חרדות בזוגיות: איך להתמודד?

היי, אני בת 22.בגיל 17 וחצי התחלתי לצאת עם החבר הנוכחי, לאחר המון חיזורים מצידו הסכמתי ובאמת היו לנו 3 שנים מלאות וכיפיות. לאחר מכן נפרדנו, החלטה שלו בלבד (מיותר לציין שהייתי כמו שבר כלי באותה תקופה ) הוא ואני התחלנו לצאת כל אחד עם מישהו אחר, רק שאני לא באמת פיתחתי קשר לעומתו כי עדיין הוא היה בראשי כל הזמן. גם שלא היינו ביחד, שהיינו במערכות יחסים נפרדות היינו נפגשים לפחות פעם בשבוע. בעיקרון לא ידעתי שהוא פיתח קשר רציני עם בחורה אחרת, וכשגיליתי דיי פוצצתי את העניין, לאחר התנצלות מצדו החלטתי שאני סולחת לו ופותחים ביחד דף חדש כי אהבה יש ותמיד הייתה.עברו מאז 8 חודשים, באמת 8 החודשים הטובים שבחיי, בזמן שהיינו פרודים (כ10 חודשים, הייתי פשוט כבויה, בדיכאון, לא היה לי כוח לכלום ותמיד חשבתי רק עליו)כרגע יש לנו משבר קטן, אני מנסה לתת לו קצת שקט משלו אבל לפעמים ההתנהגות שלו פשוט פוגעת בי.ואני חושבת למה באמת זה מגיע לי? אני מרגישה שאם הקשר הזה ייגמר אז כל החיים שלי ייגמרו, הוא הדבר שאני הכי אוהבת בעולםאני יודעת שאני לא בסדר, שלפעמים אני נדבקת אליו יותר מדיי או לוחצת עליו גם הוא אמר לי, שלפעמים פשוט אני מנסה שיהיה טוב ואז אני לוחצת מדיי ונהייה רע, כרגע מעצות של חברות אני פשוט מנסה לתת לו לחזר אחריי קצתאבל בהרגשה שלי שזה פשוט לא עובד, ושאנחנו מתרחקים יותר במקום להתקרב.אני מחפשת עצה שתוביל אותו אליי שוב.. שלא נוותר על מה שיש בייננו...

כשאת מרגישה שמישהו הוא הדבר שאת הכי אוהבת בעולם, את כבר רואה את העתיד המשותף שלכם ביחד (כי בדרך כלל זה חלק מה"עיסקה" הזו שקוראים לה אהבה), ולכן את מרגישה שבלעדיו החיים שלך ייגמרו. כי כרגע את לא רואה אפשרות של עתיד אחר. הנסיון "העולמי" (וסליחה על השימוש במינוח הבומבסטי הזה) מראה שככל הנראה עתיד אחר אפשרי, אבל אני מבין שכרגע קשה לך לראות זאת. אולי את צריכה ללמוד לשחרר קצת. אני חושב שהפחדים שלך מהאפשרות שהוא יחליט להיפרד ממך משפיעים עלייך יותר מדי, ומכאן הקושי שלך להפסיק ולקבל מידע באופן מיידי, כלומר, ללחוץ עליו. האם את יכולה להניח לו קצת, שזה אומר לנסות להרגיש "בסדר" גם כשאת לא בטוחה במה שייקרה הלאה? - אני לא בטוח. את כנראה צריכה לעשות זאת, ומתקשה. זה קורה וזה טבעי, אבל את צריכה ללמוד איך עושים זאת, ואיך להתגבר על החרדות שלך. סביר שטיפול פרטני יעזור לך, אבל נסי עוד לפני כן לקחת את עצמך בידיים, לומר לעצמך שכך או כך את תסתדרי, לחפש לעצמך עוד יכולות ואיכויות חיים שאינן קשורות אליו, וללמוד להניח לחרדות שלך בצד, דווקא כי יש לך עולם מלא משלך (ואם אין - למדי איך ליצור עולם כזה לעצמך). אם לא תצליחי לבדך, אולי כן כדאי שתיעזרי למשך זמן מה בטיפול, ובני את היכולת שלך כאדם עצמאי שאושרו קשור לאנשים אחרים, אבל אינו תלוי בזה באופן כה מוחלט כפי שאת רואה זאת עכשיו.