חששות בזוגיות: מה עושים?

שלום ,
בעלי היקר והאהוב בגד באמון שלי ...לפני זמן מה טס לחול במסגרת העבודה אני נשארתי בבית לטפל בילדים לבד.בעבודה יש עמיתה למקצוע שמתגוררת בחול והיא הכירה את בעלי והחברה שלו. (הם מאותה חברה). השבוע גיליתי שבזמן שהיה בחול ישב איתה במסעדה לבד רק היא והוא ואכלו ארוחת ערב.מאוד כעסתי וכאבתי ... כאילו איך אתה מעז לשבת עם בחורה שאתה מכיר יומיים וחצי לארוחת ערב אחד על אחד????????הוא הסביר לי שנוצר מצב שהחבר שלו נסע לארוחת ערב עם שותפים ונשארו רק הם אז קבעו לשבת לאכול ארוחת ערב ידידותית לחלוטין , במסעדה שלגמריי לא באוירה רומנטית אלא קרובה למזללה...אני נוטה להאמין להסבר שלו ומתקשה להאמין שהיה משהו מעבר. מה גם שלא היה המשך להתכתבות בינהם לאורך כל התקופה עד לשבוע הזה (חלפו מאז כחודשיים). לא היה בהודעות גם שום דבר רומנטי אבל בכל זאת מדובר בבחורה צעירה ויפה.אני הגבתי מאוד קשה ונעלבתי נורא. כי גם אם הכל היה תמים אני חושבת שחצה קו אדום. ששאלתי אותו מדוע אם כך לא שיתפת אותי? הוא טוען שזה היה כ"כ לא משמעותי בשבילו ושמדוע היה צריך להדגיש כי מדובר באישה ולא בגבר.הוא הבין את הכאב והתנצל ואמר שאיך שאני מתארת את הדברים אכן לא היה צריך לנהוג כך והבטיח שלא יחזור שנית על כך.אם כך מדוע הכאב לא נעלם? איך אפשר להתגבר?כשאני מספרת לחברה או לאחות את מה שהיה זה נשמע לי מהצד כ"כ לא טוב ומשפיל. למרות שאני נוטה להאמין למה שאמר...אשמח לעצה איך להשתחרר מזה ולהמשיך הלאה?חשוב לי לציין שאני מטבעי מאוד קנאית ועשיתי עבודה מאוד יפה על עצמי במשך השנים ו"שחררתי" עכשיו אני מרגישה כאילו חזרתי לאחור. וגם עוד שאלה שעולה לי בימים אלו - איך אפשר להפחית את תחושת התלות הזו בגבר? אני לא רוצה לחיות בתחושה שאם יקרה דבר כזה בשנית או דבר רציני יותר אני פשוט עלולה להתפרק לרסיסים.אני רוצה להגן על עצמי, האם יש דרך לחשל עצמי רגשית?תודה מראש

דנה יקרה,
העניין מורכב, כפי שגם את מבינה. כלומר, לו היה זה גבר, לא היתה בעיה. לו היתה זו אשה מבוגרת ולא אטרקטיבית, לא היתה עם זה בעיה. הבעיה היא בעיקר העובדה שאת רואה שבן זוגך היה בסיטואציה שבה היתה יכולה להיות הזדמנות לקשר כלשהו ביניהם, חברי, רומנטי או מיני. את לא סומכת עליו מספיק, ואולי את לא סומכת על עצמך מספיק, והפגיעה היא מכך. יותר מזה, אולי זו לא רק הפגיעה, אלא זה הגבול החד והברור שאת רוצה לשים לו, כדי שיידע באופן חד משמעי, ואולי אפילו כואב, שאת רואה פגיעה בכל מצב שבו עלולה להיווצר, גם אם זה יהיה במקרה ובאופן תמים לגמרי, הזדמנות לקשר. את רוצה למנוע הזדמנויות כאלה עוד באיבן, כדי להרגיש בטוחה.זה נכון שיצרת מצב ביניכם שבו עכשיו הוא מכיר היטב את נקודת הפגיעה והחולשה הזו שלך, ואת החרדות שלך. זה המחיר שאת משלמת על חומת ההגנה שאת רוצה לבנות סביב הזוגיות שלך. העניין הוא שאת יודעת הרי, גם אם את מנסה להכחיש זאת בפני עצמך כדי שלא לדאוג, שמצבים כאלה או אחרים יכולים להיווצר באופן ספונטני ומקרי וללא כוונות במקומות שונים ובסיטואציות שונות. הוא טס לחו"ל בענייני עבודה, ומי יודע מי יישב לידו במטוס במשך שעות ארוכות של הטיסה? - וזו רק דוגמא אחת מיני רבות. לא יכולה להיות לך שליטה על הדברים האלה. אבל את כן רוצה לומר לו מה את חושבת שרצוי ונכון, וזה בסדר לומר. אבל אולי לא דרך שימוש יתר בפחדים שלך. כי כאשר את חרדה פחות, ולא בפאניקה, את יכולה לומר לו בשקט: "מאמי, לא ידעתי שהיית עם בחורה לבד שם. זה לא עושה לי טוב. בבקשה, בשביל ההרגשה הטובה שלי, תימנע ממצבים כאלה בעתיד." אם הוא בחור טוב ואמין, הוא יקשיב לך. ואם הוא לא, אז ממילא לא משנה מה תגידי. לפי דברייך, עושה רושם שהוא בחור טוב ואמין. לפי דברייך, כי כך את רואה אותו, ואני מאמין לך.אהבה היא תלות מעצם טיבה. את לא באמת רוצה לשאול אותי איך לאהוב פחות, כדי להיות תלויה פחות. את רוצה את האהבה, אבל את רוצה לפחד פחות. את רוצה לדעת שאת יודעת להתמודד עם כאב, אם משהו יקרה. אני לא בטוח שיש דרך להכין אותך ספציפית לכאב הזה מראש. את צריכה יותר ללמוד לעסוק במה שיש, ולא במה שעלול לקרות. ואת זה עושים בטיפול, כי גם אם את חוששת בעיקר ממשהו "גדול" שיקרה, אני בטוח שזה מתבטא בהרבה דברים קטנים בדרך, ובהתמודדות עם חוסר ודאות שקשור אליהם. יש לך כנראה על מה לעבוד, כדי ליצור מסננת טובה יותר בין חוסר הביטחון שלך בכך שדברים לא יילכו כפי שאת רוצה שיילכו, לבין התגובה שלך כלפי פנים וכלפי חוץ.

תודה רבה!אכן אני מסכימה עמך שבעיקר
אני צריכה להתמודד עם החרדות ולא להשליך עליו

להשליך עליו את הפחדים שלי. התברכתי בבן זוג תומך ואוהב ואני מאמצת את העצה שלך לחיות את ההווה ולא את הפחדים - מה יקרה אם...אני מקווה שבעתיד יהיה לי את הכוח, הזמן ואומץ להתחיל טיפול ולעבוד על עצמי.במידה ואני ניגשת באופן פרטי לטיפול (עם סבסוד של המושלם) האם זה מתועד בגליון רפואי כלשהוא? זה עלול לצוץ מתישהוא בעתיד?תודה מראשוהמון תודות!!!!!

דנה יקרה,
כשזה בקליניקה פרטית, זה לא מתועד בשום גיליון רפואי, ולא אמור להיחשף אלא אם תבחרי בזה בעצמך.