חרדות בזוגיות: כישלון או הזדמנות?

ד"ר אורן חסון שלום רב,אתחיל מזה שעברתי שינוי משמעותי בחיי שמשפיע עלי הרבה, לא בהכרח לטובה.אני בת 24 ולפני 4 חודשים סיימתי מערכת יחסים של 5 שנים.לא היה לי טוב בזוגיות ולקח לי הרבה זמן "להצליח" ולסיים את הקשר באופן סופי.עכשיו אני בלי חבר והתקופה הזאת לבד קשה. הבעיה היא שתמיד אני מחכה שמשהו יקרה ואכיר מישהו ורוב המחשבות שלי ואורך החיים שלי מונעים מהתקווה להימצא בזוגיות חדשה. לדוגמא גם אם אצא עם חברות, ארצה לצאת למקומות פוטנציאלים להכיר מישהו ולא להימצא בבית.אני יודעת שאין סיבה לחשוש כי זה יקרה בסופו של דבר, אך אני לא מצליחה לעבור את התקופה הזאת בטוב ובמחשבות חיוביות. הביטחון שלי ירד מאוד ואין לי עניין בבחורים שאני כן מכירה.מה אתה חושב על התקופה הזאת וכיצד ניתן להעביר אותה (מלבד התעסקות בלימודים תחביבים ועבודה) בלי ההמתנה למישהו ובעצם לחיות את חיי האישיים..?

ליאת יקרה,
עושה רושם שחשוב לך מאד מאד להיות בזוגיות, ושכאשר את לא, את רואה בזה כישלון מיידי, או פוטנציאל לכישלון טוטלי בעתיד (כלומר, אי זוגיות, וכשלון ב"הקמת תא משפחתי"). אנשים רבים מרגישים ביטוי עצמי רב ומשמעותי בקריירה ובחברה, ולאו דווקא בהקמת משפחה. ובכוונה כתבתי "אנשים" ולא "גברים" או "נשים". נסי לראות זאת כך.אני חושב שהחרדות שלך מפני "כישלון זוגי" הפריעו לך לצאת מזוגיות לא מוצלחת, ועכשיו הם מפריעים לך להגיע לזוגיות מוצלחת בקצב שלך. ככל שתרגישי טוב יותר עם הלבד שלך, עם העצמאות שלך ועם ההישגים שלך כאדם, כך תהיי מוכנה פחות להתפשר על זוגיות פחות טובה. כך שיועיל לך לקחת את הרפתקת חייך יותר בנחת, ועם הערכה עצמית רבה יותר, ועם תחומי עניין והישגיות מגוונים יותר, שהקמת המשפחה תהיה רק אחד מהם, ולא המדד העיקרי. ואז - ל"הקמת המשפחה" יש גם סיכוי להיות מוצלחת יותר, גם ואולי דווקא אם היא תגיע לאט יותר.