התמודדות עם תקיפה מינית וחוסר הסכמה

שלום,
רציתי להתייעץ איתך לגבי נושא שאין לי כבר עם מי להתייעץ לגביו וכבר נגמרו לי הדמעות. נתחיל מההתחלה. לפני שלוש שנים הייתי בת 15 והכרתי בחור בן 19 בזמנו. הוא היה חייל קרבי וחלומה הרטוב של כל ילדה קטנה שהיה נראה לה שזה יותר מדי טוב חבר קרבי. הכרנו בדיוק ביום הראשון של הרגילה שלו, והיינו ביחד כל הרגילה רק בשעות הלילה.. לאחר שנגמרה הרגילה הוא חזר לצבא לשבועיים, וכאשר חזר לביתו ובא לראות אותי בצהריים, הוא אמר לי שרק עכשיו הוא רואה שאני כל כך נראית צעירה וגם בגלל הגיל הוא לא יכול להיות איתי ושהוא לא רוצה ללחוץ עליי לעשות דברים מיניים שהם בעצם הצרכים שלו. בקיצור לבי נשבר, לא ידעתי כיצד להגיב ובמשך חצי שנה פשוט כל יום בכיתי, חשבתי עליו והתפללתי שנחזור להיות ביחד כשאני אהיה יותר גדולה. רציתי אותו ברמות שלא ניתן לתאר. לאחר חצי שנה הוא יצר איתי קשר ורצה שניפגש. נפגשנו וקבענו כי אנחנו במערכת יחסים והייתי באמת הילדה הכי מאושרת בעולם. ואז כמה ימים אחרי ששכבנו (הפעם הראשונה שלי) הקשר התחיל להתפקשקש מצידו, ואז אמר לי שאנחנו לא מתאימים. שוב נשבר לי הלב ונזרקתי. לאחר חצי שנה ראיתי אותו במקרה ושנינו הרגשנו את המשיכה המינית המטורפת שלנו. שוב שכבנו באותו לילה, ואני ידעתי לפי היכרותי איתו שזה סטוץ. אך הוא המשיך להתקשר אליי, גרם לי להבין שהוא כן רוצה קשר רציני, וכשבלעתי את הפיתיון הוא שוב זרק אותי בתירוצים שונים ומשונים. לאחר שלושה חודשים הכרתי את החבר הנוכחי שלי ( אני בת 18 והוא 20) . אנחנו ביחד שנה והוא הבן אדם הכי מדהים שאני מכירה. האקס שציינתי אותו קודם שוב התחיל ליצור איתי קשר וכמובן שחבר שלי לא רצה. מדי פעם האקס היה מתקשר ושואל מדי פעם מה שלומי ושהוא רוצה להיפגש ואני כמובן דחיתי אותו על הסף וביקשתי ממנו שלא יצור איתי קשר יותר כי גם חבר שלי לא רוצה את זה. לאחר שבוע הוא התקשר אליי שוב ושוב אמר שהוא רוצה לפגוש אותי תוך שהוא מפתה אותי, ואני השבתי כי אני לא רוצה שיש לי חבר,והוא האהבה הכי גדולה שיש לי. האקס שלי הציב לי אולטימטום שעוד 15 דקות הוא מחוץ לבית שלי ושאני אתארגן מהר. המשכתי להגיד לו לא, אך הוא המשיך להגיד שהוא עוד 15 דקות מחוץ לבית שלי ובא לנתק אז אמרתי לו בתנאי שרק נדבר( רציתי לצעוק עליו ולצרוח עליו ולהוציא את כל מה שיש לי בפה עליו. יצאתי לפגוש אותו, ואני חייבת להגיד שלא הרגשתי בכלל משיכה כמו פעם, ולא היה לי רצון לגעת בו כמו פעם לפני שהכרתי את חבר שלי. אין ספק שהרגשתי הקלה ענקית. נפגשנו מקום חשוך שלא היה בו אפחד ואמרתי לו שאני לא רוצה לשבת במקום כזה, והוא התחיל להגיד לי דברים שבמשך שנתיים שלמות ( עד שהכרתי את חבר שלי) הייתי מתה לשמוע. שאני כל כך יפה ומושכת ושהיה לו מאוד עצוב לעזוב אותי בפעם הראשונה ועוד המון משפטים שיגרמו לאישה להרגיש הכי טוב עם עצמה. הייתי רגילה שהוא רק פוגע בי ואין ספק שזה בלבל אותי והחליש אותי.