חרדות בזוגיות: מה עובר עליו?

שלום
אורן,אני נמצאת בזוגיות כבר למעלה משנה עם בן זוג שאני מאוד אוהבת.בחודשיים האחרונים מקנן בי החשש שהוא נמצא איתי רק מתוך הפחד מלהיות לבד.ההקשר ביננו התחיל על אף הקשיים הרבים שהיו בדרך- אני נפרדתי מבן זוגי הקודם ע"מ להיות איתו, ואילו הוא נאלץ לוותר על מספר חברים (כי לא הייתה ברירה).עד לפני מספר חודשים, שנינו ראינו את הקשר כמתקדם לכיוון רציני מאוד (אפילו חתונה וכל המשתמע). הקשר היה מאוד מאוד אינטנסיבי. שיחות טלפון מרובות, שינה ביחד ברוב לילות השבוע וכו'.בחודשיים האחרונים הפגישות ביננו התמעטו מאוד (הוא אחראי לכך). אני כבר לא מרגישה שיש לו צורך לפגוש אותי למעלה מפעם בשבוע-שבוע וחצי. הוא כבר לא נשאר לישון ולא מזמין אותי לישון אצלו. שיחות הטלפון עדיין מרובות. כשהייתי מעלה את עניין הפגישות, הוא היה מעלה תירוצים שונים ("עבודה" או "אין אצלך מזגן"). אנחנו גם רבים המון (חלק מהריבים, סובבים סביב העובדה שהוא כבר לא יוזם פגישות ולא נשאר לישון- בשבועות האחרונים הפסקתי להעלות זאת לגמרי).בשבוע-שבועיים האחרונים הוא אומר שלא טוב לו, כשאני שואלת למה, הוא אומר שהוא לא לגמרי יודע.. בעיקר כי הוא מרגיש בודד ולא מסופק מהחיים. ניסיתי לשאול אותו אם זה קשור לזוגיות שלנו, הוא אמר ש"גם" אבל הוא לא יודע בדיוק איך זה קשור.החלטנו לעשות פסק זמן של שבוע עד לפני כמה ימים (בעקבות ריב כלשהו), והוא כל הזמן נשבר והתקשר אליי. כשאני לא עונה לו לטלפונים, הוא נכנס למען חרדה..כשאני מדברת על פרידה, לא נראה שהרעיון קוסם לו במילים עדינות.. אז אני כבר לא יודעת מה לחשוב.אני אוהבת אותו מאוד אבל לא רוצה להיות איתו כברירת מחדל. מעבר להכל, אני לא רוצה ששנינו נבזבז את הזמן. בכל פעם שאני שואלת אם הוא כבר לא שלם עם הזוגיות שלנו, הוא עונה בשאלות ומתחמק מהתשובה. אני כבר לא יודעת איך לגשת לזה ומה לעשות מכאן.אשמח לעצתך- מה לעשות מכאן, האם להניח לו ולתת לו זמן להתאפס, האם להפרד ולעשות בשבילו את העבודה..או לנסות להעלות את זה שוב בדרך אחרת..תודה מראש..

בת 24 יקרה,
רב הנסתר על הגלוי. את לא יודעת מה עובר בראשו, והוא לא אומר לך. את מקבלת ממנו מסרים כפולים, שאולי באמת נשמעים כמו חרדה. אולי גם חרדה להיות איתך וגם חרדה להיות בלעדייך. זה לא אומר שזה בגלל הפחד להיות לבד, כי זה יכול להיות בגלל הפחד להיות בלעדייך. בתנאים האלה, כשחוסר הודאות גדול, וכשהוא מאד אמביוולנטי, זה לא מבטיח טובות.אני ממליץ לכן על יעוץ זוגי. יתכן שבעזרת הייעוץ, וכשיהיה לו גם עם מי לדבר מבלי לחשוש לפגוע בך או שתרצי לברוח בגלל מה שיש לו לספר (חלק מהאפשרויות שבגללן הוא לא גלוי איתך מספיק), כל הנושא יוכל להיפתח, ויתכן שתוכלו ליצור את התקשורת המתאימה, לגשר על המשבר ולהמשיך ביחד. בלי היעוץ החיצוני, עושה רושם שמשהו לא עובד. כפי שאמרתי, אולי הפחדים ורגשי האשם מפריעים לו להיות גלוי לדבר, וצריך עזרה – בין אם כדי להיות ביחד, ובין אם כדי להיפרד.

ראשית כל, תודה רבה. זו לא פעם ראשונה שאני מתייעצת איתך ותמיד אני מוצאת את התשובות שלך מועילות..שנית, הוא מתכוון ללכת לסדנה בימים הקרובים- משהו שאמור לעזור לו לשפר את הפתיחות, הקבלה והתקשורת (או במילים שלו "להפוך אותו לאדם נסבל"). הייתי מאוד רוצה ללכת ליעוץ זוגי, רק שמצבי הכלכלי לא מאפשר זאת כרגע, אז אני בונה על הסדנה הזאת שתצליח להוציא אותנו מהמשבר הזה.בימים האחרונים הוא טוען שהוא כל הזמן מרגיש שמאשימים אותו.. אני, הבוס, המשפחה.. הוא גם טוען שזה באשמתי, בגלל שהייתה תקופה שהאשמתי אותו בהמון דברים שלא לצורך. בכלל, יש לו נטיה כזאת להאשים אותי בדברים שעוברים עליו גם כשבד"כ זה לא מוצדק. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה, תחילה הייתי מתגוננת ועכשיו אני פשוט שותקת ואומרת לו שעדיף שנחשוב על פתרון במקום להתעסק בהאשמות. איך לדעתך אני צריכה להגיב כשהוא מעמיד אותי בסיטואציה כזאת?הבעיה העיקרית שמטרידה אותי בקשר הזה, היא העובדה שהוא לא יוזם מפגשים, כאשר פעם היוזמה הייתה הדדית לגמרי. כפי שאמרתי, מפריע לי מאוד שהוא כבר לא נשאר לישון (בתקופה של שלושה חודשים, הוא נשאר לישון אצלי פעם אחת). הדבר מאוד חסר לי ואמרתי לו את זה מספר פעמים, אולם אני חוששת שככל שאני מראה לו שזה מפריע לי ופותחת את זה, המוטיבציה שלו ליזום רק יורדת, כי הוא מרגיש שזה סוג של "מטלה".איך לדעתך אני יכולה להתמודד עם הבעיה הזאת, האם עלי להמשיך להניח לזה או שוב לפתוח את הנושא?שוב, אני ממש מודה לך על העזרה ומצטערת על "נהר השאלות"...

בת 24 יקרה,
אני מקווה שהוא יגיע לא רק למודעות, אלא גם לפתיחות איתך. זה חשוב.התגובה שלך: עדיף לחשוב על פתרונות מאשר לעסוק בהאשמות, אמנם יכולה להתקבל בהתחלה כבריחה מאשמה, אבל אם תתמידי בה לאורך זמן, יש לה סיכוי טוב משמעותית מאשר לנהל ויכוחים אינסופיים על אשמה. הסיכון הוא שיטען שאת לא לומדת, אבל הרבה תלוי לכן גם בשאלה איך את מחליקה את זה ומנסה להתקדם.לגבי השהייה יחד (שהוא לא נשאר לישון), אנחנו חוזרים למשבצת הראשונה – רב הנסתר על הגלוי. את לא יודעת מה הסיבות שלו. ללא פתיחות, גם לא תדעי. אם את חושבת שהסדנה תצליח לפתור זאת, תני לזה צ'אנס, אבל לא עד בלי די.