חרדות בקשר: ציר מאבק כוחות?

אני בת 21 וחבר שלי 23.
אנחנו יוצאים שנה. והוא המערכת יחסים הראשונה הרצינית שלי.
בחודשיים שלוש הראשונים פגשתי את חברים שלו.
אני בחורה מאוד מינית ושהיינו אצל חבר שלו בטעות בהיתי בחבילה שלו(והייתי שיכורה וזמן התגובה שלי כשיכורה הוא איטי)
זה קרה עוד פעם עם חבר אחר. ואחרי כמה חודשים חבר שלי סיפר לי על זה תוך כדי ריב.
חבר שלי אמר לי שבאחת הפעמים הוא תפס אותי ואמר שמה שצורב לו זה שאחרי שבהיתי בחבילה של חבר שלו הסתכלתי עליו וחייכתי.
הסברתי לו שלפני שהכרנו הייתי עושה סטוצים כי חיפשתי רק סקס אבל אז רציתי זוגיות ומצאתי אותו,
ושחייכתי אליו אחרי שהסתכלתי על חבר שלו זה כי הבנתי שאין לי צורך בלהסתכל על גבר אחר וישר הסתכלתי על חבר שלי וחייכתי כי אני מאושרת איתו.
שיש לנו ריבים גדולים הוא מזכיר לי את זה, ואני מפחדת שהוא חושב שאבגוד בו. וזו גם סיבה שהפסקנו לצאת.
אני בחורה טובה ובחיים לא אבגוד במיוחד שזה משהו שפחדתי ממנו מגיל קטן כי לא סמכתי על גברים.
מה לעשות? אני לא חושבת שחבר שלי יסמוך עליי יותר
וזה לא פייר בגלל טעות מטומטמת של שיכורה, אני בחיים לא אבגוד, אני בחורה שמדברת על הדברים שמפריעים לה ולא עושה דברים מאחורי הגב.

אן יקרה,
את בחורה צעירה וסקרנית, גם אם ערכית. אולי גם בן הזוג שלך צעיר מכדי להבין מורכבות. ואולי הוא מתקשה לעכל את הסקרנות המינית שלך, בין אם הוא מסתכל על שדיים של נשים (שנגיד, זו ההקבלה הגברית), ובין אם לאו.אני לא יכול לומר לו לנהוג אחרת, כי אין לו ולי דיבור ישיר. אני קורא את מה שאת כותבת, מבין אותך ומאמין לך, אבל אני לא יכול לדבר איתו כדי לשכנע אותו שהוא טועה. אבל אני תוהה – האם הסיפור הוא אך ורק האם הוא חרד מפני בגידה שלך, בעיקר אם הוא חושב שאת אשה מינית ומרגיש מאויים או חרד על הרקע הזה, או אולי כל הויכוח ביניכם אינו אלא על ציר אחר לגמרי, של מאבק כוחות, ושל השאלה מי מכם אדם טוב יותר, ומי צודק יותר, ומי נאמן יותר או יהיה נאמן יותר. כי אולי זה שהוא אדם טוב יותר הוא זה שיכתיב את תנאי הקשר, והוא זה שיוכל לפעול עם יותר חופש כדי להקטין ולצמצם את החרדות שלו, שזה במידה רבה – לשלוט בקשר, ולהרגיש בו טוב יותר.שניכם צעירים, וחרדות או חוסר שליטה משפיעים עליכם יותר בקלות. זה לא אומר שזה לא קורה לזוגות בוגרים יותר, אבל זה קורה יותר לצעירים יותר, שהם יותר חסרי ביטחון.יתכן שתוכלי לקחת את זה איתו לשיחה שתהייה באמת טובה, אם תגיעי אליה לא מתוך פגיעות ופגיעה, ולא מתוך חרדה לקיום הקשר (אחרי הכל – אם הוא לא יידע להתמודד עם זה, ממילא הקשר לא יחזיק מעמד לאורך זמן), אלא מתוך רצון טוב להבין אותו, ומתוך בגרות ורצון טוב ויכולת לדבר על זה, מתוך הציפייה שהוא יכול להכיל את זה גם אם הוא מתקשה בזה (!), ועם פחות חרדות. אם תצליחו – יש לכם סיכוי טוב לקשר טוב ויציב.