חרדות ופחדים בזוגיות

אני מותשת ממחשבות, ולא מצליחה להירגע. אני במערכת יחסים זוגית 3 שנים, במהלכה היו הרבה טעויות משנינו. אנחנו בשנות ה-30 לחיינו. לפני חצי שנה עברנו פרידה של חודש, חזרנו, ומאז אני כל הזמן לחוצה. חבר שלי היה בקשר עם מישהי מהעבודה כשלא היינו ביחד, הוא לא סיפר. זה התחיל כקשר ידידותי לפני הפרידה, המשיך כשלא היינו יחדיו, ונמשך כקשר ידידותי כשחזרנו. ואז גיליתי. גיליתי גם על תדירות השיחות, והזמנים. כשגיליתי עלה נושא אחר שהדחיק את ההתמודדות, נושא החתונה, לחץ שלו מחתונה. כעת שוב עלה נושא החתונה, והציף בי את "הבגידה". אני לא חושבת שהייתה בגידה פיזית, הוא טוען שלא ואני מאמינה. מציק לי שאיפשר לעצמו להמשיך בקשרי ידידות ושיחות נפש לאחר שחזרנו. הוא טוען שאני נותנת לה יותר מדי נפח, שהיא לא הייתה אישו גם אז ועובדה שחזר, אבל עדיין הוא שמר איתה על קשר. הוא טוען שהיו ענייני עבודה, ובגדול נרקמו קשרי ידידות - לכן הם נשארו ידידים - אבל השם שוחחו הרבה. קישרתי נושא אחד בשני, הקושי שלו להתחייב, מציף בי את עצם זה שהיה איתה. אני לא יודעת אם אני משלה את עצמי שאם יציע נישואין זה יעבור לי, אני מרגישה שסלחתי לו ולא הגיע לו. כשחזרנו הוא לא היה שם לגמרי, התרחק וחזר, וחוזר חלילה. לא נתן לי ביטחון. יחסי הכוחות השתנו. אני מפחדת מאוד לאבד אותו, וגם מפחדת שרוצה להישאר איתו כי אני מפחדת לעבור שוב פרידה. אני אוהבת אותו המון, אבל כל כך כועסת עליו, שהמשיך את הקשר אחרי שחזרנו, שהיא לא פחדה להתקשר בתירוץ של עבודה, ושהוא לא מוכן להתחייב. אני מרגישה מושפלת. הפכתי אישה חשדנית, קנאית, חסרת ביטחון - אולי באשמתו, אולי לא. זה לא מטבעי, לא הייתי ככה בקשרים אחרים. איך אחזור לשפיות?הוא אומנם אמר שרוצה להתחתן, אבל שזה יבוא ממקום טוב, שנירגע קצת אבל גם קשה לי להאמין לו. הוא מודע לזה שקשה לי לעזוב אותו, אני לא ממהרת לרצות להיפרד - אפילו אחרי שגיליתי.

רק להבהרה, הוא היא איתה בקשר רומנטי כשלא היינו יחד - הוא הודה בזה. קראתי כאן הרבה על בגידות. אני אוהבת את חבר שלי המון, הייתי רוצה להיות איתו כל החיים, אבל מציק לי שהוא איפשר לעצמו להמשיך להיות ידיד שלה אחרי שחזרנו - זה מעיד על חוסר אמינות. אני לא מבינה למה הוא עשה את זה. אני גם ממש רוצה לדעת האם נכון לבקש ממנו להתחייב בנסיבות האלו, או האם בכלל נכון להתחייב אחרי שעברנו משבר אמון. לפעמים אני מבולבלת ממה אני פגועה יותר, מעצם זה שהוא כבר לא הופך עולמות כדי להרגיע אותי, מזה שהוא לא מפחד יותר לאבד אותי, מזה שהוא מפחד להתחתן.

לי יקרה,
את מתארת מצב שמסביר בדיוק את הבעיתיות של פרידה לצורך "בחינת יחסינו לאן", או כדי שבן הזוג או בת הזוג יבינו מה הם מפסידים. שינוי יחסי הכוחות הוא חלק מזה, אולי כי הוא גילה שיש לו אופציות נוספות (ואני לא בטוח שזה המצב), ואולי (מה שיותר סביר) שאת חוששת מכך שהוא חושב שיש לו אופציות נוספות, והתגובה שלך כתוצאה מכך מעמידה אותך במקום אחר, חושש יותר, והוא מגלה שהוא פתאום מבוקש יותר על ידך. ואולי גם זה חדש בשבילו. לא שהוא עושה זאת בהכרח בציניות ובמכוון, כי זה יכול להיות גם מבלי שהוא מודע לנטייה הזו. אלא שמאז, כל היסוס שלו מעצים את הכוח שלו בזוגיות שלכם, ומעצים את החרדות שלך.אתם צריכים ייעוץ זוגי, כדי להרגיע את החרדות, וכדי להגיע לתקשורת שאינה מונעת על ידי פחדים וכוחנות. זה אפשרי, אבל כדאי לעשות זאת בקרוב, ולא לדחות. את לא רוצה שהרגשות וחוסר האמון הנוכחיים של שניכם יעמיקו, ורצוי לטפל בזה כמה שיותר מוקדם.אנא קראי אתהמאמר שלי על יעוץ זוגי בתחילת הדרך. זה חשוב כדי לקבל פרופורציה וכדי לא לפחד מזה.