חשדות בקשר: מה לעשות?

שלום,
אני בחורה קרובה לגיל 30 וכל פעם שאני נכנסת לקשר רציני- אני לא מאמינה לבן זוג שאיתי. זה לא משנה מי זה יהיה, גם אם אכיר אדם חדש שיכנס לחיים שלי, אני אחשוד בו תמיד ואם במקרה פתאום הוא יתרחק בלי סיבה, אני בכלל אחשוד שכבר הוא לא מעוניין בי או שיש לו מישהי אחרת והכל יתפוצץ כי אני אתחיל לשאול שאלות ולחקור. זה כנראה בטבע שלי.אני מרגישה שאני צריכה שהוא יקבל אותי ככה, כפי שאני וכן ירצה להתמודד עם זה. האדם האחרון שהיה איתי ועזב- תמיד אמרתי לו שאם הוא באמת היה רוצה אותי הוא לא היה עוזב ומקבל אותי ומנסה להכיל אותי ולהתמודד, אז אולי הוא לא מספיק אהב אותי, כי הוא בחר ללכת והוא לא חזר לצערי.תמיד בתחילת קשר מסוים אני לומדת להכיר את בן הזוג וכשזה זורם, מרגישים את זה מ2 הצדדים. ומספיק שמשהו קטן גורם לחשד, הכי קטן, אני ישר בודקת אותו וממש יכולה להרוס את הקשר.השאלה שלי היא- האם תמיד בתחילת קשר מסוים האם עלי לספר לבן הזוג שאני בחורה חשדנית היות ובעבר גרמו לי להיות ככה כי בגדו בי וגם בגלל דברים אחרים? אם הוא באמת יאהב אותי, האם עליו לקבל אותי כך? אני חושבת עם עצמי ותוהה האם באמת גבר יכול להכיל אותי עם החרדה הזאת שלי? ואם הוא בוחר שלא לקבל אותי מה זה אומר בעצם? שהוא לא באמת רוצה אותי ב100%?הייתי בעבר עם בחור שלא קיבל את זה ועזב. טען שאני חשדנית מידי ושזה קשור לקשרים קודמים שלי ושהוא לא יכול להתמודד עם זה. ביקשתי שננסה שוב שאני עובדת על זה, ויש לי רגשות, אבל הוא לא רצה, אמר שכל פעם זה חוזר על עצמו והאמת שיש לי לפעמים סיבות לחשדות.. לפעמים הוא נעלם בלי לומר מילה, אז אולי אני דווקא כן צודקת והוא פשוט לא יודע להתנהג? אני מרגישה שאני רוצה מבן הזוג שאיתי את מלוא תשומת הלב שלו כלפי , האם באמת יכול להיות גבר שיקבל אותי ככה או שמא אני צריכה לשנות את זה? כי מאוד קשה לי לשנות את עצמי. אני מנסה כבר הרבה זמן וקשה לי ואז הכל מתפוצץ. אני מרגישה שלעולם לא אוכל להיות בקשר בריא. אני לא מאמינה לאף גבר. בהתחלה תמיד הכל בסדר והוא מראה אכפתיות וזה הדדי, ואז זה פתאום דועך.. כי לא יודעת למה.. אולי כי תמיד בקשרים הכל בהתחלה חלומי ואז מתרגלים אחד לשניה ואני תמיד יותר אוהבת והרגשות שלי מתעצמים ואולי אצלו זה יורד? אז אני באה ושואלת אותו מה קורה הריחוק הזה, יש לי חשדות, תמיד יש ותמיד יהיה, לא יודעת אם זה קשור לעבר, לבגידות שחוויתי.. תודה

אני רוצה להוסיף שבעולם של היום הכל כ"כ פתוח, יש ככ הרבה פיתויים, ככ הרבה רשתות חברתיות, זה משהו שלא נגמר ופעם זה לא היה ככה. זה גם מהווה חלק מהעניין. היום אני בעיקר מכירה באתרים שונים למיניהם.. זה בעיה לדעתי.

מור יקרה,
כפי שכתבת - תמיד תהיינה סיבות לחשדות. לא כולם חשודים, ולא כולם חוטאים, אבל תמיד תהיינה סיבות לחשדות. העניין הוא שהעובדה כשלעצמה שבן זוג שלך כועס על חשדות, לא אומרת בהכרח שהוא נקי. אם את חושדת, אף פעם לא תדעי. אם לא תחשדי, גם כן לא תדעי, אבל יהיה לך קל יותר בחיים, וגם לבן הזוג שלך.יש לחשדות האלה ולקינאה תפקיד - לשמור מפני פגיעה. אבל עודף חשדות וקינאה מזיקים. והקושי של אנשים לחיות עם בני זוג שרוצים לדעת הכל הוא כי הם צריכים להצדיק כל פעולה שלהם, גם אם הפעולות הן פרטיות ואישיות. זה יכול להיות משהו מביך שקשור לחבר שלו בצרה, שהוא לא רוצה לחשוף בפני אחרים, או משהו אישי של בן משפחה, או משהו פרטי ואישי שלו כמו לאונן במקלחת, או להתעניין בטיול בחו"ל יחד איתך, או שהוא רוצה לקנות משהו עבור עצמו, ועדיין לא בטוח שבאמת יוכל או ירצה לעשות את זה, ומתלבט, ומעדיף בשלב זה להתלבט לבד עד שיהיה יותר בשל להחליט ולהביא את זה בפנייך.אני מבין את הקושי שלך, ואולי גם את הייאוש מכך שאולי לא תמצאי את זה שמוכן לשתף הכל ולספר הכל ללא גבולות. אבל אולי חשוב לכן שתלכי לטיפול להבין את הגבולות הנכונים, לפני וגם תוך כדי קשר, ולדעת להתמודד עם התחושות הלא נעימות שבאות עם חוסר ידיעה מסויים.טיפוליCBT(קוגניטיביים התנהגותיים) הם אחת הדרכים המקובלות והיעילות לטיפול בקשיים מסוג זה. וזכרי שהצורך הוא לספק לך חיים נעימים יותר דווקא, ושלווים יותר, ולא חיים שיהיו בהכרח בטוחים יותר. את זה, יכול להיות שאי אפשר להשיג. ואחרי הכל, עם זה חיים כולם, לא? חלקם יותר בשלום, וחלקם פחות.