חרדה בזוגיות: אחריות ופתרונות

היי ד"ר,יש לי איזו התלבטות קטנה ואני אשמח לעזרתך.בן הזוג שלי (אנחנו יחד 3 חודשים) הזמין לנו סופ"ש בים המלח בשבוע הבא, ואחרי שהודיע לי על זה, נזכרתי שיש מסיבת רווקות של חברה טובה ביום חמישי בערב.בגלל שהייתי קצת עסוקה וגם בגלל שלא היה לי כוח להתעסק בזה כנראה, לא עידכנתי אותו לגבי מסיבת הרווקות, ורק היום פשוט הודעתי לו שהזכירו לי שיש מסיבת רווקות לאותה חברה ואמרתי לו שאני רוצה ללכת.הוא אמר שיבדוק אם הוא עדיין יכול לקצר את הסופ"ש כך שניסע רק לשישי-שבת (במקום חמישי-שישי-שבת).הוא בדק ואמר לי שכבר מאוחר מדי לשנות ושבמקרה הכי גרוע פשוט נלך לשישי-שבת ונצטרך לשלם על חמישי (למרות שבאנו רק לשישי-שבת).אמרתי לו שאני אלך למסיבת רווקות, אחזור בשעה לא מאוחרת (כלומר, לא יותר מ23:00) ולמחרת בבוקר נוכל לנסוע לשם.לאחר מכן הוא הציע שפשוט הוא יאסוף אותי מהמסיבה ב23:00 וניסע בלילה לים המלח.חשבתי על זה קצת, והגעתי למסקנה שזה מרגיש לי מסוכן לעשות נסיעה כזו בשעת לילה כל כך מאוחרת. אז אמרתי לו את זה בטלפון ועמדתי על שלי שזה ממש מסוכן ושעדיף לנסוע בבוקר!הוא מבחינתו אמר לי שהוא לא מסכים איתי שזה מסוכן ושהוא יכול לנסוע לאט..מבחינתו הסיבה שנתתי לו נשמעת ממש לא הגיונית (אמר שהסיבה הזה כל כך מבאסת אותו כך שאם הייתי אומרת לו שאני עייפה ושזו הסיבה שאני מעדיפה לנסוע בבוקר, הוא היה מקבל את זה יותר טוב).הסברתי לו שזה שאני חושבת שמסוכן לנסוע בשעה כזו בכבישים האלה זה לא בגלל שאני לא סומכת עליו, הדגשתי שאני מאוד סומכת עליו! ושלפי דעתי זו דרך שמסוכנת לכל נהג.הוא עדיין לא הסכים איתי. אמר שאני פשוט דאגנית מדי. סיימנו את השיחה ואמרנו שנדבר על זה.שאלתי אם הוא רוצה להיפגש מחר ולדבר על זה, הוא אמר שמחר יש לו איזה מפגש עם חברים ושאולי הוא ילך לזה. אמרתי לו שאם הוא רוצה לפגוש אותי השבוע, אני יכולה רק מחר! ושברביעי אני לא פנויה, לא פירטתי למה.הוא אמר "אוקיי" , אמר לי "טוב לילה טוב", אמרתי "לילה טוב" וניתקנו את השיחה.כמובן שכל השיחה הזו נעשתה בטונים נמוכים, עם המון הקשבה ומבלי לכעוס אחד על השנייה.רציתי לשאול אותך, מה כדאי לעשות עכשיו?האם ליצור איתו קשר מחר, "להתקפל" ולהגיד לו שאני כן מוכנה לנסוע איתו בלילה (למרות שאני חושבת שזה באמת מסוכן ולא מומלץ)? האם הסיבה שלי באמת לא הגיונית לדעתך?האם ליצור איתו קשר מחר, ולהמשיך לדבוק בעמדה שלי שאנילאמוכנה לנסוע לשם בלילה?האם לחכות שהוא ייצור קשר? (ולהיות על קוצים במהלך כל היום)או האם לוותר על מסיבת הרווקות לגמרי ולנסוע איתו לסופ"ש מלא? (חמישי-שישי-שבת).וכמובן, אם יש לך עצה אחרת, אני אשמח :-)אגב, זה כנראה הויכוח הרציני הראשון שלנו במהלך מערכת היחסים שלנו, לכן לקחתי את זה קצת קשה.תודה ענקית!רוני.

רוני יקרה,
ראי, הרבה תלוי במידת החרדה שלך. אם היא רבה, ובאמת יעשה לך רע מאד לנסוע בלילה, אז זו בעיה. המחיר של זה הוא שבן זוגך יבין שאת חרדתית, ושלפעמים, במצבים מסויימים, החרדות האלה תבאנה לידי ביטוי. אם זה המצב, ממילא הוא יבין את זה עם הזמן, ויצטרך להסתגל ולהתאים את עצמו. ואם זו בעיה שגורמת ליותר מאשר טרדות מדי פעם, יתכן שאולי כדאי לטפל בה. ואם אחת הסיבות לנימוק שלך ליציאה לסופשבוע ביום שישי ולא בחמישי בלילה היא אי החשק שלך להקדים ולצאת מהמסיבה - אז אולי הכי נכון הוא שתקחי עליך את האחריות, כי לא לקחת אותה קודם, וזה יהיה המחיר של העובדה "שלא היה לך כוח להתעסק בזה, ולא עידכנת אותו לגבי מסיבת הרווקות". לפחות הוא יבין שגם אם לא היית אחראית קודם, והזנחת את הנושא, הרי בכל זאת את אדם אחראי שמוכן לשלם מחיר על מעשיו (ואדם כזה הוא אדם שגם ישתדל שלהבא דברים מסוג זה לא יישנו).