חרדות לפני נישואין: התמודדות ופתרונות

הי ד"ר חסון,לפני כ-8 חודשים התייעצתי עימך מספר פעמים לגבי בנזוגי, ומה לעשות לאור חששותיו מהתחייבות והמשך חיינו. בגדול אמרת לי שאם אני רוצה להיות איתו - להיות חזקה ולהיות בולם זעזועים מהפחדים שלו.כמה חודשים אח"כ -באמת דברים התקדמו. הוא הציע לי להתחתן ואנו אמורים להינשא בעוד כחודש וחצי.בתקופה שאחרי האירוסין היה בהתחלה מאד מרגש וכיף, ואז התחילו עליות ומורדות. כל כמה זמן (בממוצע בין פעם בחודש לפעם בשבועיים) הוא היה נכנס למעין "מצב רוח" מסתובב בבית בפרצוף מבואס, ואומר כמה קשה לו עם זה, איך הוא לא בטוח שזה בשבילו, מפחד שלא יצליח להישאר בזוגיות ולא מתאים לילדים, וכדומה.לרוב מצבי הרוח הללו לא היו נמשכים יותר מיד- יום-יומיים והיה עובר לו.בזמן המצבי רוח היו הרבה שיחות. תמיד ביוזמתו. אבל הזמן עבר, ואיכשהו דברים הסתדרו, ובמשך כמעט 3 חודשים הכל היה שקט. הוא היה עסוק בעבודה, לא היו לו מצבי רוח בכלל, אפילו צחקנו על זה שהדיכאון עבר לו והוא הופך להיות בנאדם מאושר.בשבועות האחרונים התחילו לחזור לו מצבי הרוח ובתדירות גדולה והולכת (פעם בשבוע וחצי). אתמול חזר הביתה בערב. אמר לי כמה אין לו מצב רוח ושוב חזר על כך שלא יודע מה לעשות, והוא בלחץ - מהחתונה, מהעובדה שישר אחרי החתונה אנחנו נתחיל לעבוד על ילדים (אנחנו בשנות ה-30 ולא יכולים להמתין יותר מידי). ושוב - כמה הוא לא בטוח, וכמה הוא לא שלם, וזה מדיר שינה מעיניו וכל מה שהוא רוצה זה שקט.ניסיתי להגיד שהוא צריך למצוא את הדרך להפסיק לפחד, שזה מפחיד את כולם וגם אותי. בסוף השיחות הללו לא עוזרות, כי אין באמת משהו שאני אגיד שמסייע לו.ככל הזמן חולף, זה משפיע עלי יותר, והופך להיות לי קשה להיות החזקה, או ה"בולמת זעזועים" כמו שקראת לזה ברגעי המשבר (וכן, בבוקר הוא כבר התעורר במצב רוח מרומם ועבר לו הדיכאון). אני נורא נפגעת מהשיחות. נפגעת מזה שחשבתי שזה עבר ועכשיו זה חוזר, וביתר שאת (כנראה כי המועד מתקרב...) ויותר מהכל הן מבאסות אותי.והשאלה שלי היא כזו -בהנחה שאני רוצה להתחתן, ומאמינה שברגע שזה יקרה הבלאגן הגדול והפחד שלו יעבור - האם עלי לזייף התנהגות ולהראות שאני לא נפגעת? שאני חזקה והכל אחלה? (אני יכולה לעשות את זה, למרות שזה ממש לא מה שאני מרגישה)האם זה בסדר להראות שגם אני מבואסת? עצוב לי, ולא בא לי לבלות איתו היום.לא בא לי לחבק אותו כשהוא יחזור לבית. בא לי להיות לבד עם עצמי (כמו שהוא עם עצמו ואני נותנת לו ספייס כשהוא במצב רוח).אתה מדבר הרבה על שינוי בהתנהגות שיוצר שינוי ביחסים - אז איך מומלץ לי להתנהג בכזו סיטואציה, התנהגות חכמה שתוביל אותי לשינוי ביחסים ולא החמרה שלהם? כזו שאולי תפחית את מצבי הרוח האלה כשהם קורים (וכנראה שהם עוד יקרו...).מצ"ב קישור להתכתבות הקודמת (שהיתה תחת שם המשתמש הזה בכל מקרה...)http://www.starmed.co.il/search?q=%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%94

דנה יקרה,
אני מניח שאת ברברה מן העבר, למרות ששינית הפעם את הכינוי שלך. היו לכם טלטלות בעבר של אי אמון שלך בו, שהוא באמת רצה, וחרדות שלו מפני נישואים ומחוייבות. התגברתם עליהן, והתארסתם, וטבעי שהחרדות שלו גוברים לפני הנישואים עצמם. הוא חשש מכך לפני, היתה לו אופוריה בשלב מסויים שאיפשרה לו להתגבר על כך, הוא כנראה עדיין רוצה, אלא שכל עימות ביניכם מגדיל את החרדות שלו, כי הנה "הוכחה לכך שזה יהיה לא טוב". גל שכזה הוא טבעי. הבחור לא השתנה ולא משתנה, מצב הרוח שלו משתנה, ופעמים רבות זה כנראה לא קשור אליך. לכן, חשבי שוב על מה שעבד לך קודם - לא כניעה לפחדים שלך, אלא היכולת שלך שעשית אותה יפה, להרגיע ולא להפגין את הפחד. ואני מחזיר אותך אלאחד המכתבים שלי אליך כאן. לדעתי שום דבר לא השתנה. אבל קחי בחשבון שזה עניין של גלים ומדי פעם זה עלול לחזור לו גם במשך הנישואים. ואם זה יקרה, לכו לטיפול לזמן מה, כדי ללמוד להתמודד עם זה (עם החרדות שלו, כלומר). אני לא חושב שאתם זקוקים לזה עכשיו, כי עד עכשיו הצלחת. אם יהיו לכם גלים שכאלה מדי פעם לאורך שנים, יהיה לך יותר קשר.