חרדות לקראת חתונה: מה עושים?

כבר חודשיים שאני מתראה עם בחור. במגזר שאני באה ממנו, דיבורים על חתונה בשלב זה הם לא מאוד יוצאי דופן. אנחנו נפגשים הרבה מאוד, נהנים להיות ביחד, נמשכים אחד לשני ומוצאים שפה משותפת. במשך כל התקופה הזו חוויתי שינויים דרמטיים בתחושות שלי: יכולתי להרגיש שבוע שלם שאני ממש אוהבת אותו ויכולה לחיות איתו את החיים ופתאום לחוש כמה ימים של פחד נוראי שמא אני עושה את טעות חיי. דיברנו על חתונהובלב שלםהרגשתי שאני שם, והנה פתאום אני שוב נכנסת לעמדה הלחוצה, המתרחקת והמאוד לא בטוחה.פתאום אני מתחילה לחשוב שאולי סתם היה נדמה לי שאני אוהבת אותו ורוצה להיות איתו. אני מוצאת שזה ממש דפוס ביחסים שלי איתו אבל נראה לי שהבעיה לא בו אלא בי (אם זה היה מישהו אחר, אנ'לא חושבת שהייתי מרגישה אחרת). הפחד שאוחז בי יכול לגרום לי לנדודי שינה, למחשבות טורדניות שמאיימות לבלוע אותי כאילו אין שום דבר בעולם מלבדן.כשאני חושבת בהגיון אם יש משהו בו שמפחיד אותי, אין לי תשובות טובות. כולנו לא מושלמים ואני מודעת לחסרונות שלו. הוא עצמו מודע לפחדים שלי ודי רגוע. הוא מרגיש ש"זה -זה" ושנוכל להתמודד עם מה שיביאו החיים בהמשך. הוא טורח לומר שהוא אוהב אותי, שאני יפה; הוא משקיע זמן ואנרגיה בקשר הזה ויש לו תפיסות שאני אוהבת בקשר לזוגיות באופן כללי (אם כי כשאני בלחץ ובפחדים, אני לא מאוד מתרשמת ממה שהוא אומר עלי ומרגיש; קשה לי להאמין שהוא באמת חושב ומרגיש את כל זה) .אני מאוד רוצה להיות רגועה כמוהו ולצאת מהדפוס המטורף הזה של ביטחון- אימה שאני נמצאת בתוכו מאז שהקשר הזה עלה על מסלול רציני. אני אשמח אם מישהו יאמר לי שזה נורמלי וייתן לי דרכים להתמודד כי אפילו כבן אדם מודע וחושב (ויש לומר גם די ראציונלי) אני לא באמת מצליחה להתמודד עם התנודות האלה.זה ממש יוצר לי לחץ נפשי ואפלו מדכא אותי קצת.תודהמיכלנ.ב.- האם יש סיכוי כלשהו שיש לזה קשר עם גלולות שאני לוקחת לוויסות הורמונלי?

מיכל יקרה,
לגבי קשר אפשרי עם הגלולות, בדקי את זה עם הרופא שלך. זה בהחלט אפשרי, אבל אני לא הכתובת לזה. ולא אמרת מה זה "בשלב זה", כאשר את מדברת על דיבורים על חתונה במגזר שממנו את באה. האם את מדברת על גיל צעיר יחסית? אם כן, זה בהחלט יכול להשפיע.אבל לגבי השאלה אם זה נורמלי, הייתי אומר לך שהייתי מאד מתפלא לו היית לוקחת את זה רגוע. מיכל יקירתי. תראי, את הולכת לעשות את ההחלטה של החיים שלך. הבחירה שלך הזו תקבע איך ייראו החיים שלך במאה השנים הבאות, נכון? אז מדוע שלא תהיי בפאניקה, ובחרדות שמא את לא עושה את ההחלטה הנכונה? – טוב, אז זה רק כדי להסביר שיש לך סיבה מוצדקת לחרדות. הסכמנו?ועכשיו טיפה הרחבה: ראי, כאשר הנסיון האישי שלנו ביחסים עם הזוג השני הוא לא משהו, כי למשל אנחנו צעירים ועדיין לא הספקנו, כי למשל, בחברה שלנו לא מקובל כל כך ליצור הרבה קשרים, נוצר מצב שבו אין לנו הרבה כלים להערכה של כוח המשיכה שלנו. אנחנו מקבלים חיזוקים מהסביבה, בעיקר מהמשפחה ומבני המין שלנו, אבל לא כל כך ממי שאיתו זה נראה לנו חשוב יותר – מבני המין השני. לפיכך, כל שינוי קטן, ממשי או מדומה, בהערכה העצמית שלנו, משפיע רבות על האופן שבו אנחנו מעריכים את מי שאנחנו ואת מה שיש לנו. חשבי היטב אם ה"ירידות" האלו בתחושת השייכות והאהבה באות משום שאת חושבת שהוא לא מתאים, או משום שאת חושבת שאת לא מתאימה? הראשונה יכולה לבוא מתוך עודף בטחון עצמי ביכולות שלך, וחוסר החלטה לגבי ערכו שלו. השניה יכולה לבוא מתוך חוסר בטחון עצמי בך, ולכן מתוך השאלה: מה הוא מוצא בי? למה אני חושבת שהוא ימשיך לרצות בי כשאני מה שאני?התובנה של הסיבה, מיכל, היא חצי פתרון. התחילי שם.