חשוב שהוא אדם טוב - אבל זה לא מספיק

שלום
ד"ר אורןניסיתי פעם אחת לצלצל אליך , אולי אין לי אומץ לנסות שובבכל מקרה זו הפעם השניה שאני כותבת , מצורף קישור לשאלה הקודמת שלי .מה שורה כרגע הוא שום דבר. החתונה שלי מתקרבת. בן זוגי פוטר מעבודתו ונמצא כבר חודש וקצת ללא עבודה. אנחנו עדיין אצל חברה שלי לסירוגין שזה פשוט זוועה.כל פעם היו שיקולים אחרים למה לא לשכור דירה - קודם כל העדפנו לקנות אוטו כדי שאוכל לנסוע לעבודה בלי להזדקק לטובותיה של אמי , זה שיפר את המצב בהחלט .אני מרגישה שעם כל מה שעברנו הקשר בינינו נהרס, שנינו עם משקעים נוראייםגם כשבן זוגי היה עובד תמיד הוא מצא על מה להתלונן - על הנסיעות , על השעות , על היחס של הבוס (אחרי שעתיים עבודה)....הוא הרבה עצוב ומיואשאני מרגישה שהוא חלש ואין לו יכולת להיות יציב בשום דבר.הגבריות שלו נהרסה בעיניי ואני מתרחקת ממנו . יש לציין שנכנסתי לקשר הזה בידיעה שיש לו חובות של מאות אלפים בגלל שחתם לאמו ערבות על חובות שעשתה (היא חולה פסיכיאטרית) והוא נמצא בתהליכי פשיטת רגל (הלוואי) וגם אז החיים שלנו לא הולכים להיות פשוטים הוא יהיה מוגבל באשראי , שלא לדבר על זכאות למשכנתא. הוא גם יצא מהצבא אחרי שלושה חודשים על 21 - על חוסר מסוגלות להיות במערכת . אני מרגישה שהוא חכם ואינטליגנט אבל איכשהוא תמיד הדברים הכי נוראיים קורים לו - בוס פסיכופת , מפקד מתעלל ....זה כאילו באמת נכון אבל..הוא טיפוס קורבני כזה , ומתגונן. כל פעם שמראים לו שההתנהגות שלו מובילה אנשים להעמיד אותו במקום הוא מתגונן , שאין לו תנאים ומתרץ תירוצים. הוא בא עם המון רצון טוב ואהבה לקשר הזה אבל אני לא בטוחה שזה לא מהמקום של הפחד להיות לב . אני יודעת שהוא אוהב אותי באמת , אבל הוא מאד התרגש שמישהי "לקחה אותו ככה" עם החובות ועם הסיפורים . אני באמת ניסיתי להסתכל מעבר וראיתי את האדם המקסים שבואבל בפועל - ארבעה חודשים אחרונים הוא החליך שלוש עבודות ופוטר מעוד אחת (תמיד היו "סיבות מוצדקות" אובייקטיבית ! אבל עדיין...מפחיד )אנחנו רבים המון המון , הוא אפילו חזר הביתה ורצה לבטל הכלהוא טוען (ובצדק) שאני מתרחקת והסיבה היחידה שגרמה לו להיות פה בכלל כבר לא קיימת כי אני לא מראה לו אהבהאני לכשעתמי מרגישה שהוא צודק , וכל פעם שהוא מבקש יחס אני עוד יותר מתרחקת. המצב משפיע עליי בצורה קיצונית , אני לא שמחה , אני מפוחדת ועצובה ואין לי חשק לכלום.כשהוא רצה לסיים אני לפתע התעוררתי והרגשתי החמצה אדירה , הרגשתי שאני לא ניסיתי הכל , שאנחנו כן מתאימים - אנחנו בסך הכל מתקשרים מצויין הוא מבין את כל החורים הכי חשוכים שלי , עברנו מסללולים מאד דומים בחיים , זה פשוט מדהים . אותן התלבטויות אותם מאבקים מול אמא . יש לנו במשותף הרבה רצונות לעתיד וחזון משותף איך בית אמור להיות ולא באמת היו לנו תנאים טובים לקיום הקשר .ושבאמת עומד מולי אדם חכם וטוב ומקסים ושהוא יכול להיות בעל טוב ואב טוב ושיכול להיות לנו בית נהדר , ואנחנו הרסנו את זה במו ידינו . ואני כבר רוצה ילדים ורוצה לעזוב את הבית ורוצה להתחיל את החיים שלי. כלומר אנחנו לא באמת זכינו להכיר כמו שצריך - הוא הציע נורא מהר..אני רציתי קצת לאט יותר - היום הוא מודה שצדקתי.אבל מאוחר מידי יש חתונה עוד חודש וחצי....למה קשה לי לוותר ? למה אני לא יכולה להגיד פשוט ביי ? למה כשהוא נמצא אני לא יכולה לנגוע בו וכשהוא הולך אני מרגישה שאני לא מסוגלת לוותר ? (יש לציין שאני לא ממש מתגעגעת כשהוא לא נמצא - בגלל כל המצב אני מרגישה שהזמן היחידי שאני יכולה לנשום זה כשהוא חזור לצפון)אני מפחדת להתחיל ככה חיי נישואין , אני מפחדת לבטל .אני מפחדת נקודה.http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3659327

