חרדות מיניות וחינוך: מה הקשר?

אני בחורה חילונית בת 23 שהוריה דתיים וחונכתי על כך שלא מקיימים יחסי-מין לפני החתונה.אני לא מאמינה בדת אבל עקב כל ה"שטיפות שכל" מגיל קטן יש בי רתיעה חזקה מקיום יחסים מלאים לפני חתונה (אני מקיימת יחסים ללא חדירה). החשש העיקרי שלי הוא שאחרי שאני ובן-זוגי נשכב הוא ירגיש שאני מושגת ולא ימהר להציע לי נישואין. כמו שקורה להרבה זוגות של חברים שבמשך שנים נשארים בקשר ללא חתונה-כי למען האמת אפילו שאני לא מאמינה בדת לא מתאים לי להישאר חברה של מישהו שנים בלי להתחתן.אבל מצד שני אני גם חוששת שהבן-זוג שלי יפרד ממני בגלל זה.אני גם נרתעת מהמהירות שבה אנשים מקיימים יחסים-לפי מה שהבנתי מידידים שלי כבר בדייט שלישי מתנשקים ובדייט חמישי שוכבים כבר.זה נראה לי מהר מדי.מה דעתך?בתודה מראשלילך

לילך יקרה,
לכאורה אין קשר בין הדברים. לכאורה הרתיעה מיחסים לפני נישואים אינה קשורה לפחד שמא לאחר היחסים בן זוגך ייעלם כלא היה, ולכאורה כל זה לא קשור לחינוך הדתי שקיבלת, ולכאורה זה לא קשור לרתיעה מהמהירות שבה אנשים מקייים יחסים, ובכל זאת הכל קשור זה בזה. זה החינוך שקיבלת, דרכו ראית את העולם במשך שנים רבות, וחינוך זה הוא שמוביל אותך אל התחושות שלך כלפי המיניות שלך ושל אחרים. אחרים חונכו אחרת, או מרדו בקלות רבה יותר בחינוך שהם קבלו, ורואים את זה אחרת. זה לא עושה את זה נכון יותר מאשר את האחר.אני לא יודע כמה זמן את וצאת עם החבר שלך, וכמה זמן אתם מתכוונים להשאר יחדיו ללא סקס וללא חתונה. אבל בדיוק כמו שיכול להיות שהוא ייפרד ממך לאחר שתקיימו יחסים מלאים, כך גם יכול להיות שהוא ייפרד ממך אם לא תעשו את זה מתישהו בתוך זמן סביר. אין כאן חוקים. זה צריך להרגיש לך נכון כשתעשי את זה, אבל מצד שני, אולי יש לך חרדות שיימשכו גם אחרי הנישואים. ואולי את צריכה לקחת בחשבון, מתישהו, גם את הצרכים של בן זוגך, כי אחרת תישארי לבד. את צריכה לשקלל את כל הצרכים, שכולם שלך – גם הצורך להרגיש שאת עושה את זה בזמן שהוא נכון לך נפשית, וגם הצורך לשמור על בן הזוג שלך, ולעשות לו טוב. נסי למצוא את האיזון הנכון בין הצרכים השונים שלך.