חרדה וחוסר נאמנות בזוגיות

שלום
דוקטור,רשמתי לך פה לפני פחות מחודש (מצרפת קישור להודעות)http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3812021אחרי העצה שלך ואחרי שעברו עלינו ימים שבהם לא באמת הייתי בטוחה שאני רוצה להמשיך את הקשר הזה אבל אחרי חישובים הסתכלות פנימית, הגעתי למסקנה שאני אוהבת אותו, ושהוא אכן טעה ופגע אך כעת הוא יודע מה מעשיו ולאן הם מובילים, ובמידה ודבר כזה יקרה שוב לא אהיה שם יותר.ומאז אכן מקרה זה לא חזר על עצמו, העניין הוא שאת סיסמאת הפייסבוק שלו אני עדיין יודעת והוא בדיעבד אינו יודע על כך הוא חשב שהפייסבוק שלו נשאר פתוח באותו זמן וכך ראיתי את ההודעות.אתמול בערב עשיתי בדיקה מחודשת בפייסבוק שלו וראיתי שם שאיזה חבר רחוק שלו שאני לא מכירה, הציע לו להיכנס למישהי לפייסבוק כדי לנסות להכיר ביניהם, ובמקום לומר לו שיש לו חברה הוא אמר לו "אין בעיה אני אבדוק".ואני שואלת את עצמי....מה?! מה קורה פה?....האם הוא בוגדני ועכשיו אני מגלה את זה? האם הוא לא באמת כל כולו בקשר הזה ומחמיא לו שיש בחורות שעוד רודפות אחריו?!אני פשוט לא יודעת מה לעשות ואיך להתנהג...יש לך עצה?דינה.

דינה יקרה,
זו שאלה טובה מה הניע אותו להגיב כך: האם מה שבינו לבין החבר, או מה שבינו לבינך? בהחלט אני יכול לראות מצב שבו כוונותיו כלפייך באמת טהורות, אבל לא רוצה להפגין "חולשה" מול החבר שלו, לפחות על פי תפיסת החבר. כדי שלא להתעמת איתו, או כדי להציג את עצמו כ"גבר שבגברים", אם אם אין לו באמת עניין בזה. יתכן שבתפיסת החבר, נאמנות של גברים היא לא גברית, ובן זוגך לא מספיק חזק מולו בעניין הזה, ואולי זה לא היה המקום בעיניו להתמודד עם זה, כי אמירה כפי שאת אמרת, שירד מזה כי יש לו חברה (החבר הרי יודע, לא?), תגרור תגובה מהחבר שהוא לא רצה להכנס אליה.אני יכול לראות כיצד משהו כזה יכול לקרות. האם זה טוב? - לא כל כך, כי גם באופן הזה, זה אומר שהחבר שלך אינו מושלם, ואם ציפית שהוא יהיה מושלם, זו אכזבה. ואם הוא מצפה שאת תהיי מושלמת, הרי גם הוא צפוי לאכזבות.העניין הוא שאת מאד מאד חוששת מחוסר נאמנות. יש לך חרדה עמוקה מכך, ולכן את בודקת גם במקומות שאת לא אמורה לבדוק. זו החולשה שלך, והיא מונעת מהפחד מפני פגיעה אם משהו אמיתי יקרה, כי תרגישי אז נורא. לכן את מנסה להימנע מהחשש ומהחרדות הללו דרך בדיקה מתמדת, ונגררת אחר התנהגות שאת עצמך לא מעריכה ולא אוהבת. לא בגללו, כי בגללך. אלא שאם תבדקי ותבדקי, אין ספק שתמיד תצליחי למצוא משהו - משהו שייכנס למסגרת של "אולי". תמיד תמצאי משהו כזה. וה"אולי" הזה, גם כשהוא נשאר בגדר של "אולי", רק מעצים את החרדות. דינה, קשה לחיות כך לאורך זמן.אני לא מכיר אותך מספיק כדי לדעת אם כדאי שתטפלי בחרדות האלה. אני רק רוצה לומר שקשה לחיות עם חרדות תמידיות מפני כל דבר שהוא: תאונות, טיסות, מקומות סגורים, מקומות פתוחים, זיהום או בגידות.

אוי ד"ר חסון כמה שאתה צודק,אני לא סיפרתי לך את זה אבל הייתי בזוגיות של 5 שנים עם בחור שסמכתי עליו ונתתי את כל כולי בקשר איתו ובסופו של דבר גיליתי שהוא בגד בי במשך חצי שנה! וכנראה שאתה צודק ומפה זה נובע, החשש התמידי מלהיפגע שוב, שבגלל זה היד שלי כל הזמן על הדופק מחשש שמא הנאמנות שאני נותנת תיפגע בשנית, אני כנראה צריכה לעבוד על עצמי יותר טוב, ולתת לעצמי להשתחרר ולא לעמוד על המשמר כל הזמן, העניין הוא שמאוד קשה לי לעשות את זה וכמה שאני מנסה אני לא מצליחה, כפי שציינת אני יודעת שההתנהגות שלי מגעילה ופוגענית ואני באמת מתביישת במה שאני עושה אבל אני מרגישה שהלב שלי חייב לבדוק כל הזמן כדי להמשיך לתפקד.איך מתגברים על זה? ונותנים לקשר העכשווי לא להיפגע מזה?כי אני באמת אוהבת אותו ורואה אותו גם בעתיד שלי.דינה.

