התלבטויות בזוגיות: מה לעשות?

שלום רב
אנחנו נשואים 18+ שנה ויש לנו 3 ילדים. עברנו הרבה עליות ומורדות ובינהם גם בגידה משני הצדדים. אצלי זה היה לפני הרבה שנים, ואצלו לפני שנה+. בשני המקרים הלכנו לטיפול במטרה לשפר את הקשר בינינו . ההחלטה התקבלה מייד ולא הזכרנו פרידה. לאחר הטיפולהאחרון שהיה קצר יחסית ובדיעבד לא עשה אתהעבודה כנראה, היו לנו כמה חודשיםיפים-אך שוב הכל חזר לשגרה. לפני חודש היה לנו ריב -ומאז בעלי תפס מרחק . מתעלם ממני, מנסה להתחמק ו ולא ישן לידי. לאחר שתפסתי אותו בכח כמעט שיגיד לי מה פשר ההתנהגוות-הוא אמר שהוא החליט שהוא רוצה להתגרש. ואז יצאנו לשיחה כי רציתיגם לשמוע וגם לאמר את דעתי. הוא אמר שהוא התבשל בהחלטה הרבה זמן והוא שלם עם זה ולא מסוגל ולא רוצה בכלל לנסותללכת שוב לטיפול-כי הוא לא מאמין שיש לזה עתיד. אני מבחינתי חושבת שכן יש לנו עתיד וכי חייבים לנסות לפחות עוד פעם-לפני שזורקים 20 שנה לפח.הוא אומר שהוא מרגיש שכבר עשור אין בינינו כלום. שאני לא מכירה אותו בכלל ושאני לא יכולה להכיל אותו. שיש פערים בין מי שהוא בעבודה למי שהוא בבית.בסוף השיחה סיכמנו שבכל זאת הוא יחשוב שוב-כי אני אמרתי לו שאני מוכנה ורוצה לעשות כל מה שצרייך כדי שנצליח לשקם את הקשר. שיש לנו בסיס טוב. ואולי בפעמים קודמותלא נתתי באמת את כל כולי להצלחתהטיפול. מה גם שהוא התבשלבעצמו ולא אמר לי כלום כלום.הוא מעולם לא אמר לי מה חסר ומה הוא רוצה. אלא פשוט בא מבושל עםן הההחלטה הזו.עכשיו אני מחכה שהוא יחשוב עם עצמו. בינתיים הריחוק ממני ממשיך. אני משתדלת להתנהג בצורה טובה נחמדה -למרותשהוא נוראי כלפיי. ההתעלמותץ הזו מאוד פוגעת במיוחד שאין סיבה ספציפית.מה אני צריכה לעשות???

ליבי יקרה,
אני לא בטוח שהדברים כפי שהשארתם אותם טובים לך. את ממתינה להחלטה שלו, וזה לא עושה לך טוב. את מנסה להיות נחמדה וטובה, אולי בעיקר כדי שיבין שכדאי לו, והוא אולי רואה את הדברים כך. אני לא יודע כמה זמן תוכלי להחזיק כך, ונראה לי שאולי לו זה קל יותר.מצד שני, הוא אמר לך כמה דברים מאד חשובים: הוא אמר שאת לא מכירה אותו, ושאת לא יכולה להכיל אותו. דבריו מקבלים חיזוק באמירה שלך שפעמים קודמות לא נתת באמת את כל כולך להצלחת הטיפול (אם את מאמינה בזה, ולא אמרת זאת רק כדי לשכנע אותו). כשאת לא עושה שום דבר, זה לא משתנה. את צריכה, אולי, לעשות מסע מחודש, רגשי ותקשורתי, כדי להבין אותו. חשבי על זה היטב, ואם את רוצה לחזור לטיפול הזוגי, הנכונות הזו שלך צריכה להוות בסיס משמעותי.אני אפילו מציע לך להראות לו את ההתכתבות הזו, ולדבר איתו על המסקנות שלך בעקבותיה. אם אתם גרים באזור המרכז, אני גם מזמין אתכם אלי ליעוץ זוגי, ובתנאי שהנכונות קיימת אצל שניכם, כך שנוכל גם להבין מדוע לא נתת את כל כולך לטיפול בעבר, ולדאוג לשנות זאת.

תודה על התשובהאני מצדי באמת מוכנה כעת לעשות הכל כדי לשפר ולהחזיק את הנישואין. העניין הוא שהוא זה שחושב אם הוא בכלל רוצה או מסוגל לנסות לתקן-כי בשיחה שלנו הוא אמר שהוא חשב על זה הרבה והוא בשל עם החלטתו. רק אציין שכעת באמת המצב מאוד לא נוח לי אך אני ממתינה שיחשוב עם עצמו. השאלה באמת כמה זמן לחכות? אני לא רוצה להציק לו מצד אחד ולתת לו את הזמן לחשוב. מצד שני הוא ממשיך להיות מרוחק-ולא לישון לידי ובכלל אני מרגישה שהוא לא רוצה את קרבתי .המצב הוא כזה שזה די בא לי בהפתעה-ועד עכשיו לא האמנתי כנראה שהוא באמת יהיה מוכן להיפרד-ואולי זו גם הסיבה שפחות התאמצתי. אבל גם הוא מצידו-לא התאמץ. זה לא רק אני . הוא התבשל בעצמו ולא אמר לי כלום.שאלתי אותו גם אם מדובה באישה אחרת..והוא אמר שלא,ושאין לו אף אחת שזה רק הוא עם עצמו.אז אם ככה מה ההתנגדות הרבה לנסות בכל זאת?לא ציינתי בפניייתי שהוא מתעסק באופן מאוד אינטנסיבי בספורט. תמיד הוא עשה משהו-אך בשנה האחרונה שנה וחצי אפילו-זה הפך לאובססיבי ממש-ואלי זו סוג של בריחה אבל גם סביב זה היו לנו לא מעט ויכוחים.בכל אופן-מה עוד אני יכולה לעשות עכשיו? כמה זמן לחכות? ואם הוא בסוף יגיד שהוא לא מוכן לנסות לפתור או לבדוק אם בכלל יש סיכוי?

ליבי יקרה,
כנראה שההתנגדות שלו נובעת או מחוסר אמון, או מתוך כך שרק בעזרת ההתנגדות שלו הוא הביא אותך להסיק שאת צריכה ליצור שינוי. ואולי עכשיו דווקא טוב לו בשלב הביניים הזה. לא יודע. הצעתי לך מה לעשות במכתבי הקודם. אני חושש שאם את רוצה להגדיל את הסיכוי שתהיו ביחד, תצטרכי להתגבר על משהו חשוב מאד, שהוא הפחד מכך שהוא לא רוצה, ומהפחד שיש לך מפגיעה אם יתברר בסוף שהוא באמת לא מעוניין. בלי אלו – תתקשי לשכנע אותו שאת רוצה. וכדי לשכנע, תצטרכי גם לדבר איתו.