אמרתי לו שיש לי חבר שאני לא רוצה לעשות את זה, שקבענו רק לדבר, והוא התחיל להשתמש בכוח של לנסות לגעת ביכאלה, למרות שאמרתי לו שאני לא רוצה והתנגדתי. לאחר שהתנגדתי מספיק בכוח הוא הפסיק.הוא כל הזמן אמר לי שמה שיקרה נשאר רק בינינו ושיש בינינו משיכה מטורפת שתשאר תמיד ושאני יודעת את זה ואחרי המפגש הזה לא נדבר יותר כל אחד ימשיך לדרכו. אני בסופו של דבר נכנעתי ללחציו וכבר התבלבלתי מכל מה שהוא אמר. לבסוף עשיתי לו ביד. לא יכולתי לעשות משהו מעבר.חשוב להדגיש שגם בסטוצים האחרונים התנגדתי, וכל פעם הצליח לשכנע אותי שאני רוצה את זה למרות שאחרי כמה ימים שכל ההתרגשות עוברת וההגיון חוזר הבנתי ששוב נפלתי בפח הכריזמה והשיכנועים שלו והוא השיג את מה רצה. מאז שזה קרה אני לא מפסיקה לבכות וסיפרתי הכל לחבר שלי והוא קיבל את זה כל כך קשה, והוא אמר לי מילים ממש קשות. אני מנסה לחשוב עם עצמי אם הייתי אשמה בכך שנכנעתי לו.. זה שהוא השתמש בכוח ( עד לנקודה שאמרתי לו מספיק) הלחיץ אותי? התדמית שלו בעיניי, כשהייתי בת 15 ורק אותו רציתי ורק עליו חשבתי כל הרבה זמן נשארה לי בתת מודע? כל מה שהוא פגע זה מה שגרם לי להיכנע לו למרות שאני אוהבת את חבר שלי אהבה עזה ? למה לא הייתי יותר תוקפנית? וכל כך חלשה מה החליש אותי? מה השתלט עלי וגרם לי לתת לו את מה שהוא רוצה וזהו? ואיך להסביר לחבר שלי? זאת לא הייתי אני באותו רגע באתי בגישה שרק נדבר ואני לא יודעת איך לעזאזל זה הגיע לזה. יש כאן איזשהו תסביך שאני לא מכירה? בבקשה ענה לי על השאלות האלה אני באמת אובדת עצות

יעל יקרה,
נכנעת לחולשה, רק שאת לא יודעת לזהות את מקורה. הסיבות יכולות להיות שונות. כשהוא לוחץ עליך, וקשה לך לומר לו "לא" וללכת, בגלל שאת לא אוהבת לעשות מהומות, בגלל שהוא לא אדם זר לך, בגלל שהערכת אותו פעם והייתם בעבר כבר אינטימיים, בגלל שלא נעים לך לומר לא לאנשים, ואולי עוד כמה סיבות דומות, כנראה שזה מה שעשית – ניסית לצאת מהסיטואציה כמה שיותר מהר, ולגמור עם זה (ועם מינימום נזק). אז נכון שבדיעבד זה נראה גם לך לא טוב. בפעם הבאה תדעי להתמודד עם זה יותר טוב, או לא להכנס לסיטואציות דומות. אני מציע לך להבין שגם את חלשה לפעמים – מה שקורה לאנשים, וקרה בעבר להמון נשים בסיטואציות דומות. המשיכי הלאה בחייך, וזכרי להיזהר יותר.אבל אני לא מציע לך לספר את זה, ולו רק כי גבר צעיר בן 19 יתקשה להבין את מקור החולשה הזה שלך, ולא יידע איך להתמודד עם זה. הוא עלול לראות בזה בגידה, בדיו כפי שהגדרת זאת את בעצמך. אני לא רואה זאת כך. אם תרצי בזה או לא, את נפגעת של תקיפה מינית ויחסי מין שלא בהסכמה, גם אם לכאורה הסכמת. למעשה, שיתפת פעולה שלא ברצונך. חשוב שתראי זאת כך, ואם את מתקשה בזה עם עצמך, לכי לטיפול שיעזור לך להתמודד עם ההבנה שלך את עצמך, ולהחזיר לך את הביטחון שלך בעצמך, כי קצת איבדת אותו.