דינה יקרה,
זה אכן מסביר את החרדה שלך. העובדה שרומית זמן רב כל כך מבלי לשים לב, ועוד עם בן זוג שהיית איתו זמן רב כל כך, ושלכאורה את מכירה כל נים שבו, מערערת מאד את הביטחון שלך לא רק בבני המין השני, אלא קודם כל ביכולת שלך לשים לב. אז את מרימה בתגובה את הרדארים שלך ככל שאפשר.אבל כפי שאת מבינה בעצמך, זה מביא אותך למקומות לא טובים. מובנים, אבל לא טובים. גם מבחינת ההרגשה הפנימית שלך (את מנסה לכבות חרדה בעזרת מעשים שגורמים לך להעריך את עצמך פחות), וגם מבחינת הסיכון לזוגיות. הטראומה שעברת עם בן הזוג הקודם כנראה משמעותית, ולא טופלה. אולי זה מה שאת צריכה לעשות - לעבור תקופה מסויימת של טיפול פרטני, כדי להחזיר את עצמך לעצמך.

היי ד"ר,אני מבינה מה שאתה אומר, אך למרות הצורך שלי לבדוק אותו אני פשוט מרגישה שזה מוצדק, ושזה לא נעשה לחינם כי הנה גיליתי שהוא ממשיך עם הפלרטוטים האלה בפייסבוק למרות שדיברתי איתו על כך ואמרתי לו שזה לא מקובל עליי בכלל! . אז אני תוהה לעצמי אם אני בודקת אותו, כי נשרפתי בעבר או כי הוא שורף אותי כל פעם מחדש, אני אוהבת אותו ורואה את עתידי איתו והוא מראה ומוכיח לי את אהבתו, כי אם הריי לא היה רוצה להיות איתי לא היה נשאר איתי והוא יכול להרגיש נוח עם כל בחורה ולאו דווקא איתי אז כן אני מרגישה ורואה שהוא אוהב אותי אבל זה כאילו לא מספיק... הפלרטוטים האלה יהיו תמימים או לא - הם פוגעים, וזה מראה לי כאילו הוא לא יודע לדבר אחרת עם בחורות ושזה סוג של "מעלה לו את האגו".לא רק זאת לפני כמה ימים שהצצתי לו בפייס ראיתי שיחה שלו עם בחורה כשהיא שאלה מה עם חברה שלו (אני) הוא אמר לה שהכל בסדר אבל כשסיפרה לו שנפרדה מחבר שלה הוא אמר "אם לא הייתי רווק הייתי קופץ על זה" , או שהיא אמרה לו שיכיר לה מישהו והוא ממליץ לה על עצמו, ועוד היא זאת שאומרת לו "אתה תפוס"!!! איזה מן צורה מזלזלת זו בכבודי?? אחרכך אמר לה לעבור לפלאפון להודעות, וכשאתמול הוא פתח את ההודעות בטלפון ראיתי שהוא מחק את השיחה, מחשיד לא?! הריי למה שימחק את השיחה אם היא הייתה נורמלית, לא כך?אז כיון שהוא לא יודע שאני חודרת לו לפרטיות בצורה המגעילה שבה אני עושה את זה עוד לא דיברתי על הנושא הזה, אני פשוט מחכה לסיטואציה מתאימה שבה אסתכל על כך כביכול בפעם הראשונה, ילדותי או לא, זה פוגע, מעליב ומזלזל בי ובעצמו, ולכן אני מרגישה צורך להעמיד אותו שוב במקומו ואולי אף לחשוב על עתיד בלעדיו.אני באמת לא יודעת כבר מה לעשות מצד אני הוא מראה את אהבתו ומצד שני ממשיך את פלרטוטיו איך גבר אוהב מרשה לעצמו לפלרטט כשהוא יודע שאם זה היה ההיפך היה מסלק אותי בלי לחשוב פעמיים? אני פשוט אובדת עצות!!האם יש לך עצה?דינה.

דינה יקרה,
בודאי שתרגישי שזה מוצדק. תמיד, בין אם יש משהו ממשי, ובין אם זה לא משהו שבאמת קרה, אלא יתעורר החשש ש"אולי", תרגישי שזה מוצדק. כך זה עם חרדות.מצד שני, את כותבת עכשיו שיש יותר פלירטים שלו משכתבת קודם. עכשיו, משהדינמיקה שם, בין אם תדברי איתו על זה, ונגיד שהוא יתחרט על זה ויבין שאת צודקת ושהוא לא אמור, ואפילו אם לא יתלונן כנגד החדירה שלך לפרטיות שלו, גם אז תמשיכי לחשוש ולבדוק, ולא תנוחי ולא תשקטי עד שתהיה לך נגישות לכל מה שאפשר. כי כך הן חרדות. ולכן את צריכה להפריד בין שני הדברים, בין מה שקורה איתו, לבין החרדות שלך. טפלי במה שקורה איתו איך שאת רוצה, אבל בלי שום קשר לזה, טפלי גם בחרדות שלך. כי אחרת הן תמיד יפריעו את מנוחתך, וישפיעו על הדרך שבה את רואה את עצמך - לא רק בגלל המעשים הכפויים עליך בגלל החרדות, שמשפיעים על התדמית שלך בעיני עצמך, אלא גם מעצם קיום החרדות, את אולי מרגישה שקיומך אינו עצמאי אלא תלוי ברצון הטוב של אחרים, וזה יכול להשפיע באופן דרמטי על הביטחון העצמי שלך.