חיזורים: מה הסיבה האמיתית?

שלום .
.ד"ר רציתי להתייעץ בך בנוגע למשהו שנורא מעיק עליקורה לי שבחורים מתחילים איתי..ואני ישר אחר כך רצה לספר לחבר שהתחילו איתי.וזה ממש מפריע לי,כי אני יודעת שבעקרון זה ממש לא מעניין אותו ...אבל מצד שני אני מרגישה מצפון אם אני לא אספר.אז יצא היום שבחור מסויים בא לשוחח איתי,וסיפרתי לו על זה,שאמרתי לו שיש לי חבר,ושיתרחק וכדומה.ובן זוגי לא ממש מגיב לזה.אין לו מה להגיד.אז שוחחנו על כל העינין הזה והוא אמר שמציק לו ונראה לו ילדותי מדי שאני מספרת לו על זה שבנים מתחילים איתי.וכשאני חושבת על זה בשכל אני מבינה שהוא צודק..אבל כרגע הוא מביא לי הרגשה שהוא כיביכול"כועס עלי"ומה אני אשמה שככה האופי שלי?ככה אני לומדת לאט לאט לומדת להכיר אותו..ואיך לדבר איתו...רציתי לשאול אותך 2 שאלות..1.איך אני אמורה להתנהג אם גבר בא להתחיל איתי בים?איך אני אמורה להגיב?גם כשאני אומרת שיש חבר הם ממשיכים ליזום שיחה2.אני כבר לא יודעת איך להתנהג עם החבר,איך להגיב ,מה להגיב?אני חושבת שבזמן האחרון אני יותר מדי מרחמת על עצמי ומשתפת אותי ברחמים שלי..זה לא עושה לי טוב,וזה מביא לו הרגשה שאני ילדותית?

חני יקרה,
אולי אני טועה, אבל נדמה לי שקיימות שתי סיבות עקריות שבגללן את מספרת לו על החיזורים הללו, ואולי יש לך את שתיהן במקביל או בעירבוביה:האחת, כי את רוצה לעשות עליו רושם. להראות לו שאת שווה. השניה, כי זה מציק לך, ואת מספרת לו את זה כמו כל דבר שמציק לך, גם אם בסופו של דבר זה מציק גם לו.אז אם כך, אולי תנהלי איתו שיחה קצת אחרת. ספרי לו שאת חברה שלו, ושאת לא רוצה ולא מחפשת אף אחד אחר. אלא שאת לא בטוחה שאת יודעת איך לדחות חיזורים. בקשי את עצתו, שאולי תחשבו ביחד מה את צריכה לומר, ואיך עושים את זה. כי קשה לך להיות "רעה" ולדחות אחרים, כי את לא יודעת להיות תקיפה מספיק וזה לא כל כך מצליח. וספרי זאת כדי שיבין שזו לא הסיבה הראשונה שבגללה את מספרת לו, אלא השנייה. כלומר, שאת זקוקה לעזרה, וללמוד בעזרתו להיות תקיפה יותר.