חרדות וקשר זוגי

אני פונה בשאלה קצת מוזרה...מדוע איני נמשכת ומעוניינת ביחסי מין כלל????זה לא ממש מושך אותי ואולי רק בתחילת קשר אני רוצה לחוש משהו ואח"כ זה נגמר??אני ממש ממעיטה בלהביע מגע או רגש אם כי אני רואה עצמי כבחורה מאוד רגישה שמסוגלת לבכות בסרטים...לגלות אמפתיה לאנשים זרים..עדיין,אני "מייבשת" את בן זוגי עד למצב של מס' חודשים ללא מגע מיני.בכלל מוזר לי שהוא לא ממש מתלונן על זה.הוא בד"כ פסיבי מבחינת "להזיז" דברים ושלא נדבר על שיחה עמוקה.פשוט אין לו את זה. הוא חי את היום מבלי לחשוב קדימה או לבחוש בדבריםואני לעומתו כללללללללל הזמן מוטרדת.אם יש עבודה-בגלל הלחץאם אין-בגלל חוסר בכסף.ממש אף רגע לא מוצאת עצמי רגועה ושמחה.תמיד הסטרית לגבי הכל.יתכן וזה נובע בשל אופיי שכן איני נהנית מכלום כמעט.בטח לא מנשיקות ויחסים מיניים.אין לי נטייה אחרת.זה מפריע לי כי כואב לי שהוא לא מסופק והוא באמת גבר מושלם.בעייה 2:חוסר תקשורת ולא מבחינה שלא מסתדרים או מתווכחים אלא רוב הזמן יש מין שקט שגרתי של שיעמום וריקנות.אולי אני שואפת לאיזה פסיכולוג שינתח איתי כל היום דברים כי אני נמשכת לשיחות נפש ואיתו דממה כזו.לא מעניין אותו מימינו ומשמאלו.חוסר אסרטיביות לשמו.רק אני עושה הכל ואם לא אפעל שום דבר לא זז!!!שוחחנו רבות על כך אבל מה יכול כבר להיות??ייהפך לאיש שיחה?? לא.יהיה יותר שולט?? לא.ולעזוב..אני לא רוצה כי יש הרבה מעלות.עדיין חשה ריקנות שאוכלת אותי!

שלום,
ברצוני להתייחס גם לפנייה זו של לינדה ולציין כי גם לי אותה בעיה(בנוסך למה שיש)זהה לחלוטין מבחינת יחסי מין.....ובכלל לריקנות ולשיחות של רגעי שקט בינינו...אשמח אם תגיבו גם על פנייה זו..

לינדה יקרה,
האופן שבו את מתארת את עצמך הוא כמישהי שחרדה כל הזמן ממשהו. פסיכולוגים קוראים לזה "טיפוס חרדתי". בהחלט יכול להיות שזה גם משפיע על המיניות שלך. יכול להיות שבן הזוג שלך אינו מתאים לך, ויכול להיות שבתנאים אחרים הוא היה יכול להתאים לך, אבל כרגע את צריכה ללמוד קודם כל להסתדר עם העולם בכלל. אני חושב שיועיל לך מאד להגיע לטיפול כדי להקטין את החרדות שלך. זה בהחלט יכול להשפיע לטובה גם על הקשר הזוגי שלך.