו, והאפשרות לחיים משותפים היתה מזינה אותך מספיק כדי לשמור על הקשר. בתנאים הנוכחיים, הקשים יותר מבחינת הזוגיות, מה שיש לך ממנו, ומה שאת מרגישה, אינו מספיק כדי להזין את הקשר. ולכן, את הולכת ומתרחקת, ומתחילה לחשוב על אפשרויות אחרות.אכן את צעירה, נכון גם שזה קשר שאת נמצאת בו מגיל 19, אז אולי הוא רק הכנה לקשר הבא שלך. וכמו בכל מעשה שעושים בתנאים של אי ודאות, זה סיכון, שכן את לא יודעת מה יקרה אחר-כך ובעיקר את לא יודעת מתי. ולכן, בהחלט יכול להיות שיהיו זמנים וארועים שיגרמו לך להתחרט על זה. אבל כך זה כאשר עושים החלטות: מפסידים משהו. את המשהו שמחליטים לא לבחור. זה מפחיד? – כן. בטח שזה מפחיד. האם זה צריך לגרום לך להפסיק לעשות החלטות? לא. כי גם כאשר את נשארת איתו את עושה החלטה, ואולי מפסידה משהו. רק שזו הציפור על העץ, שאת לא מרגישה, לא מריחה ולא שומעת את קולה.