כמה דברים שלא אמרתי ,אני אחרי נסיון ארוך ומיגע של שנים בקשרים לא מתאימים לי ,אכזבות , ושברונות לב .החלטתי ללכת על "השכל" הבחור מתאים לי , יש לנו רצונות משותפים דרך משותפת, וחשבתי לתומי שיכול להתפתח גם רגש טוב , שזה לא חייב להיות בום על ההתחלה .כמו בכל הקשרים שהיו לי שהתחילו במתח רגשי רב מאד ובהרבה משחקים . אני מרגישה שעם כל הרצינות שלו זה מאד חסר לי , הוא ילד טוב , רציני , מחוייב .אין את ה"טיזינג" אין שום מתח . אין לי פרפרים , אני לא מתרגשת כשהוא מגיע (בהתחלה זה היה מעט מעט וגם זה נהרס) אין לי חשק להיות יפה לידו .שבוע שעבר חשבתי על אקס שהיה לי , כל הבטן שלי כמעט עפה .זה העציב אותי מאד.אולי אני לא אוהבת אותו ? כשאני חושבת שאני אצטרך לחיות איתו כל החיים זה לא מרגיש לי כיף, זה כאילו הימור מאד גדול ..אני מרגישה ככה כי התחלנו בנקודת התחלה נמוכה מבחינתי ? או בגלל כל הדברים שהיו ? או שילוב של כל אלה ?אולי אני פשוט צריכה שייהיו רעים אליי ?אורן , אני קראתי איזו תגובה שלך על "סטטיסטיקה חובבנית" שעשית על בנות שנראות טוב בהקשר של מה שאמרתי . חייבות מתח , חייבות משחקים ,אני חושבת שזה די נכון .

דוש יקרה,
אני לא זוכר שכתבתי משהו על 'סטטיסטיקה חובבנית" על בנות. הלינק, אגב, ששלחת לי, אינו מדוייק, אבל מצאת שם בסביבה את הקישור הקודם.ראי, יש לכם נקודת התחלה מאד לא טובה. הן בשל המשפחות שלכם, הן בשל החובות, והן בגלל שהוא לא מצליח להחזיק עצמו בעבודה קבועה. לא פלא שיורד לך ממנו, כי את מתקשה לראות עתיד טוב ביחד. אתם מכירים רק קצת יותר מחצי שנה, ועוד חודש וחצי מתחתנים. זה מהר מדי. ובעיקר כאשר יש לכם כל כך הרבה קשיים בדרך. אהה לא מספיקה, ואת לא בטוחה גם באהבה. את רק יודעת שהוא אדם טוב. שזה חשוב, אבל אולי נפגעת בעבר יותר מדי מאנשים לא טובים, ולכן את לפחות רוצה להישען על מישהו שרוצה אותך. זה טוב, זה חשוב, אבל זה לא מספיק. ואת היא זו שצריכה לעשות את ההחלטות.ותמיד אפשר לטלפן אלי שוב, ואם אני לא עונה, להשאיר הודעה ואולי גם לומר מתי יתאים לך שאתקשר בחזרה. או לשלוח לי מייל, ולתאם שיחה (do@orenhasson.com).