תודה רבה על תגובתך, אין ספק שהיא עזרה לי המון בלהבין את איך שהגבתי והפיגה את הבלבול. בזמן האחרון חוזרת לי מחשבה טורדנית שאני יודעת שהיא לא הגיונית אך בכל זאת היא ממשיכה לרוץ אצלי במוח הרבה. אני מפחדת שאותו אקס אולי הקליט אותי בזמן הפגישה או צילם אותי כדי שאולי הוא יראה את זה אח״כ או שאולי ינסה לסחוט אותי בעתיד בשביל להשיג סקס. אני יודעת שהמחשבה הזאת לא הגיונית אך ככל שאני חושבת על זה יותר כך אני יותר מאמינה שזה יכול לקרות. יכול להיות שזה המצפון שלי שמנפח את הסיטואציה כדי שאני אספר? אני באמת לא יודעת מה לחשוב. כתוצאה מהפחד שהסיפור יתגלה אני מתחילה להמציא לי בראש הסברים איך להסביר לחבר שלי את מה שקרה כדי לסגור את כל הקצוות וזה תופס לי את כל הריכוז ומכניס אותי לדכאון.אני פשוט לא חושבת על כלום חוץ מאיך הוא יכול היה לצלם אותי, ואם צילם אז מה בדיוק, ואיך אני אספר את לחבר שלי. אני מהפחד הזה שזה יתגלה כשכבר נתחתן אני והחבר הנוכחי שלי אני מרגישה שאני קרימינלית שמנסה להסתיר ראיות. אולי המחשבה שהוא צילם אותי היא כי אני הייתי אובססיבית לאקס כמה שנים טובות ואז אני חושבת שגם הוא אליי. חוץ מזה האקס גם אמר לי הרבה פעמים שאני חשובה לו מאוד ואולי בגלל זה הוא לא ירצה לוותר עליי? חשוב להדגיש שאותו אקס הוא בן אדם נורמטיבי לחלוטין שמאמין שצריך לנסות הכל בחיים ושחיים רק פעם אחת. חבר שלי גילה את המעשה והתקשר אליו ואמר לו ( לאקס) שיספר בדיוק מה היה שם והאקס שלי הכחיש כל קשר, אך האם בכל זאת עוד כמה שנים האקס יכול לצוץ שוב ולהראות הקלטות וסרטים. יש דברים שאני מתחרטת עליהם ואני לא רוצה שחבר שלי יידע כי זה יהרוס את הקשר שלנו ויפגע בו מאוד ובגלל זה אני לא מספרת לו הכל. איך לעזאזל אני מוציאה את המחשבה הטורדנית הזאת מהראש שלי? אני לא רואה את עצמי ממשיכה לחיות איתה ככה . המון תודה על המענה אתה לא מבין כמה זה עוזר לי..

יעל יקרה,
אין לך מה לעשות עם זה, ולכן הניחי לזה. זו חרדה שאת צריכה ללמוד להתמודד איתה, כמו שאנשים מתמודדים עם פחדים וחרדות אחרים שמלווים אותנו ביומיום, שאולי לפעמים אפילו משמעותיים וריאליים יותר, כמו "מלחמה", או אפילו החשש שאיתו אנחנו יודעים להתמודד הכי טוב למרות שהוא הכי ריאלי מכולם - החשש מפני תאונת דרכים. ובכל זאת, אנחנו מניחים לחשש הזה, מתנהגים כאילו הכל בסדר, ונכנסים למכונית ונוסעים או נוהגים כאילו הכל יהיה טוב, למרות הסיכון. הסיכוי שמה שאת חוששת ממנו יקרה לך, כפי שאת מבינה, אומרת וחושבת קוגניטיבית, הוא מאד קטן. סעי, בבקשה, במכונית החיים שלך, וראי זאת רק כתמרור אזהרה, ולא כרעידת אדמה שתהרוס לך את הכביש באמצע הנהיגה בזמן בלתי ידוע. זה רק תמרור אזהרה, וכאלה יש לנו רבים.