חששות בזוגיות: מה לעשות?

שלום,
אשמח לקבל עזרה, ייעוץ, מילה,משהו....שיעזור לי למצוא פתרון ויעזור למצוקה הגדולה שלי.אני ובן זוגי יחד כבר 3 שנים. בן זוגי פרוד ויש לו 3 ילדים. הוא לא גר עם אשתו, והם בקשר יומיומי בגלל הילדים המלווה לרוב במריבות וכעסים. אני מאוד רוצה ולוחצת שנקדם את הקשר בינינו ונעבור לגור ביחד, אך בן זוגי טוען כי נעשה זאת רק לאחר שיתגרש כיוון שיש בינו לבין אשתו עניינים כספיים וענייני רכוש לא פתורים, עקב כך, כל חיינו יחד נדחים ונדחקים הצידה, הוא לא מוכן שאכיר את ילדיו,לא מוכן שנקדם את היחסים עד ש..... בינתיים כל תהליך הגירושין מתעכב מאוד ונראה שאין לזה סוף, אני מאוד חוששת מכל המצב. יש בינינו אהבה מאוד גדולה, כימיה ,תקשורת וחברות. ממש קשר מושלם חוץ מכל הבעיות מסביב :)נתתי אולטימטום אך הוא לא עמד בו, אני עומדת בפני החלטה קשה, האם לפרק את הקשר עם אדם שהוא אהבת חיי או להמשיך לחכות?בן זוגי אומר שבסוף הכל יסתדר ונהיה ביחד אך אני סקפטית :(אשמח לכל עצה,תובנה,צעקה...

שירי יקרה,
את חוששת ובצדק. לא משום שאין לו כוונות טובות, כי את זה אני לא יודע, אלא משום שאולי הן לא חד משמעיות, ואולי הוא באמת לא רוצה מספיק. קל מאד להשתמש בנימוקים בעלי ערך כדי להיות לא ברורים, וכדי שלא להתחייב. האם זה מה שהוא עושה? - אני לא יכול לדעת.לדעתי, הדרך לפתור מצבים כאלה, במקום להציב אולטימטומים שלא יתממשו, וגם במקום להציב אולטימטומים שיתממשו (כי את לא באמת רוצה להיפרד ממנו), זה ללכת ליעוץ זוגי ביחד. לא כדי לפתור בעיות בזוגיות שלכם, כי אתם מתקשרים טוב ויש ביניכם חברות טובה. אבל כן, כי משהו בכל זאת חסר - בין אם בפתיחות המליאה ובין אם בצרכים שאינם לגמרי זהים (ועדות לכך היא העובדה הפשוטה שהוא מתקשה לעמוד בצרכים שלך), אבל אולי בעיקר כי הוא מתקשה להתמודד עם לחצים. השאלה איך להתמודד עם לחצים צריכה להיות על הפרק, כמו גם שאלת חוסר הביטחון שלך, והצורך של שניכם להיות עם אותו "סרגל" של צורך הדדי ושל הבנות מליאות כדי להגיע להבנה של הצעדים שצריך לעשות, של מתי צריך לעשות אותם, ושל הכוח שצריך להיות לכם כדי לממש אותם.